דיפסיק AI סיני. קרדיט: רשתות חברתיות
דיפסיק AI סיני. קרדיט: רשתות חברתיות

דיפסיק הסינית משיקה גרסה חדשה למודל ה-AI שלה

החברה מציגה יכולת לעיבוד כמויות מידע גדולות יותר בשיחה אחת – בחלק מעלויות הפיתוח של מתחרותיה; אך העדר שקיפות ועיכוב בהשקת הדגם הבא R2 עלולים לפגוע באימוץ הגלובלי

אדיר בן עמי |

דיפסיק הכריזה על שחרור גרסה מעודכנת למודל הבינה המלאכותית V3 שלה, כשהיא ממשיכה להוכיח שחברות סיניות יכולות להתחרות עם ענקיות אמריקאיות בחלק מעלויות הפיתוח. החברה פרסמה הודעה קצרה ברשת החברתית WeChat על V3.1, שכולל יכולת לעבד כמויות מידע גדולות יותר בשיחה אחת.


השיפור הטכני נשמע פשוט, אך הוא משמעותי. מודל שיכול לעבד כמויות מידע גדולות יותר במהלך שיחה ארוכה פותח אפשרויות חדשות לשימוש עסקי ואישי. ההבדל דומה לזה שבין מערכת המסוגלת לעבד רק פניה יחידה למערכת השומרת על רצף ההקשר לאורך כל האינטראקציה.


תוצאות דומות בחלק מהעלות

המעניין הוא לא רק מה שדיפסיק עושה, אלא איך היא עושה את זה. החברה הסינית הצליחה לפתח מודלים שמתחרים עם OpenAI ואחרות תוך השקעה של חלק מהתקציב. המודל R1 שלה הדהים את עולם הטכנולוגיה בתחילת השנה כשהביס מתחרים מערביים במבחנים סטנדרטיים.


זה מעמיד סימני שאלה גדולים על האסטרטגיה של החברות האמריקאיות. אם סטארט-אפ סיני יכול להשיג תוצאות דומות בחלק מהעלות, מה זה אומר על מיליארדי הדולרים שגוגל, מיקרוסופט ו-OpenAI משקיעות? האם הן מבזבזות כסף או שדיפסיק פשוט יותר יעילה? החסרון של דיפסיק הוא שהיא לא מספקת מספיק פרטים על החידושים שלה. החברה לא פרסמה תיעוד מפורט על המודל החדש באתרים מקצועיים, מה שמקשה על מפתחים לבדוק ולהשתמש בטכנולוגיה. זה עלול להאט את האימוץ בשוק העולמי.


המתח כעת סובב סביב המודל הבא - R2 - שנמצא בעיכוב. התקשורת הסינית מייחסת את האיחור לפרפקציוניזם של המנכ"ל ליאנג וונפנג. המצב מעמיד את החברה בפני דילמה: האם להשיק מוקדם ולשפר בהדרגה, או להמתין עד להשגת מוצר מושלם? ההחלטה תקבע אם דיפסיק תוכל לשמור על היתרון התחרותי שלה מול החברות האמריקאיות.


דיפסיק הציתה מירוץ תשתיות

הצלחתה של DeepSeek הציתה מירוץ תשתיות בסין. עליבאבא הכריזה על השקעה של 52.4 מיליארד דולר בבינה מלאכותית, בעוד טנסנט הודיעה על 11 מיליארד דולר רק לשנה הקרובה. מאחורי הענקיות, סטארט-אפים כמו זיפו מציגים מודלים שמתחרים ב-R1 של DeepSeek בעלות של שלושים אחוזים מהמחיר.


אבל האם הנתונים הסיניים אמינים? מאז ההכרזה של DeepSeek עלו ספקות לגבי ההוצאות האמיתיות שלה. יתכן שהעלויות הנמוכות שהוצגו לא משקפות את המציאות המלאה. עם זאת, גם אם החישובים לא מדויקים לחלוטין, ההשפעה על השוק היא ממשית - הפיתוח המואץ של מודלים מתחרים בכל רחבי סין מעיד על כך שמשהו משמעותי קורה שם.

קיראו עוד ב"גלובל"


מבחינת המשקיעים, החברות הסיניות נראות אטרקטיביות על פני השטח. הן נסחרות בהערכות שווי נמוכות בהרבה מהמקבילות האמריקאיות, עם גישה לשוק של 1.4 מיליארד צרכנים והגנה מתחרות חיצונית. טד מורטנסון מחברת בירד הסביר שקרנות בינלאומיות צריכות להחזיק לפחות מניה או שתיים מסין מנקודת מבט טכנולוגית. אלא שסנקציות השבבים האמריקאיות מטילות צל כבד על כל התמונה.


מעבר לבעיית השבבים, איום חמור יותר מרחף מעל הסקטור. מתיחות הסחר המתגברת עלולה להוביל להוצאת חברות סיניות מהבורסות האמריקאיות. שר האוצר האמריקאי לא שלל את האפשרות הזו השנה. אם זה יקרה, משקיעים אמריקאיים יצטרכו להחליט מה לעשות עם 800 מיליארד דולר של תעודות פיקדון.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.