בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: 

ברבעון השני ירד התמ"ג העסקי ב-1.6% (6.2% במונחים שנתיים). השאלה החשובה היא מה היה השינוי אילו לא הייתה המלחמה עם איראן? בנק ישראל כתב בהודעת הריבית שבניכוי השפעות המלחמה, הצמיחה הייתה חיובית אך נמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.  

לא בטוח שאלמלא המלחמה הצמיחה של התמ"ג העסקי הייתה בכלל חיובית. לצורך ההשוואה, אפשר לקחת את הרבעון הראשון של 2020, שבו התפרצה הקורונה והוטל סגר מלא ב-19/3/20. למעשה, הפגיעה בפעילות נמשכה כ-12 ימים ברבעון זה, פרק זמן זהה למלחמה באיראן.

קיראו עוד ב"גלובל"

כתוצאה מהסגר, התמ"ג העסקי ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-1.8%, מעט יותר מאשר ברבעון השני של 2025. לא רק בתחושה הפגיעה בפעילות העסקית בזמן הסגר הראשון בקורונה הייתה חמורה הרבה יותר, אלא גם לפי הסקרים המיוחדים שעשה הלמ"ס בקרב עסקים בקורונה ובזמן המלחמה באיראן:

על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023, 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן.

בתחילת הקורונה 40% מהעובדים פשוט לא עבדו בכלל כאשר חלקם (24%) היו בחל"ת. זה לא דומה למצב שהיה ביוני 2025. 

ניתן לעשות השוואה דומה, אך פחות מדויקת, גם לפגיעה בפעילות המשק ברבעון הרביעי של 2023 שבו התפרצה המלחמה בעזה. התמ"ג העסקי ירד אז ב-9.6%, מה שמגלם ירידה של כ-1.2% ב-12 ימים, פחות מאשר ברבעון השני של 2025. גם במקרה זה, הסקרים המיוחדים של הלמ"ס משקפים שהפגיעה בפעילות בתחילת המלחמה בעזה הייתה חמורה יותר מאשר במלחמה באיראן:

על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן. 

במהלך המלחמה עם איראן 34% מהעסקים דיווחו שיותר מ-80% מהעובדים ממשיכים לעבוד, לעומת 24% מהעסקים בלבד בסקר שנערך ברבעון הרביעי של 2023.

לפיכך, גם בהשוואה לרבעון הרביעי של 2023, הירידה בתמ"ג העסקי ברבעון השני של 2025 לא מסתדרת עם הסקרים שערכה הלמ"ס. 

ההסבר המתבקש לסתירה בין הירידה החדה בתמ"ג העסקי לבין הסקרים, הוא שבטרם פרוץ המלחמה עם איראן התמ"ג העסקי כבר היה בקיפאון או אף התכווץ. מסקנה זו מסתדרת גם עם הירידה במדד המשולב של בנק ישראל בחודשים אפריל ומאי והיחלשות בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס לפני "עם כלביא". 

אם גם ללא המלחמה באיראן המשק לא צמח או אף התכווץ ברבעון השני, קובעי המדיניות צריכים להסיק מסקנות לגבי המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית. תוצאות הצמיחה ברבעון השני הופכות תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר לשנת 2025 (3.3% ו-3.1%) לגבוהות מדי וכמעט לא ניתנות להשגה. לפי הנחות ריאליות, המשק יצמח השנה בשיעור של בין 2.0% ל-2.5%.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)

השבוע שאחרי ג'קסון הול ולפני אנבידיה - האנליסטים מתכוננים לוול סטריט

כנס הקיץ הצליח לחמם את השווקים שסיימו את השבוע בעליות חדות - אבל לא כל האנליסטים משוכנעים שפאוול בדרך לשחרר את החגורה; המהמורות שבדרך: נתוני ליבה בלוח האירועים הכלכלי וגם התוצאות הכספיות של מלכת ה-AI - אנבידיה  

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול סטריט עשתה כבר כברת דרך, חידוש הסייקל של הורדות הריבית נראה קרוב מאי פעם ואפילו פאוול ההססן נשמע הרבה יותר החלטי. אולי זה אוויר ההרים של ווימינג שעשה את זה, אולי זה שוק התעסוקה שאותת על סימני שבירה. כך או כך באחד הנאומים הכלכליים המתוקשרים ביותר בשנה האחרונה פאוול שם את היסודות להקלה מוניטרית אפילו כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב-20 לספטמבר. אגב, כולם הקשיבו לפאוול אבל מהסימפוזיון עלו גם קולות אחרים, מהוססים יותר וחשדניים כלפי ההחלטה הבאה - ג’קסון הול, בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?

המשקיעים ניגשים אל שבוע המסחר עם תחושה של הקלה זמנית, אבל עם עיניים על המטרה. הנאום של יו"ר הפד' התקבל בשוק ככזה שפותח את הדלת להפחתת ריבית במידה וההאטה בכלכלה תוכח.אבל עם זאת בין השורות קיבלנו את המסר שהפד' צריך את ה"תירוצים" כדי להוריד ריבית, הוא צריך נתונים שיצדיקו את זה. ריבית זה קל להוריד, אבל אינפלציה זה ממש קשה.

כך או כך התגובה המיידית בשווקים הייתה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות ועליות במדדי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה 1.5%, מדד הנאסדק עלה 1.9% ומדד הדאו ג'ונס עולה גם הוא 1.9%. מדד המניות הקטנות, הראסל 200, הוביל את העליות עם זינוק של כ-3.8%. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-4.26%. מדד הפחד - ה-VIX צנח לרמה של 14 נקודות, כשהוא אומר לנו שוול סטריט "החליפה קלטת" מרמות פחד קיצוניות מהתחלת מלחמת המכסים, לתאוות בצע ותיאבון לסיכון שמתחיל להתפשט בשווקים.

יוני פנינג, ממזרחי טפחות, גם ניתח את הטון של פאוול בכנס הקיץ והוא מציין כי המשקל שנתן פאוול לשוק העבודה ולסיכונים שבו, בשילוב העובדה שהמדיניות נמצאת בטריטוריה מצמצמת, הם הגורמים שמובילים את השוק לתמחר הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית כבר בספטמבר לעומת כ-70% בלבד לפני הנאום. אחרי התגובה המיידית, ממשיך פנינג, ירדה ההסתברות בהמשך לכ-80%, אבל עקום התשואות כולו נותר מתון משמעותית, עם ירידה של כמעט 10 נ"ב בטווחים הקצרים". 

פנינג מזכיר כי בעוד נאום ג'קסון הול של 2022 סימן נקודת תפנית לעליות חדות בתשואות והידוק מוניטרי ממושך, השנה התגובה הראשונית הייתה דווקא הפוכה: ירידה בתשואות ועליות במדדים. הוא רוצה להזהיר ש"היסטורית, התגובה המיידית לנאום לא תמיד חוזה את המשך המגמה".