האג"ח הממשלתיות בת"א וה'צוק' - החגיגה תימשך?
אתם מתים על אג"ח ממשלתיות, ולמה לא בעצם - הן השיגו עבורכם תשואות מעולות בשנים האחרונות ובטח לעומת המניות. אלא שלפני כשבוע וחצי, כשמשקיעי האג"ח עדיין צוחקים ורוקדים, הגיעה אזהרה של חברת דירוג האשראי מודיס לפיה תוריד לארה"ב את דירוג האשראי אם זו תנסה להתחכם ולהתקרב לצוק הפיסקלי בסוף השנה. מה? איזה צוק? למה ישר באלימות? והאם כל זה מסכן גם את האג"ח הישראליות?
בסוף השנה תפוג לה איזו תכנית קיצוצי מס ישנה שרבים רצו לשכוח ממנה. משהו מימי בוש שנועד לתמוך בסקטור הצרכני - תכנית שגוררת את ארה"ב כבר יותר משנתיים לתוך בור של חובות. סיום התכנית עלול מצד אחד לפגוע בצרכנים ובכך לסחוב את ארה"ב להאטה, ומצד שני הארכת התכנית עשויה להטביע את ארה"ב עמוק יותר בחובות שלמען האמת לא הזיזו יותר מדי למשקיעים. אבל זה אולי כי ידעו שמדובר בתכנית קצובה. כעת, ככל שהמצוק מתקרב, גובר המתח ובטח לפני הבחירות בארה"ב כשכל אחד מהצדדים מנסה להעיף מעליו את תפוח האדמה הרותח ולא להסכים על שום דבר.
נתחיל מהסוף, האם מה שיקרה לאג"ח האמריקניות ישפיע על האג"ח הישראליות? במילה אחת - כן! האג"ח הישראליות מושפעות מהכלכלה האמריקנית הן מכיוון הפעילות הכלכלית והן מכיוון הפרשי הריביות.
עכשיו נתחיל מהתחלה - מה יקרה אם מודיס תוריד את דירוג האשראי של ארה"ב? לכאורה לא מפחיד בכלל. לפני כשנה (אוג' 2011) הפחיתה סוכנות הדירוג S&P את דרוג האשראי של ארה"ב וזה עשה רק טוב למחזיקי האג"ח. אם כבר השוונו, גם בישראל התשואות על אג"ח שקליות ל-10 שנים הגיבו בתוך חודשיים בירידה מרמה של 5.1% ל-4.6% (עליית מחיר). בואו נחזור בזמן לאוג' 2011, וניזכר בהסברים שניתנו אז לתופעה המפתיעה של ירידת תשואות לאחר הורדת דירוג. אז נתנו לכך שני הסברים אפשריים:
הראשון, הפחתת הדירוג מעלה את סיכון האג"ח, מה שדוחף לעליית תשואות, אך במקביל גם מאותת כי הצמיחה בעתיד תהיה נמוכה. לכן נאלץ הבנק המרכזי להותיר את הריבית אפסית למשך זמן ממושך יותר ותומך בירידת תשואות. אכן, פרמיית הסיכון של ארה"ב עלתה לאחר הפחתת הדירוג, אך הציפיות לגובה הריבית העתידי ירדו - בשקלול הדברים הם באים לידי ביטוי בירידת התשואות וברווחי הון למשקיעים.
הסבר שני לירידת התשואות לאחר הפחתת הדירוג, היה כי הפחתת הדירוג הינה "קריאת השכמה" לקובעי המדיניות אשר תידחוף אותם להתנהלות אחראית יותר וכך לירידת סיכון החוב. אך בפועל כאמור הדבר לא קרה ופרמיית הסיכון דווקא עלתה מאז. כלומר, ההשפעה העיקרית של הפחתת דירוג האשראי הייתה לציפיות לצמיחה איטית יותר, ומכאן לסביבת ריבית נמוכה יותר.
האם אפשר ללמוד מאותו ניסיון גם לגבי מה שצפוי לקראת סוף השנה?
בתרחיש בו תכנית הקלות המס תימשך - רמת החוב תעלה. כלומר שכלכלת ארה"ב אומנם תמשיך לצמוח עכשיו בקצב יפה, אך זה יהיה ברור לכולם שזה בא על חשבון העתיד, שכן "על חובות משלמים". תרחיש כזה צפוי להערכתנו לשטח עוד את עקום התשואות, ובמילים אחרות, תומך בחלקים הארוכים של עקום תשואות האג"ח. אולם, אם המשקיעים יאמינו כי הארכת תכנית קיצוצי המיסים היא סימן שקובעי המדיניות האמריקנים הם לוזרים שלא מצליחים לקבל החלטות כואבות, עשויה ההשפעה של עליית פרמיית הסיכון להיות גבוהה מהשפעת הציפיות לסביבת ריבית נמוכה יותר ולגרום דווקא לעליית התשואות. אך זהו תרחיש לא סביר בכלל בנוגע לאג"ח האמריקניות שרמת האמון בהן עדיין כמעט בלתי מעורערת.
בתרחיש בו מאפשרים לתוכנית הקלות המס להעלם אט אט - סיכון החוב של ארה"ב אומנם ירד, אך ההשפעה המשמעותית יותר תהיה כנראה גם כאן להשפעה של התפוגגות תכנית המס על הצמיחה ודרכה על הריבית העתידית. בטווח הקצר התפוגגות תכנית הקלות המס אומנם תפגע באמריקנים (בהוצ' הצרכנים, העסקים או הממשל), אבל בשנים הרחוקות יותר תוריד מנטל החוב הכולל ותאפשר צמיחה מהירה יותר.
הצמיחה העתידית המהירה יותר תביא איתה ציפיות לסביבת ריבית נמוכה יותר בחלקים הקצרים אך גבוהה בחלקים הארוכים של עקום התשואות. מה שתומך כמובן בישיבה על אג"ח קצרות יחסית.
בשורה התחתונה, משקיעי האג"ח הארוכים עשויים להמשיך וליהנות אם ארה"ב תאריך את תכנית קיצוצי המס, תיפול לצוק הפיסקלי ותחווה הורדת דירוג אשראי גם ע"י סוכנות מודיס. מה לעשות, אף אחד לא אמר שכלכלה זה מקצוע קל...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
