מקץ יותר משנה של משא ומתן, הסתיימו לאחרונה המגעים להסדר החוב בדלק נדלן ב"תספורת" של כ-65% (כ-1.35 מיליארד שקלים) למחזיקי אגרות החוב. ההסדר בחברה הביא את המגמה הנמשכת מאז 2008 לשיא, במסגרתה נערכו עד כה "תספורות" חוב בגובה של 7-10 מיליארד שקלים. להערכת יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, כ-24 מיליארד שקלים נוספים של הציבור נתונים כיום בסיכון.

כדי להיערך מבעוד מועד, יש לנקוט צעדים לחיזוק ההגנה על הנושים. "חוק התספורות" שעבר בכנסת, אמנם קובע שיש למנות מומחה מטעם בית המשפט לליווי הסדרי חוב, אך לא ברור עד כמה מדובר בפתרון אפקטיבי, אם בכלל. התמודדות יעילה יותר עם הסדרי החוב הגואים בשוק ההון עשויה להיות, בין היתר, באמצעות חיזוק כוחם של מחזיקי האג"ח הפרטיים כך שיקבלו כלים טובים יותר לעמוד על זכויותיהם.

לכאורה, כבר היום המשקיעים הפרטיים עושים "רעש" רב בהסדרי חוב. כך למשל, בדלק נדל"ן התאגדו חלק ממחזיקי האג"ח הפרטיים, לפעול כקבוצות לחץ לשיפור תנאי ההסדר, הופיעו בתקשורת והשתתפו בדיונים בכנסת. אבל ברגע המבחן, כאשר המתווה הסופי של הסדר החוב הובא לאישור באסיפות הנושים, מאבקם לא הביא לתוצאות המיוחלות, ובאותן הצבעות מכריעות השתתפו מחזיקים פרטיים שהחזיקו בפחות מ-10% מהחוב (!), בעוד שסך החזקות הפרטיים הגיע עד כדי 80% מהחוב.

מימוש הסדר החוב שאושר לבסוף בדלק נדל"ן כלל שלב של הצעת רכש ב-50 מיליון ש', בתנאי פארי, לכל מחזיק שנתן הודעת קיבול. מבחינה כלכלית מדובר בהצעה שכל מחזיק רציונלי היה חייב לקבלה, כך שהצפייה הראשונית הייתה ל-100% היענות של המחזיקים.

למרות זאת, נאמני סדרות האג"ח חששו מאד, שגם כאן יתקבלו שיעורי היענות נמוכים שיביאו לתוצאות לא הוגנות, ופנו פניה דחופה וחריגה לביהמ"ש שיתעלם מהודעות הקיבול שנמסרו בפועל, ויאשר את הצעת הרכש במלואה, כאילו כל המחזיקים השתתפו - והיא נענתה במלואה.

מה קרה כאן? האם המחזיקים הפרטיים אדישים לכספם ולא מעונינים להשפיע בהחלטות מהותיות לגביו, כאשר רק מיעוט קטן מקרבם פעיל בהסדרי החוב ומשתתף באסיפות? האם המחזיקים הפרטיים מוותרים מראש ומאפשרים למוסדיים להחליט עבורם? זה אינו סביר. רוב המשקיעים כן מעוניינים להגן על כספם, וקרוב לוודאי שהיו שמחים גם להשפיע על התוצאה הסופית.

מודעות הציבור ביחד עם אמצעים קלים ופשוטים להשתתפות בהצבעות תפקיד מכריע בנושא. לדוגמא, הבנקים והחברות בשוק ההון חייבים ליידע מראש את המשקיעים לגבי כל הצעת רכש. לעומת זאת, בהסדרי חוב אין חובת יידוע ומרבית מהמחזיקים הפרטיים כלל אינם מודעים לקיום האספות ותכניהן.

גם כאשר המחזיקים הפרטיים מגלים אחריות לכספם ומעוניינים להשתתף בהצבעה ניצב בפניהם הליך בירוקרטי, ולעיתים הם אף מחויבים בעמלות ע"י חברי הבורסה. התוצאה היא, שדווקא לגבי האסיפות החשובות באמת - בהן מכריעים לגבי תספורות במיליארדי שקלים - המשקיעים הפרטיים אינם מודעים או מוותרים על השתתפות בהצבעות ומשאירים את ההכרעות החשובות למשקיעים המוסדיים או לבעלי החזקות המיעוט שכן משתתפים.

כדי לחזק את המשקיעים הפרטיים ולתת להם כלים יעילים יותר נגד התספורות, על הרגולטור לחייב אפוא את חברי הבורסה ליידע את לקוחותיהם לגבי כל ההצבעות והנושאים האמורים לדון בהן, כולל הסדרי חוב, ולא רק לגבי הצעות רכש, וכן לאפשר הליך הצבעה פשוט ונגיש.

המחוקק אכן נתן דעתו לנושא, וראוי כי הממשלה והכנסת שיבחרו בבחירות הקרובות יעבירו את הצעת החוק לגבי הצבעות המחזיקים באמצעות האינטרנט, במסגרתה גם יוסדר נושא יידוע המחזיקים הפרטיים ע"י חברי הבורסה. חקיקת הצעת חוק זו תקל הן על מודעות המחזיקים והן על השתתפותם מרחוק באספות ותאפשר לציבור להשפיע, ולהגן טוב יותר על חסכונותיו מתספורות.