זיו סגל
צילום: משה בנימין
ניתוח טכני

להשקיע ביציאה של סין מהקורונה? ומה לגבי גוגל ואנבידיה?

אלו מניות סיניות נראות מעניינות על הגרפים, וכמובן - מה קורה עם המדדים?
זיו סגל | (6)

השבוע שמעתי ראיון שדיבר על הבום הכלכלי שפוקד את סין אחרי שיצאו מתקופת הסגר הממושך. צרכנות, תיירות ומה לא. מזכיר את המוטיבציה שלנו בזמנו להשקיע ביפן אליה התייחסתי פעמים מספר. זמן טוב להעיף מבט במספר אפשרויות סיניות.

 

אני מודע לכך שמועלות כאן הסתייגויות ביחס להשקעה בסין הן ברמת אופי המשטר בהקשר של זכויות אדם והן בהקשר של רגולציה עסקית. אנחנו כאן בענייני ניתוח טכני ופסיכולוגיה של השווקים אז אסתפק ואומר בהקשר הזה שפעמים רבות אנחנו מסתכלים על השקעות קדימה בעיניים של הבעיה או האירוע החיובי האחרון. כך למשל את בעיית הבנקים בארצות הברית  היום משווים ל - 2008 ואל סין מתייחסים מהזווית של תחילת משבר הסחר. פעמים רבות זו טעות כי סיפורי העתיד משתנים וציפייה שאירועי העבר הקרוב - רחוק הם שיהיו אירועי העתיד מובילה פעמים רבות להחלטות שגויות. מניח את זה פה.

 

הגרפים של סין: הקו שבין פוטנציאל חבוי לתבונה של שומר נפשו ירחק

אנחנו עוקבים כאן בד״כ אחר מספר קרנות סל להשקעה בסין ואצור היום רשימת מעקב עם התאריך של המאמר הנוכחי על מנת שנבדוק עוד כמה שבועות מה קורה. זהו נוהל שהתחלנו בו בחודש שעבר לבקשתכם. הקרנות הן: MCHI, KWEB, CQQQ. כן נסתכל גם על BABA, TCOM - BIDU וננסה להגיע למסקנות. אם יש עוד מניות שמעניינות אתכם נא כתבו לי.

 

קרן הסל MCHI היא הקרן הגדולה ביותר להשקעה בסין. האחזקה הגדולה בה היא Tencent כך שהשקעה בקרן נותנת חשיפה גדולה למניה הזו. היא מפגינה בעיקר תנודתיות ותמיכה אבל לאור הפוטנציאל הסיני אולי זו הזדמנות לפני התעוררות.

 

קרן הסל KWEB שמתמקדת באינטרנט דומה בסך הכל לאחותה הגדולה וטכנית קצת חלשה ממנה אז כרגע עדיפה MCHI. הדבר נכון גם ל - CQQQ.

 

מכיוון שההתעוררות המדוברת היא בצרכנות ולפי הראיון ששמעתי אחרי שהסינים הפכו לחסכנים הדוקים בשל טראומת הקורונה הם עכשיו בחגיגת קניות חשבתי לבדוק גם את הקרן CHIQ שמכוונת לסקטור הצרכנות המחזורית. הסקטור אמור להנות משינוי מצב הרוח. הגרף מראה, כפי שמראים הגרפים הקודמים, שאין עדיין התלהבות בשוק מההתעוררות הסינית, אולי מהסיבות שציינתי בתחילת המאמר. אבל, יש תמיכת פיבונאצ׳י מעניינת ומהמבט המשולב שמאפיין מאמר זה: מחיר נמוך + פוטנציאל כלכלי עתידי, הייתי לפחות שם עליה עין ואולי פותח פוזיציה חלקית בזכות המחיר ומגדיל אם יתפתחו מגמה ומומנטום.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

על הגרף של BABA  רואים התכנסות של משולש ברמת שפל מעניינת. לאור הפוטנציאל של החברה, שכמעט אין עליו עוררין במאמרים שאני קורא, נראה שהיא מעניינת מאוד.

