הודו
צילום: pixbay

"הודו תהנה מהפיצול הגיאו-פוליטי בין סין לארה"ב ותהיה יעד מעניין להשקעה"

דור עצמון |

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר:

"העולם עובר שינוי כלכלי ופוליטי גדול והופך לעולם רב קוטבי, כתוצאה מכך ישנה מגמה של חיזוק קשרי ייצור ומסחר על ידי גיוון היצע וייצור אזורי או מקומי, תופעה המכונה "פיצול גיאו-כלכלי". מגמה זו יוצרת מנצחים ומפסידים בקרב התאגידים הלאומיים, ולמרות שעשויה להפחית את יעילות הייצור ולהוסיף ללחצים האינפלציוניים ברחבי העולם, התאגידים הוכיחו את יכולתם לגוון משאבים, עבודה וזרימת הון על פני שווקים, תוך ניתוב מחדש של סחר סביב הגבלות שונות.

"המעבר מהעדפת עלות להעדפת חוסן הואץ על ידי המתיחות בין ארה"ב לסין, מגפת הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה. כתוצאה מכך מדינות רבות נותרות ניטרליות כדי להימנע מבחירה בין סין לארה"ב.

"אם שרשראות אספקה ​​גלובליות והשקעות יתפצלו, השווקים המתעוררים יתחלקו לשלוש קבוצות: הראשונה כוללת כלכלות מתועשות מאוד כמו דרום קוריאה, שחשובות לרשתות אספקת טכנולוגיה גלובליות. קבוצה שנייה של יצואניות משאבי טבע, כולל ערב הסעודית, עשויה לנסות להישאר חסרת שיוך גושי ולהתמקד בפיתוח ארוך טווח ובשמירה על מחירים יציבים. הקבוצה השלישית תכלול מדינות שכבר נמשכות לעבר גוש ספציפי אך מחפשות תמריצים חזקים יותר, כמו הודו ומדינות דרום - מזרח אסיה.

"הפיצול הגיאו-כלכלי אמור לקצר את שרשראות האספקה ​​לאורך זמן ולאפשר ליצרנים להגיב מהר יותר לביקוש הצרכני המשתנה. עם זאת, הוא עשוי להשאיר את מצב התחרות סטטי ולהוביל לפערי מחירים בין מוצרים דומים באזורים השונים. הנהנות הצפויות ממגמה זו הן הודו, אינדונזיה, וייטנאם, מקסיקו ופולין, שקרובות לגוש בהנהגת ארה"ב.

"לדעתנו, הגמישות האסטרטגית, הגודל והגיוון של השוק בהודו הופכים אותה ליעד סביר להשקעה, במיוחד מכיוון שיש לה גם השקעות הון סיכון משגשגות במגזר הטכנולוגי. ארבעת השווקים האחרים עשויים להציע חשיפות שימושיות לתיקים מסוימים והעדפות משקיעים שונות, אך דורשים מעקב צמוד".

בימים אלו רושמת הודו שיא "לא בריא" במיוחד כשהיא עוקפת את סין עם 1.428 מיליארד תושבים. הודו מתקשה להתמודד עם הגידול באוכלוסיה שצפוי להעיב על המצב הכלכלי-חברתי הקשה ממילא במדינה. מנגד, להודו יש פוטנציאל גדול להפוך כלכלה מתפתחת וחברות גדולות כמו אפל למשל בוחנות להעביר ייצור של המוצרים שלהן להודו מסין, גם כחלק מאבקי השליטה בינה לבין ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".