האם ליתיום זה 'הנפט של העתיד'? שימו לב לביקוש ההולך וגובר
בעקבות הגידול בביקוש לליתיום, המתכת הקלה המשמשת לייצור סוללות עתירות אנרגיה, הודיעו יצרניות הליתיום העיקריות בתחילת השנה על עלייה במחיר הליתיום שהן מספקות בשיעור של 15%-20%. למרות הגידול בביקוש לליתיום, לא צפוי מחסור בו, כיוון שהיצרניות הגדולות החלו להרחיב את כושר הייצור שלהן. בשנת 2011 כבר גדלה תפוקת הליתיום העולמית ל-34,000 טון, גידול של 21% בהשוואה לשנה הקודמת.
הליתיום היא מתכת רכה וכסופה, קשה במעט מהנתרן אבל רכה מהעופרת. היא המתכת הקלה ביותר וצפיפותה היא 0.53 גרם לסנטימטר מעוקב, בערך מחצית מצפיפות המים. כמו כל המתכות האלקליות, הליתיום מגיב בקלות עם מים ואוויר, ולכן אינו נמצא בטבע במצב טהור. עיקר צריכת הליתיום הוא של תרכובותיו, ליתיום פחמתי, ליתיום כלורי וליתיום הידרוקסיד, המשמשים לייצור סוללות - 29% מכלל השימוש, זכוכית וקרמיקה - 25%, חומרי סיכה - 8%, ייצור אלומיניום - 6%, מערכות מיזוג אוויר - 6%, יציקות רציפות - 4%, גומי ופלסטיק - 4%, תרופות - 2% ושימושים אחרים - 16%.
לאחרונה מתמקדת תשומת הלב של התקשורת והמוסדות הפיננסיים בליתיום בשל התפקיד המרכזי שלו בייצור סוללות ליתיום-יון - הסוללות שנבחרו להיות מקור האנרגיה של הדור הבא בכלי רכב חשמליים. מדוע דווקא סוללות ליתיום? ליתיום כאמור, הינה המתכת הקלה ביותר מבין כל המתכות. באטום שלו רק שלושה פרוטונים ואלקטרונים, כך שלסוללות ליתיום יש יתרון מירבי מבחינת יחס האנרגיה למשקל. כלומר, לליתיום יש יכולת לאגור אנרגיה חשמלית ביעילות רבה יותר מכל חומר אחר. אין פלא אפוא שיש המכנים את הליתיום "הנפט של העתיד".
הליתיום הפחמתי, המשמש חומר גלם לסוללות הליתיום, מופק בשתי שיטות עיקריות. הראשונה, היא הפקת ליתיום מתמיסות תת-קרקעיות של מלחי ליתיום, שניתן למצוא בדרום אמריקה. התמיסות נשאבות למאגרים על פני האדמה, השמש מאיידת את עודף המים, וכשהתמיסה מגיעה לריכוז של 6% ליתיום, נלקח הנוזל לעיבוד ולהפקת תרכובות הליתיום. שיטת ההפקה השנייה, הנהוגה בעיקר באוסטרליה, היא מתוך סלע קשה המכיל את מינרל הליתיום Spodumene.
מדבר אטקמה בצ'ילה, המדבר הצחיח בעולם, אינו רק המקום בו קיימת תמיסת מלח הליתיום העשירה בתבל, אלא גם המקום שבו התנאים האופטימליים ביותר לאיוד המים לצורך תהליך הפקת הליתיום. מתמיסה זאת מפיקות החברה הצ'ילנית SQM וחברת Chemetall, שמרכזה בפרנקפורט, את כמות הליתיום הגדולה בעולם. החברה האמריקאית FMC מפיקה ליתיום מהתמיסה שבמכרה "האדם המת" בארגנטינה - המקור לליתיום השני בגודלו בעולם. החברה הקנדית אוסטרלית Talison Lithium היא המפיקה המובילה של מינרל ליתיום מסלע קשה באוסטרליה.
