השוק בת"א לא זול מספיק להמשך ראלי, אז מה הכיוון?
התנהגות שוק המניות בתקופה האחרונה - עליות חדות שהתחלפו בירידות ביום חמישי - צפויה לאפיין אותו בשנה-שנתיים הבאות לפחות. באופן כללי, השוק לא זול מספיק כדי לאפשר לאורך זמן עליות גבוהות כל כך. הוא עצבני מספיק כדי שהעליות (או הירידות) תהיינה מהירות ופתאומיות, ואילו המצב הכלכלי והתחזיות לא טובות ובטוחות מספיק, כדי להמר על עליות מתמשכות, בנות קיימא.
השוק יגיב באגרסיביות ויתפוס אותנו על פי רוב לא מוכנים בעקבות התפתחויות כגון:
- עיתוי של גורמי סיכון, שמטרידים אותו מאוד במשך זמן רב. כרגע, במקרה שלנו, התרחקות של מועד העימות המשוער (לפי התקשורת) עם אירן מסתיו - חורף 2012 לאביב - קיץ 2013.
- התקצרות גורם אי הוודאות שריחף מעליו. במקרה שלנו: הקדמת מועד הבחירות, כנראה לאזור פברואר - מארס 2013. שוק המניות יסיר מעליו לפחות חשש אחד - ניהול כלכלת בחירות, שלרוב מזיקה למשק בטווח הקצר - בינוני.
- חדשות חיוביות / התגשמות ציפיות מכיוון חו"ל. הדוגמאות האחרונות - הצעדים של הבנקים המרכזיים המובילים ברחבי העולם והצהרות של מדינאים הבטוחים בכך שמדינותיהם / הגוש לו הם שייכים ישרדו ויצאו לדרך חדשה.
אך העליות, חזקות ככל שתהיינה, לא תתמדנה כל עוד השוק המקומי לא ישתכנע:
- לא תהיה חריגה גבוהה מדי (לפחות מנקודת הראות של חברות הדירוג ובנק ישראל) בתקציב המדינה, קצב האינפלציה לא יזנק (בתגובה להמשך הריבית הנמוכה, ההתייקרויות בשוק הסחורות העולמי והעלייה במחירי הדירות) והנתונים הכלכליים ימשיכו להפתיע לטובה מול גל החששות שקדם להם.
- הריבית הנומינאלית תישאר נמוכה. נקודה זו היא כמובן תוצאה של הנקודה הקודמת. בנק ישראל אמנם צופה שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית, 2.25%, עד סוף השנה הבאה. אך בעבר נאלץ גם הוא להתנהג הפוך מתחזיותיו. דוגמא טובה לכך הינה ירידת הריבית ב-1% בשנה האחרונה, מול תחזית התחלתית של הבנק כי הריבית תעלה ב-1%.
- שהתוצאות הכלכליות והצעדים בשטח (ריבית, מיסים, הוצאות וגירעון) לא יסתרו את הצהרות מקבלי ההחלטות - בניגוד למה שקורה לצערנו שוב ושוב אצל המדינות האירופיות שבמצוקה. דוגמא לכך הינה הצחקוקים שליוו לאחרונה הצהרה של שר האוצר הספרדי כי ארצו לא זקוקה לחילוץ.
- העליות במניות תלוונה בעלייה של ממש בתשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות לתקופות בינוניות-ארוכות. עלייה כזו תעיד על ביטחון גובר שהמשק המקומי יצליח להימנע מהמיתון הכלכלי העולמי גם הפעם וכן על תיאבון מחודש לסיכון.
- ההשלכות המרסנות של הרגולציה בשנה-שנתיים האחרונות בענפי מפתח רבים במשק, מתחילות להתפוגג. כל עוד השוק לא משוכנע בכך, עליות במניות תיטינה להתחלף בירידות והדבר יקרה בדרך כלל סמוך לקבלת הסברים למה גורם להן.
ומה לגבי ירידות חדות? גם להן, למרבה המזל, יש מספר בלמים
- המחירים הנוכחיים בשוק לא גבוהים מספיק כדי לתמוך בהן.
