הקטר הסיני מתנדנד ומשליך על שאר קרונות העולם

אורן אלדד, מנכ"ל בית ההשקעות ATRADE, מתייחס לסין, לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. לאן פונים פניה של המדינה העצומה? וכיצד הדברים משפיעים על שאר כלכלות העולם?
אורן אלדד | (1)

בשנה האחרונה השווקים הפיננסיים מגיבים באופן קיצוני למתרחש בסין, הנחשבת לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. במאמר זה אפרט את הקשר בין המתרחש בסין למצב הכללי בשווקים. ראשית עלינו לזכור, כי מדינות רבות בעולם תלויות מאוד ביצוא לסין, ובשל כך ההאטה בסין פוגעת משמעותית באותן כלכלות.

מה גרם לקטר הסיני להאט את הקצב?

הסימן המדאיג הראשון, שהתקבל לפני מספר שבועות, התקבל בצורת האטה משמעותית בסקטור הייצור הסיני. מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בסין, עורר חששותיהם של הסוחרים בעולם, כאשר רשם קריאה של 48.1 נקודות, לעומת 49.6 נקודות שנרשמו בחודש קודם. מדובר בשפל של 4 חודשים. הנתון מצביע על כך שסקטור הייצור ממשיך להתכווץ, זה החודש החמישי ברציפות.

ההאטה בקצב הצמיחה של הקטר הסיני התרחשה בעיקר על רקע צמצום הייצוא הסיני למדינות באירופה, הנמצאות במיתון, או ממש על סף גלישה למיתון - הצמיחה האנמית של שותפות הסחר הגדולות של סין. ניתן לראות כי מאז פרוץ המשבר באירופה, הצמיחה בסין נמצאת בירידה מתמשכת. ברבעון הראשון של 2010 למשל, צמחה הכלכלה הסינית בקצב של 11.9%, וברבעון הראשון של השנה הנוכחית, צמחה הכלכלה בקצב של 8.1% בלבד. מדינות רבות היו גאות להציג קצב צמיחה שכזה, אך בסין מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות, וסוף ההתכווצות לא נראה באופק.

ההאטה בסין הובילה בימים האחרונים לירידה במחירי הסחורות בכלל, ולצניחה של ממש במחירי הסחורות החקלאיות בפרט. מחיר הכותנה בלט בצניחה של כ-8% ביממה האחרונה. הצניחה במחירי הסחורות נובעת מהירידה החדה בביקושים מסין, הנחשבת לספקית הסחורות הגדולה בעולם. הבנק המרכזי של סין לא נותר אדיש למצב, והחליט להרחיב את רצועת הניוד היומית של המטבע המקומי - היואן - מול הדולר לכ-1%.

הנפגעים העיקריים מההאטה המתמשכת בסין?

מדינות כגון אוסטרליה ויפן, שמרבית הייצוא שלהן מיועד לסין, הן הנפגעות העיקריות מההאטה המתמשכת. באוסטרליה כדוגמא, שוקלים להוריד את שיעור הריבית בחודש הבא, אם הצמיחה במשק תהיה נמוכה מהצפוי, והאינפלציה במדינה תישאר ברמות הנוכחיות. בשבוע הבא יעקבו המשקיעים בדריכות אחר מדד המחירים לצרכן באוסטרליה. אם לא תחול עלייה מפתיעה באינפלציה, המשקיעים יתחילו לתמחר הורדת ריבית של 0.25%, בישיבת הריבית הקרובה המתוכננת ל-1 במאי.

תחזית להמשך השנה

משבר החוב באירופה עלול להחריף בקרוב, אם ספרד תזדקק לסיוע חיצוני, על מנת לעמוד בהתחייבויותיה. אך מלבדה, ישנן מדינות נוספות שעתידן הכלכלי לוט בערפל. בינתיים, הירידה בביקושים מצדן של המדינות האירופאיות נמשכת, וכתוצאה מכך הייצוא הסיני ממשיך לספוג מהלומות קשות.

אני מעריך כי הכלכלה הסינית לא תצליח להתאושש בקלות, וזה ימשיך להעיב על השווקים הפיננסיים בתקופה הקרובה. מדינות כגון אוסטרליה, אשר מרבית הייצוא שלהן מיועד לסין, תיאלצנה לבצע התאמות למצב החדש, בכדי להימנע ממצב של נחיתה קשה. כמו כן, הניסיונות של הממשל הסיני למנוע את המשך ההתדרדרות די מוגבלים, וככל הנראה לא יצליחו למנוע את המשך ההאטה במשק הסיני.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מעניינת! (ל"ת)
    בלשית 27/04/2012 22:17
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.