אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: 

ברבעון השני ירד התמ"ג העסקי ב-1.6% (6.2% במונחים שנתיים). השאלה החשובה היא מה היה השינוי אילו לא הייתה המלחמה עם איראן? בנק ישראל כתב בהודעת הריבית שבניכוי השפעות המלחמה, הצמיחה הייתה חיובית אך נמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.  

לא בטוח שאלמלא המלחמה הצמיחה של התמ"ג העסקי הייתה בכלל חיובית. לצורך ההשוואה, אפשר לקחת את הרבעון הראשון של 2020, שבו התפרצה הקורונה והוטל סגר מלא ב-19/3/20. למעשה, הפגיעה בפעילות נמשכה כ-12 ימים ברבעון זה, פרק זמן זהה למלחמה באיראן.

• טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...

כתוצאה מהסגר, התמ"ג העסקי ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-1.8%, מעט יותר מאשר ברבעון השני של 2025. לא רק בתחושה הפגיעה בפעילות העסקית בזמן הסגר הראשון בקורונה הייתה חמורה הרבה יותר, אלא גם לפי הסקרים המיוחדים שעשה הלמ"ס בקרב עסקים בקורונה ובזמן המלחמה באיראן:

על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023, 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן.

בתחילת הקורונה 40% מהעובדים פשוט לא עבדו בכלל כאשר חלקם (24%) היו בחל"ת. זה לא דומה למצב שהיה ביוני 2025. 

ניתן לעשות השוואה דומה, אך פחות מדויקת, גם לפגיעה בפעילות המשק ברבעון הרביעי של 2023 שבו התפרצה המלחמה בעזה. התמ"ג העסקי ירד אז ב-9.6%, מה שמגלם ירידה של כ-1.2% ב-12 ימים, פחות מאשר ברבעון השני של 2025. גם במקרה זה, הסקרים המיוחדים של הלמ"ס משקפים שהפגיעה בפעילות בתחילת המלחמה בעזה הייתה חמורה יותר מאשר במלחמה באיראן:

על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן. 

במהלך המלחמה עם איראן 34% מהעסקים דיווחו שיותר מ-80% מהעובדים ממשיכים לעבוד, לעומת 24% מהעסקים בלבד בסקר שנערך ברבעון הרביעי של 2023.

לפיכך, גם בהשוואה לרבעון הרביעי של 2023, הירידה בתמ"ג העסקי ברבעון השני של 2025 לא מסתדרת עם הסקרים שערכה הלמ"ס. 

ההסבר המתבקש לסתירה בין הירידה החדה בתמ"ג העסקי לבין הסקרים, הוא שבטרם פרוץ המלחמה עם איראן התמ"ג העסקי כבר היה בקיפאון או אף התכווץ. מסקנה זו מסתדרת גם עם הירידה במדד המשולב של בנק ישראל בחודשים אפריל ומאי והיחלשות בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס לפני "עם כלביא". 

אם גם ללא המלחמה באיראן המשק לא צמח או אף התכווץ ברבעון השני, קובעי המדיניות צריכים להסיק מסקנות לגבי המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית. תוצאות הצמיחה ברבעון השני הופכות תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר לשנת 2025 (3.3% ו-3.1%) לגבוהות מדי וכמעט לא ניתנות להשגה. לפי הנחות ריאליות, המשק יצמח השנה בשיעור של בין 2.0% ל-2.5%.