גדעון בן צבי מנכל ואלנס
צילום: יחצ
דוחות

ואלנס סמיקונדקטור עוקפת בשורה העליונה והתחתונה; מעלה תחזיות

החברה רושמת הכנסות של 22.48 מיליון דולר והפסד נקי (על בסיס NON-GAAP) של 8 סנט למניה
דור עצמון |

חברת השבבים הישראלית ואלנס סמיקונדקטור ואלנס המפתחת שבבים לתעשיית האודיו-וידאו ולתעשיית הרכב, מפרסמת היום את דוחותיה הכספיים לרבעון השני לפיהם החברה רושמת הכנסות של 22.48 מיליון דולר - גבוה מצפי האנליסטים להכנסות של 21.69 מיליון דולר. מדובר בגידול של 28.4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

החברה רושמת הפסד נקי (על בסיס NON-GAAP) של 10 מיליון דולר שהם 8 סנט למניה - מעל צפי האנליסטים להפסד של 9 סנט למניה. ה-EBITDA המתואם ברבעון השני של שנת 2022 שיקף הפסד של 4.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל של שנת 2021. יתרת המזומנים והפיקדונות לזמן קצר עמדה בסוף יוני על 156.8 מיליון דולר.

ואלנס סמיקונדקטור צופה כי הכנסותיה בשנת 2022 ינועו בטווח שבין 89.1 מיליון דולר ל-89.8 מיליון דולר, גידול ביחס לתחזית הקודמת של 86.5 מיליון דולר ל-88 מיליון דולר. הרווח הגולמי של החברה בשנת 2022 צפוי להיות בטווח שבין 68% ל-68.5%, הגבוה מהטווח הקודם של 66% ל-67.3%.

ההפסד המתואם של החברה (EBITDA ADJUSTED), צפוי לנוע בטווח שבין 25.7 מיליון ל-24.3 מיליון, טוב משמעותית מהתחזית הקודמת אשר עמדה על הפסד מתואם בטווח שבין 37.2 מיליון דולר ל-35.5 מיליון דולר.

גדעון בן-צבי, מנכ"ל ולנס סמיקונדקטור: "המגמות העיקריות שאנו רואים בשוק האודיו-וידאו, הינן מעבר לרזולוציות וידאו גבוהות יותר, לצד דרישה הולכת וגוברת לתקשורת בקצבים מהירים, ושימוש  נרחב יותר במצלמות, בכדי לענות על הצורך של ארגונים לשפר ולטייב את מהירות ואיכות העברת המידע. אין לנו ספק שטכנולוגיית העברת האודיו-וידאו של ולנס תמשיך למלא תפקיד מרכזי בארגונים, מוסדות חינוך ורפואה, גופים ממשלתיים ועוד. לאור הביצועים העסקיים הטובים שאף עלו על ציפיותינו במחצית הראשונה של שנת 2022, והערכותינו ביחס לביצועי החברה במחצית השניה של השנה, אנו מעלים את תחזיותינו ביחס להכנסות, לרווח הגולמי ול-EBITDA המתואם הצפויים בשנת 2022 כולה. לפיכך, עידכנו את תוכניות הפיתוח שלנו בתחום הרכב לשנתיים הקרובות, דבר שיסייע לכך שנגיע לאיזון תפעולי (EBITDA מתואם) כבר לקראת סוף 2023".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.