האם מצב הקמעונאים בארה"ב מסמן את הכיוון של מיין סטריט?
למרות הציפייה העזה בשווקים הפיננסיים לסיומה של המגפה והשפעותיה על הכלכלה הריאלית, אנו צפויים לראות את התרחיש הזה בעתיד הקרוב והרחוק. כלומר אם ישנם טרנדים שהואצו לחיוב, כמו טרנד הבריאות והקישוריות, ככה ישנם טרנדים שסובלים מקיפאון ואף נסיגה. אלו אמורים עוד להשפיע על הכלכלה הריאלית - ולא לחיוב.
כמו במקרה של הנפט, הרבה לפני שמגפת הקורונה פרצה לחיינו המגמה הכללית של קמעונאי הביגוד הייתה שלילית. באופן כללי, בעשרות השנים האחרונות הציבור הוציא פחות ופחות כסף על ביגוד ובמקביל עבר לרכוש באינטרנט במחירים זולים יותר.
את המיין סטריט לא מעניין הזינוק במדדים בוול סטריט. הבריק אנד מורטר – מושג שהוטבע על ידי הרמן מלוויל בספרו המיתולוגי "מובי דיק" במאה ה-19 – אלה חנויות גשמיות, שפירוש המילים הוא לבנים וטיט.
אם המודל של החזקת חנויות ענק היה אפקטיבי וכדאי עד תחילת המאה הנוכחית, אז היום, בפשטות, הוא כבר לא. זה נכון כבר עשור פחות או יותר. אבל הקורונה האיצה את זה. ראינו את זה בבלאק פריידיי האחרון, כש-55% מהאמריקאים אמרו שאין להם כל כוונה להגיע לחנויות, אלא רק לרכוש אונליין.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינטרנט המשודרג והמשתדרג כל העת, זה שהוביל למסחר המקוון שמרקיע שחקים, החל נושך בהכנסות והפך את המודל ששלט במאתיים שנים האחרונות בכלכלה לפחות ופחות רלוונטי. מה הטעם להחזיק מאות חנויות ואלפי עובדים, אם אנשים לא מגיעים? הקורונה, שוב כמו במקרה של הנפט, רק האיצה את הטרנד.
ענקיות הולכות ונעלמות
עד כמה הקורונה האיצה? לפחות 17 רשתות ענק, מרביתן קמעונאי ביגוד, הגישו מסמכי חדלות פירעון – צ'פטר 11 באנגלית אמריקנית – מתחילת השנה. ההכנסות המצרפיות שלהן עולות בהרבה על ה-40 מיליארד דולר, מאחר שההכנסות השנתיות של 14 מהן גלויות ומסתכמות ב-39.6 מיליארד דולר.
בין השמות ניתן למצוא מוסדות של ממש וענקים בתחומם, שניסו, מנסים וינסו, לצמצם עלויות, להיפטר מנכסים עודפים וכוח אדם ולהמתין לרוכש פוטנציאלי. דוגמה אחת היא רשת ג'יי קרו, שנוסדה ב-1947 ועד המשבר החזיקה 492 חנויות ברחבי ארה"ב. בשורה העליונה החברה הכניסה ב-2019 כ-2.5 מיליארד דולר, אבל עוד לפני הקורונה החוב שלה טפח ל-2 מיליארד דולר.
- Arada האמירתית רוכשת את רגאל ב-680 מיליון ד'
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
שם מוכר אחר הוא רשת היוקרה ניימן מרקוס, שנוסדה ב-1907, לה היו 43 חנויות והכנסות של 4.9 מיליארד דולר ב-2018. במאי השנה היא הגישה את הצ'פטר 11, לאחר שצברה חוב של 5 מיליארד דולר. החברה נאלצה לסגור את כל החברות ולהוציא לחל"ת בלי הגבלה את 14 אלף עובדיה.
גם ענקית הקמעונאות ג'יי.סי פני (JCPNQ) שהכניסה ב-2019 למעלה מ-12 מיליארד דולר נפגעה קשות. לחברה היו 950 חנויות ופיטרה את מרבית 90 אלף עובדיה. לחברה יש 4 מיליארד דולר חובות ומשנת 2000 לא הציגה רווחיות.
המשמעות הרוחבית של הסגירות והפיטורין
אז נכון, חלק ניכר מהקמעונאים התקשו להסתגל לאינטרנט. כשהתעשייה הגלובלית מוערכת ב-2.4 טרליון דולר, יש כאלה שיצליחו ויש כאלה שיישארו מאחור. המודל שלהם הוא הדבר הכי רחוק מזה וגם הסטייט אוף מיינד, כלומר הסנטימנט הפנימי שלהן, היה כי האינטרנט הוא בר חלוף והם יצליחו לנצח את השפל עם גאות שאוטוטו תפציע.
המציאות, כהרגלה, קפחה על פניהם של המנהלים, שלא עשו את הצעדים המתבקשים כדי להגדיל את הנתח האינטרנט החדש והחסכוני, על פני הנתח המצטמק והיקר של החנויות. לראיה, חברות כמו נייקי (NKE) ואדידס, שחיזקו את נוכחותן ברשתות החברתיות, מצליחות להיות ריווחיות גם בתקופתנו.