סוללות הליתיום נפוצות במכשירים מודרניים רבים, ממטוסים ועד שעוני יד. במעל 90% מהמחשבים הנישאים מותקנות סוללות ליתיום, וביותר מ-60% מהטלפונים הסלולריים. אבל השימוש הנפוץ ביותר והמבטיח ביותר לסוללות הליתיום הוא במכוניות חשמליות, שמפתחים כיום יצרני רכב רבים. הן אמורות להוריד את התלות בנפט וזיהום האוויר.
הדור החדש של המכוניות החשמליות מתבסס על סוללות ליתיום-יון, כמו בין יתר המכוניות: Chevy Volt, Nissan Leaf ו-Tesla Roadstar, המוצאות כבר למכירה בארצות הברית, ה-Volt וה-leaf במחיר 25,280 דולר כל אחת לאחר זיכוי במס פדראלי בשיעור 7,500 דולר, ומכונית הספורט הדו מושבית המפוארת Roadstar במחיר 101,500 לאחר הזיכוי במס. זאת גם הסיבה לכך שמחיר מתכת הליתיום גדל פי שלושה בשנים האחרונות. רוב המכוניות ההיברידיות המיוצרות כיום מבוססות על סוללות ניקל, אבל בעתיד צופים שימוש בסוללות ליתיום גם במכוניות היברידיות.
חשוב לציין שהשוק יכול לקלוט עלייה משמעותית ביותר במחיר הליתיום בלי שמחירי הסוללות ייפגעו כמעט, כיוון שעלות הליתיום כיום היא פחות מ-3% מעלות יצור הסוללות. כמו כן, בהתחשב בעובדה שרק ארבע חברות, SQM, Chemetall, FMC ו-Talison Lithium, אחראיות לרוב כמות הליתיום המופקת בעולם, וכיוון שסוללת ליתיום לרכב צורכת כמות הגדולה פי 100 מסוללת ליתיום ממחשב נישא, עשוי הליתיום להיות אחת הסחורות החשובות והמשפיעות ביותר בעולם בשנים הבאות. לכן גם יש פוטנציאל לעלייה משמעותית במחירו.
לפי פרסומים של המחלקה למחקר גיאולוגי בארה"ב מינואר 2012, גדל הייצור העולמי של ליתיום בשנת 2011 ב-21% בהשוואה ל-2010 ל-34,000 טון. אבל ייצור של 60 מיליון כלי רכב חשמליים בשנה (10% מכמות כלי הרכב הנמצאים כיום בעולם) ידרוש כמות גדולה פי עשרה, וזאת מבלי להביא בחשבון את הגידול במוצרים אלקטרוניים נישאים. זו הסיבה לכך שחברות הכרייה סורקות את העולם כולו לגלות מקורות ליתיום חדשים, כולל למשל מקומות נידחים כמו מדבריות המלח בדרום אמריקה או צפון טיבט, שם גילו הסינים עתודות חדשות. כיום עתודות הליתיום בצ'ילה, המפיקה הגדולה ביותר, מוערכות ב-7.5 מיליון טון, אבל גם פוטנציאל הליתיום של המלחת De Uyuni בבוליביה מוערך ב-5.4 מיליון טון לפחות. עתודות גדולות של ליתיום נמצאות גם באוסטרליה, בסין ובארגנטינה.
- 3.עידן מוזס 21/02/2012 08:02הגב לתגובה זוקנו כי" ל.
- 2.רן רן 20/02/2012 18:55הגב לתגובה זולהשקיע בו כי יש יותר ויותר כאלה בעולם
- 1.העתודות הגדולות בעולם נמצאות באפגניסטן (ל"ת)חלם 20/02/2012 12:12הגב לתגובה זו
- ערן 20/02/2012 15:27הגב לתגובה זובעתיד הלא רחוק יש סיכוי שליתיום יהיה שווה יותר מבדיל, כמובן עד שתמצא מתכת שניתן לנצל טוב יותר לסוללות נטענות.

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?