הראלי המסתמן בעופרת, והקשר לקריסת האימפריה הרומית

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, מתייחס וסוקר את מצב העופרת בעולם, ההיסטוריה והסטטוס הנוכחי. מהי כדאיות ההשקעה?
אריה גורן | (7)

בנק ברקליס, הבנק הבריטי הגדול הפעיל מאוד בשוק הסחורות, פרסם לאחרונה הערכה שמחיר העופרת צפוי לעלות, לקראת סוף השנה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל המתכות התעשייתיות. הסיבה לכך היא מחסור המסתמן בשוק העופרת העולמי. מצד אחד, הביקוש לעופרת גדל בארצות הברית ובאירופה הן למטרות תעשייתיות והן לשוק הרכב. מצד שני, קיים מחסור עולמי בגרוטאות עופרת ושיבושים באספקת עופרת ממכרות. יחס מלאי העופרת העולמי לצריכה ירד בשבועיים האחרונים לערכו הנמוך ביותר מאז 2010.

מתחילת השנה עלה מחיר העופרת ב-9.5% בהשוואה לעלייה של 1.6% במחיר הנחושת וירידה של 2.1% במחיר האלומיניום באותו פרק זמן. מחיר העופרת האחרון במסחר בבורסת המתכות של לונדון, זירת המסחר העיקרית בעולם למתכות תעשייתיות, 2,169 דולר לטון, עדיין נמוך ב-45.5% ממחירו הגבוה ביותר אי פעם 3,980 דולר לטון שנרשם ב-15 באוקטובר 2007, וב-26.2% ממחיר הפסגה באפריל 2011 - 2,939 דולר לטון.

העופרת היא בין העתיקות שבמתכות הידועות לאדם. בימי הביניים אף נחשבה לעתיקה שבמתכות, ואלכימאים חיפשו דרך להפוך אותה לזהב.

בספר במדבר (פרק ל"א, פסוק כ"ב) היא נזכרת כאחת משש המתכות, נוסף על הזהב, הכסף, הנחושת, הברזל והבדיל. ואכן, העופרת נמצאת בשימוש האדם כבר יותר מ-7000 שנה, מכיוון שהיא נפוצה ביותר וקל להפיק אותה. מדובר במתכת רכה, הניתכת בטמפרטורה נמוכה (327 מעלות צלזיוס) וקלה לעיבוד - דבר המסביר את השימושים הרבים שנעשו בה במרוצת השנים.

ברומא העתיקה השתמשו בעופרת להתקנת צינורות מים, שימוש שהחזיק מעמד עד לאחרונה. רבים מאתנו אולי עדיין זוכרים את הסיפון מתחת לכיורים שהיה מעופרת, רק בשנים האחרונות הוחלף בפלסטיק. משום כך, מקורה של המילה שרברב באנגלית, plumber, ובספרדית, plomero, בשם הלטיני של העופרת plumbum.

העופרת היא מתכת אפורה, כבדה (משקלה הסגולי 11.3), בעלת מוליכות חשמלית ותרמית נמוכה. העופרת יוצרת שכבת תחמוצת במגע עם האוויר - דבר המסביר את העמידות הרבה שלה בפני קורוזיה. העופרת ותרכובותיה רעילות ביותר, לכן מרבית השימושים שנעשו בעבר בעופרת אסורים כיום. ברומא העתיקה למשל השתמשו בכלי עופרת להכנת יין, לאחסונו ולשתייתו, ישנה אפילו השערה כי זו הסיבה לקריסת האימפריה הרומית: האוכלוסייה סבלה מהרעלת עופרת, מפני ששתו וייצרו יין בכלי עופרת ואספקת המים הגיעה בצינורות עופרת. זו השערה שאין לפסול, אף על פי שקיימות עדויות בכתב לכך' שרעילות העופרת הייתה ידועה עוד בימי רומא העתיקה, וכן כי משקע הגיר בצינורות שם לא אפשר מגע ישיר בין המים לעופרת.

לעופרת ולתרכובותיה שימושים רבים, שרובם נאסרו בשנים האחרונות. שימוש רב נעשה בעופרת פחמתית כמרכיב בצבעים, בהם גם ציירו הציירים בתקופות השונות. קיימת סברה שהצייר הספרדי פרנסיסקו גויה לקה בחירשות עקב הרעלת עופרת. כיום משתמשים בעופרת רק לצבעים לצביעה חיצונית, למשל של כבישים וקירות חיצוניים. עד לא מזמן השתמשו בתוספת אתיל עופרת כתוסף לבנזין לשיפור ביצועי המנוע, שימוש זה נפסק לחלוטין בארץ בשנת 2009, וכיום אפשר להצטייד בתחנות הדלק בארץ רק בבנזין נטול עופרת.