עכשיו, גל פשיטות הרגל האלה יובילו לא רק לגל גדול של מפוטרים – חלקם מבוגרים – שלא יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו אחרי סיום המגפה, אלא גם ישפיעו גלובלית על יצרני בדים, על משווקים וסוחרים.
למזלה של סין, שאמנם עדיין מובילה בייצור ביגוד בעולם, חלק ניכר מהחברות המערביות העבירו את מפעליהן למדינות אחרות באסיה, במיוחד לבנגלדש ווייטנאם, שם עלויות הייצור הפכו להיות זולות יותר, בשל העלייה בשכר הממוצע הסיני. אז השוק הסיני קצת פחות חשוף. אבל זה לא מנחם.
ועדיין, אפשר לצפות שגל פשיטות הרגל הזה ישפיע רוחבית על כל הסקטור, מה שיוביל לאבטלה של מיליונים נוספים. כשלא ברור הצפי לביקושים ביום שאחרי המגפה – הרי גם כך ההוצאות לביגוד מצטמצמות.
היום, לפי הלמ"ס האמריקאי, המשפחה הממוצעת מוציאה 1,800 דולר על ביגוד בשנה, לעומת 2,900 דולר על בידור. סביר להניח שאחרי המגפה, הפער הזה אפילו יצמח. כשכל הוצאה באה על חשבון של הוצאה אחרת, אלה לא חדשות טובות לסקטור הביגוד העולמי.
- 5.החגיגה נגמרה לברוח מהר . טראמפ בחוץ המשחק נגמר (ל"ת)ח 06/12/2020 20:55הגב לתגובה זו
- 4.ב2008 הוחלט עי הנגיד 06/12/2020 16:19הגב לתגובה זולמען חבריהם העשירים
- 3.הכלכלה בקרשים כל הבורסה עולה על הדפסת כסף (ל"ת)משקיע 06/12/2020 16:11הגב לתגובה זו
- 2.אפקט טראמפ התפוגג .טראמפ נעלם ואיתו הוולסטריט בקרוב (ל"ת)י 06/12/2020 15:47הגב לתגובה זו
- 1.החוב שלה טפח (ל"ת)? 06/12/2020 15:24הגב לתגובה זו
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותרווח של 3,900%: וורן באפט סגר את ההשקעה ב-BYD
המשקיע האגדי השלים את מכירת כל מניות יצרנית הרכבים החשמליים הסינית לאחר מכירה הדרגתית שנמשכה כשנתיים, כאשר באפט מתרחק מסיכונים גיאופוליטיים וחוזר להעדיף חברות אמריקניות גדולות ויציבות
וורן באפט סגר את אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בקריירה שלו. ברקשייר האת'ווי מכרה השבוע את כל המניות שנותרו לה בחברת הרכבים החשמליים הסינית BYD, ובכך סיימה השקעה שהכניסה לה רווח של כמעט 3,900% במהלך 17 שנים. המהלך מסמן את סיומה של אחת מההשקעות המוצלחות ביותר בהיסטוריה של קונגלומרט ההשקעות, שבדרך כלל מעדיף חברות אמריקניות מוכרות על פני הרפתקאות באסיה.
חשוב - וורן באפט מגדיל את ההחזקה במניות יפניות
החברה של באפט השקיעה בחברה הסינית כ-230 מיליון דולר ב-2008, כשקנתה 225 מיליון מניות בתקופה שבה הרכב החשמלי נחשב עדיין לחלום רחוק. זה היה רעיון של שותפו צ'רלי מאנגר, שבמפגש בעלי המניות ב-2009 אמר שלמרות שזה נראה כאילו "וורן ואני השתגענו", הוא רואה בחברה ובמנכ"ל שלה וונג צ'ואנפו "נס אמיתי". מאנגר זיהה את הפוטנציאל של BYD לא רק כיצרנית רכב, אלא כחברת טכנולוגיה שמפתחת בעצמה סוללות מתקדמות - מה שהפך אותה למובילה בתחום שנים לפני שהעולם הבין עד כמה חשובה עצמאות טכנולוגית בתחום הזה.
מאנגר צדק. מניות BYD זינקו בכמעט 3,900% במהלך השנים שברקשייר החזיקה בהן והפכה להשקעה שהכניסה עשרות מיליארדי דולרים לחברה. ההשקעה הגיעה לשיא של 9 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022, כשהמניה עלתה 41% באותו רבעון בלבד. BYD הפכה לאחת מיצרניות הרכב החשמלי המובילות בעולם, עם נוכחות דומיננטית בסין ופעילות גוברת באירופה ודרום אמריקה.
- כסף קטן: באפט עשוי להפסיד יותר מ-3 מיליארד דולר השנה
- באפט קונה בדיוק בזמן – רכש את UNH בשפל והרוויח כבר יותר מ־25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלה למכור בשיא
עוד באוגוסט 2022 החלה ברקשייר למכור מניות, בדיוק בשיא. תחילה זה היה באיטיות, כאשר החברה מכרה חלקים קטנים כדי לא להשפיע על המחיר או ליצור פאניקה בין המשקיעים הקטנים. עד יוני 2023 מכרה כמעט 76% מהחזקה המקורית, והגיעה לרמה של בדיוק מתחת ל-5% מהמניות הרשומות של החברה. העיתוי היה מושלם מבחינה פיננסית , היות והמכירות התבצעו כשהמניות עדיין נסחרו ברמות גבוהות יחסית, לפני ההידרדרות שהתחילה ב-2023.