 

מנית חברת התיירות TCOM יושבת אצלנו על כמה משבצות ואמורה לשקף את חידוש תיירות הפנים והחוץ בסין. הגרף שלה אכן מבטא יותר התלהבות מהגרפים שראינו עד כה והיא נמצאת כרגע בהפוגה ממגמת עליה. מעל רמת התמיכה שסימנתי נראה שבהחלט אפשר לשקול.

 

אחרונה להיום, BIDU, נמצאת ברצועת מסחר ופתחתי גרף ל - 10 שנים שמראה לנו שבאופן כללי זו מניה לסיבובים ולא למהלכים ממושכים מדי. אפשר לחכות קצת להגעה אל רמת התמיכה ואז לנסות סיבוב.

 

שורה תחתונה: נראה לי שלאור תמונת הגרפים והתחזית הכלכלית אפשר לשלב בין CHIQ, TCOM ו - BABA ועל פי ההתפתחויות לראות איפה מגדילים ומה קורה עם מניות נוספות. מחכה גם לשמוע רעיונות ותובנות שלכם.

 

חפשו את גוגל

לא מזמן הצעתי את קרן הסל XLC שמוכוונת תקשורת. הקרן עדיין בסדר גמור ושתי המניות המובילות בה הן META ו - GOOGL (בעלת המשקל הגבוה ביותר בקרן). הגרף של גוגל מעניין לדעתי משום שרואים התבססות מעל הממוצע ל - 200 יום ופוטנציאל לעליה. גם לגביה אני קורא ניתוחים חיוביים אז חשבתי להזכיר אותה היום. ברמות האלו מעניינת על עוד מעל 103 דולר. מתחת נצטרך לבחון שוב.

 

נמשיך ל - NVDA. ביום שני כתבתי על פוטנציאל הפריצה למעלה של השוק וקורא הגיב ושאל איפה אני רואה פריצה. בשני בערב הסתכלתי על NVDA במסגרת מעקב שוטף שלי ואז עלתה לי התשובה: ב - NVDA אני רואה פריצה :-)

אחרי תקופה של הפוגה המניה פרצה את רמת ההתנגדות ונראה שפניה אל השיא ומעבר. 

ומה עם השוק אתם שואלים? לא סתם הוא בסוף המאמר. חיכיתי לסגירה. די מזכיר לי את דילמות הסבלנות מהשבוע שעבר שהרחבתי לגביהן ביום שני. כנראה שהתנודתיות אתמול היא פרומו להיום אבל בסופו של דבר היא לא הוציאה את המדדים מהמקום שבו הם היו. מתחת להתנגדות עם פוטנציאל פריצה למעלה.

 

אם נסתכל על ה - S&P500 נראה שהוא נבלם ברמת ההתנגדות ונתמך מעל קו המגמה הירוק. שניהם היו מונחים שם גם ביום שני ולכן כתבתי שהשוק עוד באותו מקום. אז נחכה למוצא פי הפד ונקווה שהוא יהיה בעזרנו.

 

בהצלחה לנו ולמניות המעניינות. מקווה שנשרוד את החלטת הפד והפרשנות שתינתן לה.

 

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    KWEB עם מחזורים הרבה יותר גדולים מ-MCHI (ל"ת)
    משקיענית 05/05/2023 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מומלץ 05/05/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
    TEAM.SHOP
  • 3.
    ל 04/05/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
    YUMC
  • 2.
    משה 04/05/2023 16:32
    הגב לתגובה זו
    רציתי לשאול את מר סגל איך הוא חושב שאנאבידיה תפרוץ והיא כבר גבוהה ויקרה והרבה אומרים שהיא מסוכנת
  • 1.
    רן 03/05/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
    תמיכה סביב 100-99 בשוק סביר יכולה להגיע ל 125. יתכן ששווה קניה סביב 100-104.
  • המחיר 05/05/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    כי זה אחרי פיצול ספליט ענק
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.