המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה
אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.
אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו
תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם,
וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.
אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית
של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.
בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- איך משקיעים בחברות צמיחה - התורה של פיליפ פישר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני:
ברבעון השני ירד התמ"ג העסקי ב-1.6% (6.2% במונחים שנתיים). השאלה החשובה היא מה היה השינוי אילו לא הייתה המלחמה עם איראן? בנק ישראל כתב בהודעת הריבית שבניכוי השפעות המלחמה, הצמיחה הייתה חיובית אך נמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.
לא בטוח שאלמלא המלחמה הצמיחה של התמ"ג העסקי הייתה בכלל חיובית. לצורך ההשוואה, אפשר לקחת את הרבעון הראשון של 2020, שבו התפרצה הקורונה והוטל סגר מלא ב-19/3/20. למעשה, הפגיעה בפעילות נמשכה כ-12 ימים ברבעון זה, פרק זמן זהה למלחמה באיראן.
- אני מוכר לך - תשלם באופציות למניות; האם זו מכירה אמיתית ואיך זה משפיע על שוק המניות?
- הסנאט האמריקאי אישר הגבלות על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין - האם זה ישפיע על הראלי במניות השבבים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בואינג מתקדמת ל-797 - המטוס שצפוי להחליף את ה-737 ולשנות את...
כתוצאה מהסגר, התמ"ג העסקי ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-1.8%, מעט יותר מאשר ברבעון השני של 2025. לא רק בתחושה הפגיעה בפעילות העסקית בזמן הסגר הראשון בקורונה הייתה חמורה הרבה יותר, אלא גם לפי הסקרים המיוחדים שעשה הלמ"ס בקרב עסקים בקורונה ובזמן המלחמה באיראן:
על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023, 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן.
בתחילת הקורונה 40% מהעובדים פשוט לא עבדו בכלל כאשר חלקם (24%) היו בחל"ת. זה לא דומה למצב שהיה ביוני 2025.
ניתן לעשות השוואה דומה, אך פחות מדויקת, גם לפגיעה בפעילות המשק ברבעון הרביעי של 2023 שבו התפרצה המלחמה בעזה. התמ"ג העסקי ירד אז ב-9.6%, מה שמגלם ירידה של כ-1.2% ב-12 ימים, פחות מאשר ברבעון השני של 2025. גם במקרה זה, הסקרים המיוחדים של הלמ"ס משקפים שהפגיעה בפעילות בתחילת המלחמה בעזה הייתה חמורה יותר מאשר במלחמה באיראן:
על פי הסקר המיוחד, ברבעון הרביעי של 2023 52% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% פדיון לעומת 24% מהעסקים בעת המלחמה באיראן.
במהלך המלחמה עם איראן 34% מהעסקים דיווחו שיותר מ-80% מהעובדים ממשיכים לעבוד, לעומת 24% מהעסקים
בלבד בסקר שנערך ברבעון הרביעי של 2023.
לפיכך, גם בהשוואה לרבעון הרביעי של 2023, הירידה בתמ"ג העסקי ברבעון השני של 2025 לא מסתדרת עם הסקרים שערכה הלמ"ס.
ההסבר המתבקש לסתירה בין הירידה החדה בתמ"ג העסקי לבין הסקרים, הוא שבטרם פרוץ המלחמה עם איראן התמ"ג העסקי כבר היה בקיפאון או אף התכווץ. מסקנה זו מסתדרת גם עם הירידה במדד המשולב של בנק ישראל בחודשים אפריל ומאי והיחלשות בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס לפני "עם כלביא".
אם גם ללא המלחמה באיראן המשק לא צמח או אף התכווץ ברבעון השני, קובעי המדיניות צריכים להסיק מסקנות לגבי המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית. תוצאות הצמיחה ברבעון השני
הופכות תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר לשנת 2025 (3.3% ו-3.1%) לגבוהות מדי וכמעט לא ניתנות להשגה. לפי הנחות ריאליות, המשק יצמח השנה בשיעור של בין 2.0% ל-2.5%.
- 1.אנונימי 24/08/2025 20:00הגב לתגובה זובשניהם התמג מתכווץ בשניהם המטבע זינק בשניהם השווקים עשו ביצועי יתר בשניהם החוב גדל. מה למדנו מי שמגדיל חוב ככל שרע כך הבורסה והמטבע שלו עולה. ההבדל ישראל כבר עברה חצי לחימה ואירופה עוד לא התחילה.
מחשוב קוונטי5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר בועה?
ריג'טי קומפיוטינג מושכת עניין חריג בשוק בזכות התקדמות טכנולוגית והזמנות חדשות, אך האנליסטים חלוקים בין מי שרואים התחלה של מסחור אמיתי לבין מי שמזהירים שהשווי הנוכחי מנותק מהבסיס הכלכלי
מניית ריג'טי קומפיוטינג Rigetti Computing 8.98% טסה 5,900% ב-12 החודשים האחרונים. המחיר זינק מ-80 סנט לכ-46 דולר למניה, ושווי השוק הגיע ל-15 מיליארד דולר. רק בחודש האחרון המניה עלתה ב-180%. זאת המציאות של חברת מחשוב קוונטי שמייצרת 8 מיליון דולר הכנסות בשנה. פוטנציאל יש, אבל גם הרבה סיכונים.
דיוויד וויליאמס, אנליסט בנצ'מארק, לא רק שלא חושב שזאת בועה, הוא העלה השבוע את מחיר היעד שלו למניה מ-20 דולר ל-50 דולר. זה אומר שלדעתו יש עוד 10% פוטנציאל עלייה מהמחיר הנוכחי. הוא שומר על המלצת קנייה ומסביר שמגזר המחשוב הקוונטי עבר "שינוי חד בהערכת שווי" בחודשים האחרונים.
התעשייה מתקדמת מהר. יש חדשנות מואצת, מערכת אקולוגית שמתרחבת, אימוץ שמאיץ ומודלים עסקיים שמתפתחים. הכל מצביע על כך שהמסחור של הטכנולוגיה קרוב יותר ממה שחשבו עד לאחרונה. וויליאמס כותב שאפילו אחרי הזינוק המטורף, "עדיין יש מקום רב לעלייה נוספת" ככל שהחברות ימשיכו לבצע תוכניות עבודה, להרחיב שימושים ולמשוך שותפים מסחריים חדשים.
ההישגים עד כה
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- אחרי שההייפ נרגע - מה אפשר ללמוד מדוחות חברות הקוונטים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר ריג'טי דיווחה על הזמנות רכש של 5.7 מיליון דולר לשתי מערכות Novera בנות 9 קיוביטים, שאמורות להימסר במחצית הראשונה של 2026. מערכת אחת נרכשה על ידי יצרן טכנולוגיה אסייתי שמטרתו לפתח מומחיות קוונטית, והשנייה הלכה לסטארט-אפ בקליפורניה שמתמקד בבינה מלאכותית ופיזיקה יישומית. זה אולי לא נשמע כמו עסקה ענקית, אבל זה מסמן משהו חשוב, הטכנולוגיה יוצאת מהמעבדות ומגיעה ללקוחות אמיתיים.
פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה
הצורך ההולך ועולה באנרגיה כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט, מנקה את תעשיית האנרגיה הגרעינית מכל אשמות וסכנות העבר, והביקוש אליה, אל מתקניה ואל חברות שפועלות בתחום, מרקיע שחקים
במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים.
אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו.
מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים".
המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.
- לפני שהמניה נפלה: דירקטור באוקלו מכר מניות במיליונים
- גוגל מהמרת על כורים גרעיניים קטנים להאצת מהפכת הבינה המלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין
לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה.
