ניתוח

מתוך ה-N11 של אוניל: 2 בורסות שעשויות לתת תשואה חלומית

ינון אריאלי מתייחס השבוע בטורו לרשימה החדשה של האדם שסימן את מדינות ה-BRIC ובוחר שם 2 מדינות ספציפיות - לגזור ולשמור
ינון אריאלי | (4)

בשנת 2001 תבע הכלכלן ג'ים אוניל מגולדמן סאקס את המונח BRIC, ראשי התיבות של ברזיל, רוסיה, הודו וסין, לתיאור ארבע המדינות בעלות פוטנציאל הצמיחה העתידי המשמעותי ביותר בעולם. למרות הבעיות שהמדינות האלו חוות לאחרונה, היום, 11 שנים מאוחר יותר, כולנו יודעים שהוא צדק.

אוניל נתן תחזית נוספת ב-2005, בה הציג את 11 המדינות הבאות בתור בפוטנציאל הגידול שלהן (The Next Eleven, N-11): בנגלדש, מצרים, אינדונזיה, אירן, מקסיקו, ניגריה, פקיסטן, פיליפינים, טורקיה, דרום קוריאה ווייאטנם. בניגוד למדינות ה-BRIC, אליהן נהרו המשקיעים בהמוניהם (לפחות עד השנה האחרונה), לחלק ממדינות ה-N-11 המזומנים של המשקיעים עדיין לא הגיעו. סביר להניח שהסיבות לכך הן שלל הבעיות הכלכליות, הפוליטיות והמבניות שיש במרבית המדינות המדוברות.

התיאוריה עושה קמבאק ומותאמת לעשור השני של שנות ה-2000

אך למרות זאת, בשלהי 2009, לאחר התפוגגות ענן העשן של המשבר 2008, שני כלכלנים חכמים - רוברט וורד מ-Economist Intelligence Unit ומייקל גאוגהאם מ-HSBC, חזרו על התחזית של אוניל, והציגו את רשימת הפוטנציאליות שלהן (CIVETS), שכוללת את קולומביה, אינדונזיה, וייאטנם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה. כל המדינות האלו מתאפיינות באוכלוסיה צעירה, ענייה, אולם צומחת והולכת ונהפכת לצרכנית מערבית.

להלן שתי דוגמאות למדינות בהן הכסף הגדול של המשקיעים טרם הגיע, לכן יכול להיות שעכשיו זה זמן טוב להסתכל עליהן. הראשונה, אינדונזיה, צפויה להיות אחת המדינות הצומחות ביותר להערכתי בעשור הקרוב. השנייה, מצרים, מסוכנת יותר, אבל אם תצליח, המדדים שלה צפויים להניב תשואות פנומנליות למשקיעים.

כלכלת אינדונזיה הינה הגדולה ביותר בדרום-מזרח אסיה. היא מהווה את אחד השווקים המתפתחים ביותר בעולם כולו. הכל התחיל סביב 2004, אולי בעקבות הצונאמי שהכה קשות במדינה, כאשר הממשלה שינתה מדיניות והחלה לפעול למען קידום הצמיחה, יצירת מקומות עבודה וסיוע לעניים, מהווים את מרבית אזרחי המדינה. כחלק מכך, נעשתה רפורמה בתחום פיתוח התשתיות, החקלאות והאנרגיה.

למרות הבעיות המבניות הרבות, השחיתות והרגולציה המכבידה, אינדונזיה הפכה בשנים האחרונות ליעד אטרקטיבי להשקעות בתחום האנרגיה החלופית. הבעיה, שהמדינה לא מצליחה לייצר מספיק חשמל עבור הכלכלה הצומחת שלה - כשליש מ-250 מיליון התושבים חיים לא אספקת חשמל סדירה. הממשלה יצאה למהלך להגדלת כושר ייצור החשמל פי שלושה עד 2020 על מנת לעמוד במחסור החמור. פרט להשקעה בפחם ובגז, ההחלטה הייתה ללכת לכיוון האנרגיה המתחדשת, לכן חברות רבות מתחרות על פרויקטים גדולים בתחום. גם אורמת זכתה לפני כמה שנים בחוזה ענק לייצור חשמל ממקורות גיאותרמיים במדינה.

הנה חברה שרואה קדימה

הגדלת כושר ייצור החשמל הוא רק אינדיקציה אחת למה שהולך לקרות באינדונזיה בעשור הקרוב. נסו לדמיין מה יקרה כאשר החשמל יתחיל לזרום במיליוני בתים נוספים ברחבי המדינה. אין ספק שזה יוביל לעלייה משמעותית ברמת החיים של האוכלוסייה הענייה במדינה, לגידול בצריכה ולצמיחה פנומנלית של התמ"ג.

