הראלי המסתמן בעופרת, והקשר לקריסת האימפריה הרומית
בנק ברקליס, הבנק הבריטי הגדול הפעיל מאוד בשוק הסחורות, פרסם לאחרונה הערכה שמחיר העופרת צפוי לעלות, לקראת סוף השנה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל המתכות התעשייתיות. הסיבה לכך היא מחסור המסתמן בשוק העופרת העולמי. מצד אחד, הביקוש לעופרת גדל בארצות הברית ובאירופה הן למטרות תעשייתיות והן לשוק הרכב. מצד שני, קיים מחסור עולמי בגרוטאות עופרת ושיבושים באספקת עופרת ממכרות. יחס מלאי העופרת העולמי לצריכה ירד בשבועיים האחרונים לערכו הנמוך ביותר מאז 2010.
מתחילת השנה עלה מחיר העופרת ב-9.5% בהשוואה לעלייה של 1.6% במחיר הנחושת וירידה של 2.1% במחיר האלומיניום באותו פרק זמן. מחיר העופרת האחרון במסחר בבורסת המתכות של לונדון, זירת המסחר העיקרית בעולם למתכות תעשייתיות, 2,169 דולר לטון, עדיין נמוך ב-45.5% ממחירו הגבוה ביותר אי פעם 3,980 דולר לטון שנרשם ב-15 באוקטובר 2007, וב-26.2% ממחיר הפסגה באפריל 2011 - 2,939 דולר לטון.
העופרת היא בין העתיקות שבמתכות הידועות לאדם. בימי הביניים אף נחשבה לעתיקה שבמתכות, ואלכימאים חיפשו דרך להפוך אותה לזהב.
בספר במדבר (פרק ל"א, פסוק כ"ב) היא נזכרת כאחת משש המתכות, נוסף על הזהב, הכסף, הנחושת, הברזל והבדיל. ואכן, העופרת נמצאת בשימוש האדם כבר יותר מ-7000 שנה, מכיוון שהיא נפוצה ביותר וקל להפיק אותה. מדובר במתכת רכה, הניתכת בטמפרטורה נמוכה (327 מעלות צלזיוס) וקלה לעיבוד - דבר המסביר את השימושים הרבים שנעשו בה במרוצת השנים.
ברומא העתיקה השתמשו בעופרת להתקנת צינורות מים, שימוש שהחזיק מעמד עד לאחרונה. רבים מאתנו אולי עדיין זוכרים את הסיפון מתחת לכיורים שהיה מעופרת, רק בשנים האחרונות הוחלף בפלסטיק. משום כך, מקורה של המילה שרברב באנגלית, plumber, ובספרדית, plomero, בשם הלטיני של העופרת plumbum.
העופרת היא מתכת אפורה, כבדה (משקלה הסגולי 11.3), בעלת מוליכות חשמלית ותרמית נמוכה. העופרת יוצרת שכבת תחמוצת במגע עם האוויר - דבר המסביר את העמידות הרבה שלה בפני קורוזיה. העופרת ותרכובותיה רעילות ביותר, לכן מרבית השימושים שנעשו בעבר בעופרת אסורים כיום. ברומא העתיקה למשל השתמשו בכלי עופרת להכנת יין, לאחסונו ולשתייתו, ישנה אפילו השערה כי זו הסיבה לקריסת האימפריה הרומית: האוכלוסייה סבלה מהרעלת עופרת, מפני ששתו וייצרו יין בכלי עופרת ואספקת המים הגיעה בצינורות עופרת. זו השערה שאין לפסול, אף על פי שקיימות עדויות בכתב לכך' שרעילות העופרת הייתה ידועה עוד בימי רומא העתיקה, וכן כי משקע הגיר בצינורות שם לא אפשר מגע ישיר בין המים לעופרת.
לעופרת ולתרכובותיה שימושים רבים, שרובם נאסרו בשנים האחרונות. שימוש רב נעשה בעופרת פחמתית כמרכיב בצבעים, בהם גם ציירו הציירים בתקופות השונות. קיימת סברה שהצייר הספרדי פרנסיסקו גויה לקה בחירשות עקב הרעלת עופרת. כיום משתמשים בעופרת רק לצבעים לצביעה חיצונית, למשל של כבישים וקירות חיצוניים. עד לא מזמן השתמשו בתוספת אתיל עופרת כתוסף לבנזין לשיפור ביצועי המנוע, שימוש זה נפסק לחלוטין בארץ בשנת 2009, וכיום אפשר להצטייד בתחנות הדלק בארץ רק בבנזין נטול עופרת.
