היעילות הפיננסית שתזכה את המשקיע במיכל דלק

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתייחס לשיטתו הקלוקלת לדעתו של בנק ישראל, וכיצד יש לנהוג אחרת בכדי להגיע ליעילות פיננסית מירבית
יניב פגוט | (2)

חוזה האינפלציה לשנה הנגזר משוק ההון ומכונה בעגה במקצועית break even inflation עומד כיום ברמה של 2.9%. על מנת להפיק נתון חשוב זה בשיטת "עשה זאת בעצמך" יש לייצר אג"ח סינטטית ממשלתית שקלית לפדיון בעוד שנה, ומנגד לייצר אג"ח סינטטית צמודת מדד ממשלתית לפדיון בעוד שנה. אג"ח סינטטית היא אג"ח שאינה מצויה בשוק ומתקבלת משקלול מדויק של מספר איגרות חוב על עקום התשואות לפדיון הרלוונטי, ותמהילן המדויק מייצר לנו את האיגרת הדרושה לשם החישובים של נקודת האיזון האינפלציונית.

פער התשואות בין צמד איגרות החוב הסינתטיות שבנינו בכוחותינו הינו "ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון". צפי אינפלציה הנגזר משוק ההון עומד נכון להיום על 2.9% - גבוה בכ-0.4% מממוצע תחזיות החזאים ומגרד את הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. מי שלא יודע, גם חזאים הם בני אדם, ולפיכך בהחלט יתכן כי החוכמה הקולקטיבית של הפעילים בשוק היא הנכונה, ואילו החזאים הינם הפעם לשם שינוי בצד השוגה.

יחד עם זאת, גם בנק ישראל מציין בפרוטוקולים של הדיונים המוניטאריים האחרונים, כי חוזה האינפלציה הנגזר משוק ההון מוטה כלפי מעלה עקב העובדה שהוא מושפע מעונתיות בשל היעדר רצף סדרות ממשלתיות צמודות מדד והיעדר אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לשנה בפרט.

אנו מקבלים את עמדתו של הבנק, לכן הבנק נעזר בהערכת ציפיות האינפלציה במשק בחוזים העתידים על מדד המחירים לצרכן המוצעים על ידי הבנקים מעבר לדלפק. חוזה אינפלציה זה מגלם אינפלציה שנתית ברמה של 2.5%. אנו סבורים כי משרד האוצר צריך לשים סוף לעיוות הבעייתי הזה המקשה על תמחור האינפלציה החזויה במשק ובעקבות כך מקשה על ניהול המדיניות המוניטארית, מייקר עלויות מימון צמודות לטווח קצר בסקטור הפרטי וגורם לציבור הרחב לשלם ביוקר עבור חוזה אינפלציה לשנה.

העובדה שהמשק הישראלי נעדר מכשירי אג"ח צמודי מדד קצרים, סחירים ונזילים מקשה על חברות ומשקיעים פרטיים לבצע הגנות אינפלציונית קצרות טווח כחלק מגדור סיכונים פיננסי מיטבי. הפתרון למצב, פשוט - יש להנפיק אג"ח ממשלתית לשנה פעם בחודש במתכונת של הנפקות מק"ם ובכך לייצר עקום צמוד ממשלתי קצר.

כל זמן שלא יונפקו איגרות חוב ממשלתיות קצרות במתכונת המדוברת, וככל הנראה הנפקה שכזו לא תתרחש בעתיד הקרוב, נדרשים כל השחקנים המקצועיים למכור אג"ח צמודה ממשלתית קצרה, לרכוש חוזה עתידי על האינפלציה מעבר לדלפק בבנק ולחסוך בכך את העיוות המדובר בחוזה האינפלציה. בהתבסס על הפער בחוזה האינפלציה משוק ההון לבין החוזה העתידי כפי שנמכר בבנקים כפי שהובא על ידי הבנק המרכזי, ניתן לחסוך על כל מאה אלף שקלים צמודים למדד לשנה 400 שקלים, כלומר - יעילות פיננסית בהיקף שכזה תזכה את המשקיע החרוץ במיכל דלק על חשבון הבנק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 20/04/2012 08:59
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי אגח סינטטי אפשר הזבר בבקשה.
  • nn 20/04/2012 11:17
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהעמלות יאכלו את כל מה שנשאר בדרך...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.