כצפוי, מודיע כעת הבנק הפדרלי בארצות הברית, הפדרל ריזרב, על העלאת הריבית במשק האמריקאי ב-0.25%, כך שכעת היא תעמוד בטווח שבין 0.25%-0.5%. העלייה היא בהתאם לצפי בחודש האחרון בשוק, אבל כן מדובר בהעלאת ריבית מתונה יותר מאשר זו שצפה השוק עד פלישתה של רוסיה לאוקראינה. בשוק ציפו אז להעלאה של 0.5% אבל בעקבות המלחמה יו"ר הפד' פאואל אמר שיתמוך בהעלאה מתונה יותר, כפי שאכן קורה כעת.  בשעה 20:30 תחל מסיבת עיתונאים בה יסביר ג'רום פאואל את החלטת הבנק לצד תחזיות להמשך העלאות הריבית של הבנק המרכזי - הצטרפו לביזפורטל וצפו כאן בכתבה הזו בשידור החי:  

20:30 בנאומו במהלך מסיבת העיתונאים מוסר יו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאואל כי "הכלכלה חזקה מאוד ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. אנחנו מאמינים שאם נעלה את הריבית נוכל לתמוך במשימה אותה הטילה עלינו הממשלה ולשפר את מצבו של שוק זה." "הכלכלה האמריקאית חזקה מספיק כדי לספוג ריבית גבוהה יותר. אנחנו מצפים שהאינפלציה תרד משמעותית בשנה הבאה. זה בהחלט הזמן הנכון להעלות את הריבית ולהתחיל לצמצם את מאזן הפד. אנחנו מצפים שאפקט הבסיס יסייע לאינפלציה לרדת" "להתפרצות נגיף האומיקרון הייתה השפעה מהותית על הכלכלה וזו האט, אם כי הירידה בהיקפי התחלואה סייעו להאיץ את פתיחת הכלכלה. חרף ההשפעה של הפלישה הרוסית לאוקראינה, אנחנו מאמינים שהתמ"ג יצמח ב-2.8% בשנה הקרובה" "במהלך החודשים האחרונים מספר העובדים גדל בקרוב למיליון במספר ושוק העבודה נמצא כעת במצב טוב בהרבה מאשר היה בעבר, גם עבור האוכלוסיות המוחלשות. מנגד, ניכר כי מעסיקים רבים מתקשים לגייס עובדים חדשים, וכי נאלצים לעשות זאת רק בתמורה למשכורות גבוהות מבעבר". "בעת האחרונה, מחירם של סחורות רבות עלה, כאשר המוביל מביניהם הוא זה של הנפט, דבר שהגביר מנגד את הלחץ האינפלציוני. במסגרת החלטת המדיניות המוניטרית שלנו אנחנו מאמינים כי עד סוף השנה קצב עליית המחירים ירד לשיעור של 4.3%, נתון גבוה ממה שצפינו בעבר, אך אחד שמותאם כעת לפלישה הרוסית לאוקראינה." "ידוע לנו כי על מנת לתמוך בכלכלה נאלץ גם להקטין את המאזן שלנו, ואני מאמין כי נתחיל לבצע זאת החל מהפגישה הקרובה שלנו ועבור החודשים הקרובים." "השלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה טרם ידועה, כמו כן איננו יודעים כיצד פלישה זו תשפיע על קצב עליות המחירים בתוך ארצות הברית. אנחנו מבינים כי מדובר בנתונים שמשפיעים על הכלכלה בצורה נרחבת ובקצב מהיר, ולכן נמשיך לעקוב אחרי המלחמה המדוברת ולהגיב בהתאם על מנת למנוע את השלכותיה על כלכלת ארה"ב." 20:00 לפד' לא נותרה ברירה - האינפלציה המשתוללת חייבה אותו לשנות את המדיניות האמת היא שלפד' למעשה לא נותרה ברירה, אלא להתחיל את המהלך של העלאת הריבית. לאחר עשור שבעולם לא זוכרים את המילה אינפלציה, היא חזרה ובגדול בארה"ב בשנה האחרונה, כאשר חודש אחרי חודש היא שוברת שיאים של 40 שנה וכבר הגיעה ל-7.9% בשבוע שעבר. הפד' שגה בהערכות בשנה שעברה כשטען שהאינפלציה 'זמנית' ונאלץ לאחרונה להודות כי זה לא המצב.  