אחת מהחברות שהשכילה להבין את התהליך הצפוי הזה, היא יצרנית ציוד הבנייה והכרייה הגדולה בעולם קאטרפילר (CAT), שהכריזה כי בכוונתה לשלש את ייצור המחפרים באינדונזיה, ולהוציא 150 מיליון דולר על בניית בסיס הייצור השני שלה במדינה. לאור מצב התשתיות הרעוע למדי במדינה, שחלקן אף נחשבות בין הגרועות בעולם, סביר להניח שזאת החלטה חכמה ובתזמון נכון עבור החברה, במיוחד לאור הדשדוש של הכלכלה האמריקנית.

קאטרפילר היא לא הסנונית הראשונה להגיע לאינדונזיה. למען האמת, במקרה של אינדונזיה, הרכבת כבר עזבה את התחנה והמשקיעים החלו לעלות, אבל היא עדיין לא הגיעה למהירות המקסימלית בה היא יכולה לנסוע. אם אתם רוצים ליהנות מהצמיחה העתידית הזו, אפשרות יעילה להיחשף למדינה היא באמצעות תעודות הסל Market Vectors Indonesia או iShares MSCI Indons Invstbl Mrkt Indx Fd.

מצרים היא הר של בעיות הנערמות זו על זו בעשור האחרון. הבלגן אפילו התעצם לאחר עזיבתו של מובראק את השלטון. מצד שני, הממשלה החדשה שנבחרה מראה סימנים ראשונים של רצון להתמודד עם הקשיים, וביניהם הצורך לספק מזון לאוכלוסייה של כ-90 מיליון אזרחים, הגדלה במהירות מידי שנה, ורובה מתגוררת מחוץ לערים.

מנגד, האוכלוסייה היושבת בערים המרכזיות היא משכילה ומשגשגת, וזאת ראייה שאפשר לעשות את הדברים אחרת במצרים. אם הממשלה החדשה תצליח לטפל בבעיית העוני, לשדרג את התשתיות ומערכת החינוך במדינה - משימה לא קלה אבל אפשרית - מצרים עשויה לחזור להיות המעצמה המובילה בעולם הערבי. העובדה שהגיל החציוני של האוכלוסייה במצרים נמוך למדי, סביב 25, יכולה לעזור מאוד בעניין הזה.

בשביל להבין עד כמה צללה הבורסה המצרית, אפשר להסתכל על מדד המניות המרכזי בבורסה המצרית, Egypt EGX 30, שעמד על רמה של כמעט 12 אלף נקודות בתחילת 2008, והיום הוא ניצב על 4,700 נקודות. לא כדאי להתעגן על ערכו של המדד בעבר, אבל זאת בהחלט אינדיקציה להיכן יכול להגיע שווי החברות במדינה כאשר העניינים יחזור למסלולם. ואכן, לאחר הבחירות, המדדים המצריים שבו למגמת עליות.

אפשר להיחשף למדד המצרי באמצעות תעודת הסל Market Vectors Egypt. מי שמעוניין במניות בודדות אבל לא רוצה לקנות בבורסה המצרית, שתי המניות של החברות Commercial International Bank, Orascom Construction נסחרות גם בארה"ב.

מתוך ה-N-11 של אוניל, מדינות מעניינות נוספות ששווה להסתכל עליהן הן וייטנאם ודרום אפריקה. בשתיהן יש עדיין אוכלוסיה ענייה ענקית ובעיות מהותיות, אולם הן נמצאות במגמת שיפור כלכלי מרשים עם עלייה מתמדת בתמ"ג לנפש ובפתיחות למשקיעים זרים.

וייטנאם נהפכה להיות פופולרית עבור חברות היות והיא זולה יותר מאחותה הסינית, לכן מהווה אלטרנטיבה טובה למיקור חוץ של חברות. דרום אפריקה היא מדינה עשירה במשאבים ומהווה יעד אטרקטיבי לחברות כריה והפקת סחורות. מיעוט תעודות הסל העוקבות אחר המדדים של המדינות האלו, יותר מרמז לדעתי לכך שהמשקיעים הגדולים עדיין לא שם. התעודות שכן קיימות הן iShares MSCI South Africa Index ו-Market Vectors Vietnam.

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, ולכן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי לאימייל [email protected] .

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שימו לב שגם איראן היא אחת מהמדינות המומלצות להשקעה... (ל"ת)
    א. 03/08/2012 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גל 03/08/2012 11:59
    הגב לתגובה זו
    אתה באמת עם כוונות טובות,אבל לצערי לא פוגע TAT DNN EGY TLON ועוד רבים וטובים.מקווה בשבילך שלא השקעת בהמלצותיך....
  • 2.
    אתה מפוקח ע"י הרשות? (ל"ת)
    hge 03/08/2012 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין מאוד (ל"ת)
    יוסי 03/08/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.