ציפיות האנליסטים: מהו המדד המומלץ לשנת 2012?

דני דניאל, מנהל השקעות בחברת "תכלית בית השקעות" העוסקת בניהול תיקי השקעות, סוקר את המלצות האנליסטים לשנת 2012?
דני דניאל | (3)

מחזורי המסחר בבורסה המקומית נמצאים במגמת ירידה מזה מספר חודשים. ניתן להסביר תופעה זו ע"י מספר גורמים. ראשית, כתופעה עולמית - בתקופות של עלייה באי הוודאות, משקיעים בינלאומיים מוציאים כספים ממשקים מתפתחים ו"מחזירים כסף הביתה", למשק המוכר להם (Home Bias).

שנית, מס' התפתחויות מקומיות השפיעו על השוק, כמו עלייה באי הוודאות הגיאו-פוליטית באזורינו ("אביב ערבי", המתיחות עם אירן), והעלאת המיסוי על ריווחי ההון על מק"מ (לזרים) ועל שאר ני"ע, למעט אג"ח הלא צמודות (עבור כל המשקיעים).

בדומה לאלה הזרים, גם משקיעים מקומיים מצויים כיום במגמה של העברת חלק מתיק ההשקעה לשווקים בחו"ל. רוב ההשקעות מיועדות לשווקים מפותחים בכלל ולארה"ב בפרט עקב הצורך בפיזור במתאם נמוך. ארה"ב חוזרת להיות יעד מרכזי להשבת כספי המשקיעים, בעיקר לאור גמישות הכלכלה (בעיקר היכולת לפטר ולגייס עובדים), בשילוב מדיניות מוניטרית אקטיבית של הבנק המרכזי שלה.

אז לאיזה מדד אמריקני כדאי להיצמד?

חברות הדאו הן חברות ענק המתאפיינות בפריסה עולמית, וככאלה פחות מושפעות מהשוק האמריקני - פיזור גאוגרפי אשר מיתן את הפגיעה בהן. בנוסף לכך, הן נחשבות דפנסיביות יותר עקב היותן מחלקות דיבידנד (עפ"י "תאורית "כלבי הדאו-גונס"), המהווה תוספת נאה לתשואה בעיתות חוסר ודאות. ואכן, בשנת 2011 מדד הדאו-ג'ונס הציג ביצועים טובים יותר (5%) מהנאסד"ק (1.8%-) וה-S&P500 (עם ביצועים של 0%).

עם זאת, כאשר בוחנים את תוצאות הרבעון האחרון, מתקבלת תמונה שונה בה מניות הצמיחה צפויות ליטול את ההובלה ממניות הערך של הדאו ג'ונס. זאת לדעתי ניתן ללמוד מהשוואת נתוני הגידול במכירות וברווח למניה (EPS) של שני המדדים, עפ"י הדוחות שפורסמו עד כה.

עפ"י תוצאות הרבעון האחרון מתגלה תמונה של איבוד המומנטום בקרב חברות הערך, לטובת חברות הצמיחה המאכלסות את מדד הנאסד"ק 100, בו לא משולבות מניות המגזר הפיננסי שטרם התאוששו מהמשבר שפקד אותן. כאשר הריביות צפויות להישאר נמוכות, ונתוני האבטלה האחרונים מרגיעים לעת עתה את חששות המשקיעים, ניתן להבין מדוע כספי השקעות מופנים לחברות מוטות סיכון כמו חברות הטכנולוגיה.

חיזוק להערכה זו ניתן ללמוד גם משיעור ההפתעה לעומת האכזבה של תוצאות החברות במדדים השונים, לעומת ציפיות האנליסטים. הנאסד"ק 100 נהנה משיעור הפתעה חיובי של 12% ברווח למניה ו-4.5% במכירות, לעומת הציפיות ב-51 מתוך 98 שנרשמו בבלומברג. זאת לעומת מגמה שלילית של כ-1% שנרשמה בהכנסות 25 מתוך 30 מניות הדאו. שיעורי ההפתעה לטובה הגבוהים במדד הנאסד"ק 100 נמצאו המגזרי הטכנולוגיה (13.9%), התקשורת (46%) ומוצרי הצריכה (13.7%).

אכן, מתחילת השנה אנו רואים ביצועי יתר משמעותיים בנאסד"ק (11.8%) מול הדאו (5.5%), והתחזיות האופטימיות של קברניטי חברות הטכנולוגיה מאפשרות לנו להרגיש בנוח עם מניות הסקטור (ומדד הנאסד"ק 100) גם בהמשך השנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בזק (ל"ת)
    משה 15/02/2012 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה אתה מבין? כתבת תדמית לבית ההשקעות (ל"ת)
    אף אחד לא יודע 12/02/2012 19:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המלצה נאה - קצת באיחור... (ל"ת)
    מקגיוור 12/02/2012 16:43
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.