העליות בשווקים היום - הן בשוק המניות והן בתשואה האפקטיבית על ריבית האג"ח - היו על רקע החלטת הריבית של הפד, כאשר גורמים רבים מעריכים שמדובר בהעלת ריבית ראשונה מבין 6 וזאת עד לפגישת הבנק המרכזי במהלך המחצית השניה של שנת 2023. נכון לחודש דצמבר האחרון חזה הבנק כי יעלה את הריבית שלוש פעמים במהלך השנה הקרובה.  העלאת הריבית על ידי הבנק צפויה לסייע לו להילחם באינפלציה, כאשר זו הגיע לאחרונה לקצב שנתי של כ-7.9%, וזו צפוייה כעת להאט את קצב עליות המחירים. בעבר ציין הבנק כיצד עליות אלו נובעות משתי סיבות עיקריות, יכולתם של צרכנים רבים ללוות כסף במחיר זול יותר, ויכולתם של ספקים רבים לגבות מחיר גבוה יותר עבור הסחורות שהם מוכרים. בבנק המרכזי המקווים כי העלאת הריבית תייקר כעת את ההלוואות אותם נוטלים הספקים טרם קניית השכורות ובכך תמתן את היכולת שלהם להשפיע על קצב עליית המחירים במדינה. כנגזרת, העלאת הריבית צפויה להשפיע גם על רווחי הבנקים הרבים במדינה. בכירי הפד צופים כעת כי עד סוף השנה תעמוד האינפלציה בארצות הברית 4.3%, כמו כן צופים שהבנק יעלה את הריבית בשיעור של 1.5% נוספים כאשר בסוף השנה תעמוד זו על טווח של בין 1.75%-2.00%. עד סוף 2023 צופים כלכלני הבנק ריבית של עד כ-2.8%, המשקפים כאמור העלאת ריבית אגרסיבית יותר ממה שמרבית השוק ציפה ומובילים איפוא גם לכך שהשוק מוחק בשעה זו את מרבית העליות שהראה מאז פתיחת יום המסחר. האינפלציה בארה"ב השפיעה על כמה גורמים במדינה, ביניהם שיעור התעסוקה ומספר המשרות הפנויות בשוק, כאשר גם שכר העובדים הממוצע עלה. שני גורמים אלו קשורים ליכולות העובדים לדרוש שכר גבוה יותר עבור פועלם, ומנגד להתפטר במידה ודרישה זו לא ממומשת.  חשוב לציין כי ערב פרסום מדד המחירים האחרון טרם גולם במדד השפעותיהן של הלחימה באוקראינה ביניהן עליות המחירים בקרב סחורות רבות כמו הנפט והחיטה, דבר שצפוי להיות מגולם בפרסום המדד הקרוב עבור חודש מרץ.  אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של אקסלנס, מציין כי להערכת בית ההשקעות, ככל שהפד יתקדם בהעלאות ויראה שהוא "נלחם" באינפלציה, הוא יותר ירשה לעצמו להרפות לפעמים ולהתייחס גם לסדקים בכלכלה. עוד טרם פרסום נתוני הריבית, ציין יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו כי הוא צופה שהבנק המרכזי יפעל בזהירות ויבצע העלאה נמוכה מהתכנון המוקדם, על רקע המלחמה באוקראינה, הנסיקה במחיר חומרי הגלם, והחשש מהתפרצות מחודשת