דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock

דיסני אכזבה בשורת ההכנסות; הרווח המתואם מעל הצפי

דיסני מדווחת על הכנסות של 15.6 מיליארד דולר מתחת לקונצנזוס האנליסטים שהעריך הכנסות של 15.87 מיליארד דולר; המשקיעים בוול סטריט שולחים את המנייה לירידות של 3%
צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה דיסני קורונה

ענקית הבידור דיסני (סימול:DIS) מפרסמת דוחות מעורבים ששולחים את המניה לירידות של 3% במסחר המאוחר. החברה רשמה רווח מתואם גבוה מהצפי אך שורת ההכנסות מעט מאכזבת. עיקר הפגיעה בהכנסות מיוחסת למגפת הקורונה שפגעה משמעותיות במגזר פארקי השעשועים. 

החברה דיווחה על הכנסות של 15.6 מיליארד דולר, בעוד צפי האנליסטים היה ל-15.87 מיליארד דולר, לצורך השוואה ברבעון המקביל אשתקד החברה דיווחה על הכנסות של 18 מיליארד דולר. כאמור, עיקר הירידה מיוחסת לפארקי השעשועים והמוצרים שנפגעו בעקבות משבר הקורונה - במגזר זה הסתכמו ההכנסות ב-3.17 מיליארד דולר נמוך ב-44% ביחס לרבעון המקביל. בסגמנט המרכזי של החברה בתחום המדיה ההכנסות עלו קלות ביחס לרבעון המקביל והסתכמו ב-12.44 מיליארד דולר.

 

החברה דיווחה על רווח מתואם למניה של 79 סנט, בעוד הצפי היה לרווח של 27 סנט למניה. ברבעון המקביל אשתקד החברה דיווחה על רווח למניה של 60 סנט. 

 

בוב צ'אפק, מנכ"ל חברת וולט דיסני: "תוצאות הרבעון וששת החודשים שהסתיימו ב-3 באפריל 2021 הושפעו לרעה כתוצאה מנגיף הקורונה (COVID-19). ההשפעה המשמעותית ביותר הייתה בפארקים, חוויות ומוצרים של דיסני מגזר שבו מאז סוף הרבעון השני של 2020 עובדים באופן מצומצם. הפארקים והאתרים שלנו נסגרו או פועלים בקיבולת מופחתת משמעותית והפלגות ספינות השייט שלנו נעצרו.

"אנו שמחים לראות סימני התאוששות מעודדים יותר בכל העסקים שלנו, ואנחנו נשארים ממוקדים בהגברת הפעילות שלנו ובמקביל גם צמיחה ארוכת טווח לחברה. זה בא לידי ביטוי בפתיחה המחודשת מפארקי השעשועים ואתרי הנופש שלנו, הגדלת הייצור מיליאר באולפנים שלנו, ההצלחה המתמשכת של שירותי הסטרימינג, והרחבת זכויות שידורי הספורט רב-שנתיות עבור ESPN ו-ESPN+".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שווה להכנס? או שעדיין לא ירדה מספיק? (ל"ת)
    משקיע מתחיל 14/05/2021 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    להכנס? (ל"ת)
    תוהה לעצמי ולעצמכם 14/05/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.