- ניסיון העבר הקרוב פועל נגדן - אנו זוכרים איך הנפילות עד מארס 2009 התחלפו בראלי אדיר בשנה וחצי שבאו אחר כך.
- מקבלי ההחלטות אמנם מוגבלים בכלים שנותרו להם (הריביות נמוכות עד אפסיות והתקציבים מנופחים וגירעוניים), אך בחמש שנות המשבר האחרונות הם הפכו יצירתיים ונועזים יותר. השקת מדיניות רכישת אג"ח באירופה שבהנהגת גרמניה, הייתה רעיון מופרך עד לפני חצי שנה. גם הכרזה על רכישת אג"ח בלתי מוגבלת בזמן בארה"ב, דווקא לאחר שאומץ שם יעד אינפלציה רשמי של 2%, הייתה חלום רטוב עד לא מזמן.
- הסכנה העיקרית של מדיניות מרחיבה כל כך - התפרצות אינפלציונית - אמנם תעסיק את השווקים כל הזמן. אולם לפחות בשנה - שנתיים הקרובות, כל עוד שיעורי האבטלה בארה"ב, ובטח בחלקים גדולים באירופה, גבוהים כל כך, היא לא תהיה בראש סדר היום. זאת ועוד, עליות מחירים מסודרות יחסית, תתקבלנה דווקא בברכה. שכן הן תראנה שלחברות יש כוח תמחור ותשלולנה תרחישים של מיתון והידרדרות.
אם נביט על שוקי המניות בארץ ובעולם בעוד שנה-שנתיים, סביר שנצטרך להסביר (בדיעבד) גלים של עליות וירידות שהיו בהם, אך לא בטוח שנהיה רחוקים מהנקודה בה אנו נמצאים היום. רק בהמשך, כשהביטחון יחזור, הכלכלה העולמית תתמיד לצמוח והריביות תשובנה לרמות הנורמליות שלהן (כנראה נעבור גל אינפלציוני עולמי בדרך, שיעמיד את תהליך הנרמול ההדרגתי של הריביות במבחנים קשים), נוכל לדבר על עליית מדרגה במחירים בשוקי המניות.
מה עושים בינתיים? הנה שתי הצעות כלליות
- להיות מודעים ומוכנים לכך שאלו פני הדברים. גלים של עליות וירידות חדות ומפתיעות יהיו תוצאה בלתי נמנעת של הנסיבות בשנה-שנתיים הקרובות. הדבר יקל עלינו להגיב להם באופן מושכל יותר ויצרי פחות. אם נדע לעשות זאת, כותרות תקשורתיות צועקות תפחדנה/תלהבנה אותנו פחות.
- לחדד ההבחנה בין משקיעים שכספם וזמנם בידם - כך שהם טולרנטיים יחסית לירידות מזדמנות מחד ומסוגלים לנצל גלי עליות מנגד - לבין משקיעים שהכסף נחוץ להם ברמה יומיומית יותר, שאולי ירצו לנתב בינתיים את כספם לאפיקים קורצים פחות, אך בטוחים יותר. אולם, האפיקים הללו לא זולים היום, לכן בחירה נכונה ביניהם קריטית ומחייבת התייעצות עם גורמים מוסמכים והתאמה מדויקת של האפיקים הנבחרים לפרופיל וצרכי המשקיע.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 4.הכל נכון, אבל צורת הכתיבה מבלבלת (ל"ת)ד"ר סרווציוס 10/10/2012 10:28הגב לתגובה זו
- 3.אנליסטית בחופשה 10/10/2012 09:13הגב לתגובה זויש לציין שגם אינפלציה קצת יותר גבוהה לא תזיק לחזק קצת את הביקושים בכלכלה
- 2.משקיענית 10/10/2012 08:40הגב לתגובה זואם המשקיעים בישראל צריכים להיות מוכנים לכל תסריט, מה נגיד על משקיעי ארה"ב או, חלילה, אירופה? האם ההשקעה "סולידית" באג"ח ממשלתי עם תשואה אפסית היא הפתרון?
- 1.הבורר 10/10/2012 04:35הגב לתגובה זואוהב מאוד את הכתבות שלך...מה אתה אומר על הדולר?25% מהתיק שלי בדולר אשמח להתייחסותך.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.