גדעון ורטהייזר מנכל סיוה
צילום: יחצ
דוחות

סיוה עוקפת את הצפי ברבעון הנוכחי. צפי הכנסות שנתי: 142-146 מיליון דולר

התחזית: מעט מעל צפי האנליסטים. החברה רשמה ברבעון הראשון הכנסות שיא של 34.4 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-32.93 מיליון דולר. בשורה התחתונה עקפה החברה בסנט את הצפי ורשמה רווח מתואם של 18 סנט למניה)
נתנאל אריאל |

חברת סיוה הישראלית הנסחרת בנאסד"ק ומספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטית וחישה חכמה, אמנם עוקפת את צפיות קונצנזוס האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה - אבל בינתיים החברה לא מספקת תחזית ובוול סטריט המניה לא מגיבה לדוחות, עד שהיא תפרסם אותם ככל הנראה בשיחת המשקיעים.

החברה דיווחה על הכנסות שיא של 34.4 מיליון דולר, מעל קונצנזוס האנליסטים ל-32.93 מיליון דולר. הרווח המתואם על בסיס Non-GAAP עמד על 18 סנט, לעומת הצפי ל-17 סנט למניה (רווח מתואם של 4.2 מיליון דולר לעומת 262 אלף דולר ברבעון המקביל). הרווח התפעולי עלה ל-5.5 מיליון דולר לעומת 2.63 מיליון ברבעון המקביל.

התחזית ל-2022: הכנסות של 142-146 מיליון דולר

סיוה צופה לסיים את השנה עם הכנסות של 142-146 מיליון דולר, צמיחה של כ-17% לעומת 2021, ומעל צפי האנליסטים ל-142.66 מיליון דולר. 

ברבעון השני, צופה החברה רווח גולמי מתואם של 82%. הוצאות התפעול, בנטרול הוצאה בסך 3.3 מיליון דולר בגין תגמול מבוסס מניות לעובדים והפחתה לא מוחשית בסך 1.1 מיליון דולר בגין רכישות, צפויות להסתכם ב-23-24 מיליון דולר, בדומה לרבעון הראשון. הכנסות המימון צפויות להסתכם בכ-0.4 מיליון דולר. המס המתואם ברבעון השני צפוי להסתכם בכ-27%, בדומה לרבעון הראשון, ומספר המניות ברבעון השני צפוי לעמוד על 24 מיליון.

ההכנסות ממכירת רישיונות, שירותים וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-56% לעומת הרבעון המקביל ועמדו על ל-22.4 מיליון דולר, כ-65% מסך הכנסות החברה. ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-9% ל-12 מיליון דולר, כ-35% מסך ההכנסות.   

במהלך הרבעון הראשון חתמה סיוה על 14 הסכמים לרישוי טכנולוגיות ותכנון שבבים, מתוכם 3 עם לקוחות חדשים. ההסכמים היו לאספקת טכנולוגיות לסמארטפונים, בית חכם, מחשבים אישיים, מערכות עזר לנהיגה, ותקשורת לווינים דור 5 במסלול נמוך (LEO).  

5 מתוך 14 ההסכמים נחתמו עם לקוחות בסין, 4 הסכמים בארה״ב, 3 באסיה-פסיפיק, ו-2 הסכמים באירופה.

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר על רקע הדוחות: "הביצועים החזקים ברבעון הראשון מוכיחים את הדומיננטיות של סיוה בתחום טכנולוגיות הקישוריות האלחוטיות והיכולת לספק פתרונות למגוון שווקים רחב. טכנולוגיות הקישוריות והבינה המלאכותית למכשירי קצה פותחות בפנינו הזדמנויות עצומות להרחבת הפעילות. מספר המוצרים המבוססים על הטכנולוגיות שלנו הגיע לשיא של 531 מיליון ברבעון הראשון, כולל הגדלת הנתח של סיוה בשוק הסמארטפונים, למרות השפעת סגרי הקורונה בסין על לקוחותינו״.       

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.