כיום, השימוש העיקרי בעופרת אשר מסביר את הביקוש הרב אליה, הוא ייצור הלוחות במצברי המכוניות ובסוללות מסוימות. למעשה התעשייה הזו מהווה כ-80% מצריכת העופרת בעולם. שימושים נוספים הם ייצור לוחות מיגון מפני קרינה בציוד רנטגן ובכורים גרעיניים וכן במכשירי טלוויזיה ובמסכי מחשב המבוססים על שפופרת קטודית (במסכים דקים אין צורך בלוחות הגנה מפני קרינה). בין השאר, העופרת משמשת גם להכנת קליעי תחמושת, לציפוי כבלי חשמל, לייצור זכוכית בדולח, לגלזורות מסוימות בקרמיקה ולמשקולות לדיג ולצלילה.
עופרת טהורה אומנם מופיעה בטבע, אבל היא נדירה למדי. לרוב תמצא העופרת בתרכובות מינרלים שונים, הנפוץ בהם הוא גלניט, גופרת הנחושת, המכיל 86.5% עופרת. במרבית המקרים מפיקים את העופרת מהמינרל בקלייה בטמפרטורה גבוהה בנוכחות פחם אבן.
ייצור העופרת העולמית בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2012 היה גבוה ב-2.2% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2011 והסתכם ב-8.02 מיליון טון, רק 49% מכמות זאת הייתה מהפקה ממכרות והשאר ממחזור עופרת ממצברים ישנים ומגרוטאות עופרת. היצרנית העיקרית הייתה סין, שיצרה 50.4% מהייצור העולמי, צפון אמריקה ייצרה 17.7% ואירופה ייצרה 16.4% מהייצור העולמי. המפיקות העיקריות ממכרות לפי הסדר היו סין, אוסטרליה, ארצות הברית, פרו ומקסיקו.
צריכת העופרת העולמית בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2012 הייתה גבוהה ב-3.3% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2011 והסתכמה ב-7.69 מיליון טון. הצרכנית העיקרית הייתה סין, שצרכה 46.6% מהצריכה העולמית, אירופה צרכה 16.0% וארצות הברית 14.5% מהצריכה העולמית.
עתודות מרבצי העופרת הגדולים ביותר נמצאים באוסטרליה - לה עתודות מוכחות של 29 מיליון טון, אחריה סין עם 14 מיליון טון, רוסיה - 9.2, פרו - 7.9, ארצות הברית - 6.1 ומקסיקו - 5.6 מיליון טון.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-2.39%. מדד CCI נמוך כיום ב-16.9% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים/
איך משקיעים בעופרת.
קרן הסל iPath DJ-AIG Lead ETN נסחרת בבורסת ניו יורק מיוני 2008 בסימול LD, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לעופרת בבורסת לונדון, דמי הניהול 0.75% לשנה.
תעודת הסל לעופרת ETFS Lead נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מנובמבר 2009 וסימולה LEED, דמי הניהול הם 0.49% לשנה. התעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. תעודת הסל ETFS Short Lead נסחרת בסימול SLEA, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר העופרת ירד. תעודת הסל ETFS Leveraged Lead נסחרת בסימול LLEA, התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר העופרת, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר העופרת יעלה ושואף למנף את רווחיו.
*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,
- 5.תודה - מעניין ביותר! (ל"ת)נעם 05/12/2012 12:44הגב לתגובה זו
- 4.ירון 27/11/2012 08:56הגב לתגובה זובגלל מרכיב האינפלציה.הבן אדם מראה לעם גרף בשילוב אינפלציה,ומראה לכם:לא מרוויחים כלום!..לטווח קצר אפשר לעשות כמה סיבובים,אבל להחזיק סחורות בתיק כמרכיב השקעתי?!.!?...ראו הוזהרתם. רק השקעה בצמודיי מדד,וזהו!!1
- 3.אריה, מה דעתך על הזהב? (ל"ת)עילית 26/11/2012 16:59הגב לתגובה זו
- אריה 26/11/2012 17:21הגב לתגובה זוכתבתי על הזהב בשבוע שעבר, להלן הקישור: http://www1.bizportal.co.il/article/342928
- 2.סובי 26/11/2012 14:12הגב לתגובה זושלום אריה, רציתי לדעת האם יש בארץ תעודת סל שמשקיעה בסחורה הזו?
- אריה 26/11/2012 15:49הגב לתגובה זושלום סובי, לא אין בארץ תעודת סל המשקיעה בעופרת.
- 1.יפה מאוד. מעניין (ל"ת)אבנר 26/11/2012 12:50הגב לתגובה זו

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.