כיום, השימוש העיקרי בעופרת אשר מסביר את הביקוש הרב אליה, הוא ייצור הלוחות במצברי המכוניות ובסוללות מסוימות. למעשה התעשייה הזו מהווה כ-80% מצריכת העופרת בעולם. שימושים נוספים הם ייצור לוחות מיגון מפני קרינה בציוד רנטגן ובכורים גרעיניים וכן במכשירי טלוויזיה ובמסכי מחשב המבוססים על שפופרת קטודית (במסכים דקים אין צורך בלוחות הגנה מפני קרינה). בין השאר, העופרת משמשת גם להכנת קליעי תחמושת, לציפוי כבלי חשמל, לייצור זכוכית בדולח, לגלזורות מסוימות בקרמיקה ולמשקולות לדיג ולצלילה.

עופרת טהורה אומנם מופיעה בטבע, אבל היא נדירה למדי. לרוב תמצא העופרת בתרכובות מינרלים שונים, הנפוץ בהם הוא גלניט, גופרת הנחושת, המכיל 86.5% עופרת. במרבית המקרים מפיקים את העופרת מהמינרל בקלייה בטמפרטורה גבוהה בנוכחות פחם אבן.

ייצור העופרת העולמית בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2012 היה גבוה ב-2.2% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2011 והסתכם ב-8.02 מיליון טון, רק 49% מכמות זאת הייתה מהפקה ממכרות והשאר ממחזור עופרת ממצברים ישנים ומגרוטאות עופרת. היצרנית העיקרית הייתה סין, שיצרה 50.4% מהייצור העולמי, צפון אמריקה ייצרה 17.7% ואירופה ייצרה 16.4% מהייצור העולמי. המפיקות העיקריות ממכרות לפי הסדר היו סין, אוסטרליה, ארצות הברית, פרו ומקסיקו.

צריכת העופרת העולמית בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2012 הייתה גבוהה ב-3.3% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2011 והסתכמה ב-7.69 מיליון טון. הצרכנית העיקרית הייתה סין, שצרכה 46.6% מהצריכה העולמית, אירופה צרכה 16.0% וארצות הברית 14.5% מהצריכה העולמית.

עתודות מרבצי העופרת הגדולים ביותר נמצאים באוסטרליה - לה עתודות מוכחות של 29 מיליון טון, אחריה סין עם 14 מיליון טון, רוסיה - 9.2, פרו - 7.9, ארצות הברית - 6.1 ומקסיקו - 5.6 מיליון טון.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-2.39%. מדד CCI נמוך כיום ב-16.9% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים/

איך משקיעים בעופרת.

קרן הסל iPath DJ-AIG Lead ETN נסחרת בבורסת ניו יורק מיוני 2008 בסימול LD, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לעופרת בבורסת לונדון, דמי הניהול 0.75% לשנה.

תעודת הסל לעופרת ETFS Lead נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מנובמבר 2009 וסימולה LEED, דמי הניהול הם 0.49% לשנה. התעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. תעודת הסל ETFS Short Lead נסחרת בסימול SLEA, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר העופרת ירד. תעודת הסל ETFS Leveraged Lead נסחרת בסימול LLEA, התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר העופרת, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר העופרת יעלה ושואף למנף את רווחיו.

*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תודה - מעניין ביותר! (ל"ת)
    נעם 05/12/2012 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ירון 27/11/2012 08:56
    הגב לתגובה זו
    בגלל מרכיב האינפלציה.הבן אדם מראה לעם גרף בשילוב אינפלציה,ומראה לכם:לא מרוויחים כלום!..לטווח קצר אפשר לעשות כמה סיבובים,אבל להחזיק סחורות בתיק כמרכיב השקעתי?!.!?...ראו הוזהרתם. רק השקעה בצמודיי מדד,וזהו!!1
  • 3.
    אריה, מה דעתך על הזהב? (ל"ת)
    עילית 26/11/2012 16:59
    הגב לתגובה זו
  • אריה 26/11/2012 17:21
    הגב לתגובה זו
    כתבתי על הזהב בשבוע שעבר, להלן הקישור: http://www1.bizportal.co.il/article/342928
  • 2.
    סובי 26/11/2012 14:12
    הגב לתגובה זו
    שלום אריה, רציתי לדעת האם יש בארץ תעודת סל שמשקיעה בסחורה הזו?
  • אריה 26/11/2012 15:49
    הגב לתגובה זו
    שלום סובי, לא אין בארץ תעודת סל המשקיעה בעופרת.
  • 1.
    יפה מאוד. מעניין (ל"ת)
    אבנר 26/11/2012 12:50
    הגב לתגובה זו
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.