של נגיף הקורונה. "החשש מכניסה מחודשת לבידודים וסגרים, גוררת לירידה במחירי הדלקים. אי-הוודאות באשר לאפקט מלחמת אוקראינה על היצע בשוק חומרי הגלם, כאשר ההערכה כי שחקנים מרכזיים יבקשו לנצל את רמות המחירים הגבוהות ולהגדיל את היקף התפוקה, תורם לירידות מחירים ולתנודתיות בשווקים". החלטת הריבית צפויה לחזק גם את שער הדולר אל מול השקל, אם כי כלכלני רבים בשוק מעריכים שהעלאות הריבית בארצות הברית כבר תומחרו לתוך הדולר. כעיקרון, העלאת ריבית אמורה לחזק את המטבע, שכן תפקידה למתן את האינפלציה ששוחקת את ערכו (בכחה גם להפחית ביקושים למוצרים בגלל מחירם, אך גם להגדיל ביקושים למטבע עצמו, כי המוצרים והשירותים שכן ממשיכים לקנות עולים יותר). ובזמן שאת התחזקות הדולר גם בשל העלאת הריבית של הפד (בהחלטה שתתקבל מחר) השוק כבר עיכל, הסברה הייתה שיפתח פער בין הריבית בארצות הברית לבין זו בישראל, כלומר שהבנק המרכזי ימתין ליותר מהעלאה אחת שם לפני שיעלה את הריבית אצלנו. פער שכזה אמור לפעול לטובת הדולר. מדובר כאמור בפעם הראשונה בה מעלה הבנק הפדרלי את הריבית במשק המקומי מאז תחילת משבר הקורונה. את הריבית הוריד הבנק הפדרלי בחודש מרץ של שנת 2020 בניסיון לסייע לכלכלה המקומית ובכך להימנע מהיקלעות למיתון. בנוסף להורדת הריבית החל הבנק לרכוש מספר רב של אג"ח קונצרני ומדיני על מנת להקטין את התשואה עליו ולהזרים כסף רב יותר אל שוק המניות, זאת לצד הדפסה מאסיבית של דולרים שהוזרמו לאחר מכן אל השווקים עצמם (בין אם באמצעות רכישת האג"ח ובין אם באמצעות מענקים).  מאז משבר הסאב פריים בשנת 2008 אז הוריד הבנק הפדרלי את הריבית ניסה האחרון להעלות אותה. באמצע חודש דצמבר של שנת 2015 הודיע יו"ר הפד דאז, ג'נט ילן כי יעלה את הריבית בכ-0.25%, העלאה שעבור רבים סימנה את סופו של המשבר הפיננסי.  ארה"ב איפוא נדרשה לתקופה של כשבע שנים בריבית אפסית על מנות לנסות לחזור לתהליך של נורמליזציה מוניטרית. ארבע שנים בהם עמל הבנק להעלות את הריבית בקצב איטי החלו - ואז התפרצה מגפת הקורונה.  במרץ 2020 שיחזר היו"ר הנוכחי פאואל את החלטתו של יו"ר הפד בשנת 2008 - ברננקי והוריד את הריבית באחוז שלם מטווח של בין 1%-1.25% לריבית אפסית.  במהלך חודש נובמבר האחרון הודיע הפד כי יתחיל לצמצם את הרכישות בהיקף של 15 מיליארד דולר בחודש, וכי יחל להעלות את הריבית במהלך חודש יוני הקרוב. מנגד, דהירת האינפלציה אילצה את הבנק להכפיל את קצב הצמצום ל-30 מיליארד בחודש ולהקדים את העלאת הריבית הראשונה.  הבנק המרכזי אף החל לאותת לקראת צמצום המאזן (הפסקת רכישות אג"ח במקום אלה שנפדו) ואז החלה הפלישה לאוקראינה. סנקציות מערביות רבות העמידו בסיכון את המשך הצמיחה העולמית ואף העלו על הנייר את האפשרות למיתון כלכלי במידה והלחימה תמשך ותחריף.