חדר ניתוח, ציוד רפואי, מרפאה
צילום: Arseny Togulev, Unsplash

מדיגוס מודיעה כי חברת הבת חתמה על הזמנה בהיקף של 500 אלף דולר

החברה מפרסמת היום הודעה על קבלת הזמנה בהיקף של 500 אלף דולר לחברת הבת ScoutCam. בשבוע האחרון הודיעה החברה על מספר שיתופי פעולה למסחור מוצרים להתמודדות עם הקורונה
עמית נעם טל | (4)

חברת מדיגוס הדואלית (סימול:MDSG) מדווחת היום כי חברת הבת ScoutCam קיבלה הזמנה בהיקף של 500 אלף דולר למיקרו מצלמות מתאגיד רפואי גדול. למדיגוס יש בעלות של בערך 55.9% מהחברה. המשקיעים מתייחסים לדיווח החברה באדישות כאשר מניית החברה יורדת ב-0.9%. 

נזכיר כי בחודש שעבר דיווחה חברת ScoutCam כי מימשה הסכם השקעה בה של כ-948 אלף דולר, המשקף שווי חברה של כ-14.5 מיליון דולר (לכתבה המלאה).

אתמול הודיעה החברה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת L1 Systems, למסחור של מוצרים ופתרונות הקשורים לנגיף הקורונה, עבור סוכנויות ממשלתיות וקופות חולים. על פי ההסכם, החברה תממן חלק מההוצאות הקשורות בהסכם, ובתמורה תקבל 50% מהרווחים על המכשירים אותם תייצר, ו-5% עבור יתר המכשירים. החברות, הודיעו כי נכנסו לפיילוט עם לקוח פוטנציאלי להזמנה ראשונית, המותנית בשביעות רצונו של הלקוח, העשויה להביא להזמנות גדולות יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דניאל 29/04/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
    הלהיט הבא חברה טובה אמינה שקופה יציבה בהחלט כדאית להשקעה כן אני קונה
  • 3.
    דניאל 29/04/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    אחלה מניה רצינית אמינה מבוססת אני קונה
  • 2.
    וואו 500000$פחח - גייסו מיליונים ושרפו (ל"ת)
    דן 29/04/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירה=קורת גג 29/04/2020 03:00
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.