מאמינים בלונדון: Arada האמירתית רוכשת את רגאל ב-680 מיליון ד'
חברת הנדל"ן Arada, שבבעלות בנו של הנסיך הסעודי אלוואליד בן טלאל וחבר ממשפחת המלוכה של שארג’ה, משקיעה 680 מיליון דולר ברכישת 75% ממניות רגאל הלונדונית. העסקה, שנעשית על רקע האטה היסטורית במכירות דירות בבירה הבריטית, צפויה לשלש את היקף הפרויקטים של החברה
באנגליה בתוך שלוש שנים. מדובר בצעד נוסף במגמת השתלטות של הון מהמפרץ על נכסים אסטרטגיים בלונדון
Arada, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות ביותר באיחוד האמירויות, הודיעה השבוע על רכישת אחזקת שליטה ברגאל הלונדונית, בעסקה בשווי של 2.5 מיליארד דירהם (כ-680 מיליון דולר). עם סיום העסקה תחזיק Arada ב-75% ממניות רגאל ותיהפך לבעלת השליטה באחזקות החברה בבריטניה. רגאל, שנוסדה לפני יותר משני עשורים, נחשבת אחת השחקניות הפעילות בשוק הנדל"ן הלונדוני, ומתמחה בפרויקטים למגורים, מתחמי סטודנטים ומיזמים ייעודיים לבני הגיל השלישי. בנוסף היא עוסקת בפיתוח שטחי מסחר ומשרדים.
בין הפרויקטים הידועים של החברה ניתן למנות את The Haydon - מגדל דירות יוקרתי בלב הסיטי של לונדון, ואת Fulton & Fifth - פרויקט רחב היקף בצפון העיר שכולל 800 יחידות דיור במרחק הליכה מאצטדיון וומבלי המפורסם. צבר הפרויקטים של רגאל כיום מגיע לכ-10,000 יחידות דיור ב-11 אתרים שונים ברחבי בריטניה, אך Arada מתכוונת להרחיב את הצבר הזה ולהביא אותו להיקף של כ-30 אלף יחידות בתוך שלוש שנים בלבד. לשם כך תוקם זרוע פעילות ייעודית תחת השם Arada לונדון.
המהלך מגיע בעיתוי מעניין: שוק הנדל"ן הבריטי, ובעיקר זה של לונדון, חווה בתקופה האחרונה האטה משמעותית. נתוני חברת המחקר Molior London מראים כי במחצית הראשונה של 2025 נמכרו בעיר פחות מ-4,000 דירות - הנתון הנמוך ביותר מ-2010. במקביל, ענקית הבנייה Barratt Redrow Plc דיווחה כי מכירותיה היו נמוכות מהתחזיות, בעיקר בעקבות ירידה בביקוש לדירות בבירה. לכך מתווספות עלויות מימון גבוהות יותר והקשיים הרגולטוריים שמכבידים על יזמים ומגדילים את סיכוני הבנייה. Arada מעריכה כי דווקא תקופה של חולשה מהווה הזדמנות להיכנס לשוק במחירים נוחים ולבסס לעצמה נוכחות ארוכת טווח.
Arada, שהוקמה ב-2017, נחשבת החברה הגדולה ביותר בתחום הנדל"ן באמירות שארג'ה. בשנים האחרונות היא נהנתה מהגירה פנימית של תושבים שעברו מדובאי לשארג’ה בחיפוש אחר מחירי דיור סבירים יותר, מה שיצר פריחה בענף. הכנסות השיא שנרשמו בשוק המקומי אפשרו לה לייצר קופת מזומנים ולהתחיל באסטרטגיית התרחבות בינלאומית. בנוסף להשקעה בבריטניה, החברה כבר רכשה קרקעות באוסטרליה ומתכננת שם הקמת 2,500 יחידות דיור, על רקע מחסור חמור בהיצע.
- שיין מתרחקת מההנפקה - הרווח צנח ב-40% ב-2024
- הבורסה של לונדון: מבתי קפה למעצמה פיננסית - היסטוריה של מאות שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה של Arada משתלבת במגמה רחבה יותר של הון מהמפרץ שמופנה אל נכסים בלונדון. רק בינואר השנה רכשה Modon Holding מאבו דאבי 50% מהמגדל הלונדוני שעתיד לאכלס את מטה קרן הגידור Citadel וחברת הברוקראז' Citadel Securities של המיליארדר קן גריפין. בעשור האחרון בוצעו בלונדון שורה של רכישות דומות על ידי קרנות ממשלתיות וחברות נדל"ן מהמפרץ, מתוך מטרה לגוון את מקורות ההכנסה ולפזר סיכונים כלכליים מעבר לשוק המקומי.
