האם מצב הקמעונאים בארה"ב מסמן את הכיוון של מיין סטריט?
למרות הציפייה העזה בשווקים הפיננסיים לסיומה של המגפה והשפעותיה על הכלכלה הריאלית, אנו צפויים לראות את התרחיש הזה בעתיד הקרוב והרחוק. כלומר אם ישנם טרנדים שהואצו לחיוב, כמו טרנד הבריאות והקישוריות, ככה ישנם טרנדים שסובלים מקיפאון ואף נסיגה. אלו אמורים עוד להשפיע על הכלכלה הריאלית - ולא לחיוב.
כמו במקרה של הנפט, הרבה לפני שמגפת הקורונה פרצה לחיינו המגמה הכללית של קמעונאי הביגוד הייתה שלילית. באופן כללי, בעשרות השנים האחרונות הציבור הוציא פחות ופחות כסף על ביגוד ובמקביל עבר לרכוש באינטרנט במחירים זולים יותר.
את המיין סטריט לא מעניין הזינוק במדדים בוול סטריט. הבריק אנד מורטר – מושג שהוטבע על ידי הרמן מלוויל בספרו המיתולוגי "מובי דיק" במאה ה-19 – אלה חנויות גשמיות, שפירוש המילים הוא לבנים וטיט.
אם המודל של החזקת חנויות ענק היה אפקטיבי וכדאי עד תחילת המאה הנוכחית, אז היום, בפשטות, הוא כבר לא. זה נכון כבר עשור פחות או יותר. אבל הקורונה האיצה את זה. ראינו את זה בבלאק פריידיי האחרון, כש-55% מהאמריקאים אמרו שאין להם כל כוונה להגיע לחנויות, אלא רק לרכוש אונליין.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינטרנט המשודרג והמשתדרג כל העת, זה שהוביל למסחר המקוון שמרקיע שחקים, החל נושך בהכנסות והפך את המודל ששלט במאתיים שנים האחרונות בכלכלה לפחות ופחות רלוונטי. מה הטעם להחזיק מאות חנויות ואלפי עובדים, אם אנשים לא מגיעים? הקורונה, שוב כמו במקרה של הנפט, רק האיצה את הטרנד.
ענקיות הולכות ונעלמות
עד כמה הקורונה האיצה? לפחות 17 רשתות ענק, מרביתן קמעונאי ביגוד, הגישו מסמכי חדלות פירעון – צ'פטר 11 באנגלית אמריקנית – מתחילת השנה. ההכנסות המצרפיות שלהן עולות בהרבה על ה-40 מיליארד דולר, מאחר שההכנסות השנתיות של 14 מהן גלויות ומסתכמות ב-39.6 מיליארד דולר.
בין השמות ניתן למצוא מוסדות של ממש וענקים בתחומם, שניסו, מנסים וינסו, לצמצם עלויות, להיפטר מנכסים עודפים וכוח אדם ולהמתין לרוכש פוטנציאלי. דוגמה אחת היא רשת ג'יי קרו, שנוסדה ב-1947 ועד המשבר החזיקה 492 חנויות ברחבי ארה"ב. בשורה העליונה החברה הכניסה ב-2019 כ-2.5 מיליארד דולר, אבל עוד לפני הקורונה החוב שלה טפח ל-2 מיליארד דולר.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
שם מוכר אחר הוא רשת היוקרה ניימן מרקוס, שנוסדה ב-1907, לה היו 43 חנויות והכנסות של 4.9 מיליארד דולר ב-2018. במאי השנה היא הגישה את הצ'פטר 11, לאחר שצברה חוב של 5 מיליארד דולר. החברה נאלצה לסגור את כל החברות ולהוציא לחל"ת בלי הגבלה את 14 אלף עובדיה.
גם ענקית הקמעונאות ג'יי.סי פני (JCPNQ) שהכניסה ב-2019 למעלה מ-12 מיליארד דולר נפגעה קשות. לחברה היו 950 חנויות ופיטרה את מרבית 90 אלף עובדיה. לחברה יש 4 מיליארד דולר חובות ומשנת 2000 לא הציגה רווחיות.
המשמעות הרוחבית של הסגירות והפיטורין
אז נכון, חלק ניכר מהקמעונאים התקשו להסתגל לאינטרנט. כשהתעשייה הגלובלית מוערכת ב-2.4 טרליון דולר, יש כאלה שיצליחו ויש כאלה שיישארו מאחור. המודל שלהם הוא הדבר הכי רחוק מזה וגם הסטייט אוף מיינד, כלומר הסנטימנט הפנימי שלהן, היה כי האינטרנט הוא בר חלוף והם יצליחו לנצח את השפל עם גאות שאוטוטו תפציע.
המציאות, כהרגלה, קפחה על פניהם של המנהלים, שלא עשו את הצעדים המתבקשים כדי להגדיל את הנתח האינטרנט החדש והחסכוני, על פני הנתח המצטמק והיקר של החנויות. לראיה, חברות כמו נייקי (NKE) ואדידס, שחיזקו את נוכחותן ברשתות החברתיות, מצליחות להיות ריווחיות גם בתקופתנו.
עכשיו, גל פשיטות הרגל האלה יובילו לא רק לגל גדול של מפוטרים – חלקם מבוגרים – שלא יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו אחרי סיום המגפה, אלא גם ישפיעו גלובלית על יצרני בדים, על משווקים וסוחרים.
למזלה של סין, שאמנם עדיין מובילה בייצור ביגוד בעולם, חלק ניכר מהחברות המערביות העבירו את מפעליהן למדינות אחרות באסיה, במיוחד לבנגלדש ווייטנאם, שם עלויות הייצור הפכו להיות זולות יותר, בשל העלייה בשכר הממוצע הסיני. אז השוק הסיני קצת פחות חשוף. אבל זה לא מנחם.
ועדיין, אפשר לצפות שגל פשיטות הרגל הזה ישפיע רוחבית על כל הסקטור, מה שיוביל לאבטלה של מיליונים נוספים. כשלא ברור הצפי לביקושים ביום שאחרי המגפה – הרי גם כך ההוצאות לביגוד מצטמצמות.
היום, לפי הלמ"ס האמריקאי, המשפחה הממוצעת מוציאה 1,800 דולר על ביגוד בשנה, לעומת 2,900 דולר על בידור. סביר להניח שאחרי המגפה, הפער הזה אפילו יצמח. כשכל הוצאה באה על חשבון של הוצאה אחרת, אלה לא חדשות טובות לסקטור הביגוד העולמי.
- 5.החגיגה נגמרה לברוח מהר . טראמפ בחוץ המשחק נגמר (ל"ת)ח 06/12/2020 20:55הגב לתגובה זו
- 4.ב2008 הוחלט עי הנגיד 06/12/2020 16:19הגב לתגובה זולמען חבריהם העשירים
- 3.הכלכלה בקרשים כל הבורסה עולה על הדפסת כסף (ל"ת)משקיע 06/12/2020 16:11הגב לתגובה זו
- 2.אפקט טראמפ התפוגג .טראמפ נעלם ואיתו הוולסטריט בקרוב (ל"ת)י 06/12/2020 15:47הגב לתגובה זו
- 1.החוב שלה טפח (ל"ת)? 06/12/2020 15:24הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
