דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

איך המכסים של טראמפ ישפיעו על תעשיית הרכב - ולמה זה גול עצמי

העלאת המכסים על אלומיניום ופלדה היא רק ההתחלה? טראמפ מאיים להטיל מכסים גם על ייבוא רכבים מקנדה, מהלך שעלול לזעזע את תעשיית הרכב בצפון אמריקה, אך עם השקעות של מיליארדים בייצור קנדי, החברות האמריקאיות הן אלו שכנראה ישלמו את המחיר

רוי שיינמן |

במסגרת מדיניות המכסים שלו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה לאחרונה את המכסים על ייבוא אלומיניום ופלדה מקנדה מ-25% ל-50%. זה מהלך שאמור להעלות את עלויות הייצור ליצרניות הרכבים אבל ההשפעה די שולית, בערך 1% מהעלות הכוללת, וגם ייקח לה זמן להשפיע. הדאגה העיקרית היא לא המכסים עצמם, אלא מה שעלול לקרות בהמשך - טראמפ איים שאם קנדה תגיב, הוא יטיל מכסים גם על ייבוא רכבים מקנדה, מה שלדבריו יכול "לחסל את תעשיית הרכב שלהם", אלא שבמהלך הזה הוא כנראה יפגע גם בעצמו.


תעשיית הרכב פרוסה על פני צפון אמריקה כבר יותר משלושה עשורים כאשר כל מידנה אחראית על חלקים אחרים בשרשרת הייצור. קנדה מייצרת כ-1.5 מיליון רכבים בשנה והייצוא שלה בארה"ב כמעט שווה בגודלו לייבוא. הרבה דגמים פופולאיים מיוצרים בקנדה - פורד מייצרת את דגם ה-Edge שלה שם, ג'נרל מוטורס מייצרת חלק מהשברולט סילבראדו שלה שם, וסטלנטיס מייצרת שם את הדודג' צ'ארג'ר ומיניוואנים של קרייזלר. נוסף לאמריקאיות, טויוטה מייצרת בקנדה את ה-RAV4 שלה, והונדה מייצרת את ה-Civic ההיברידית.


 טראמפ שרוצה להחזיר את הייצור הביתה מתעלם מעובדה פשוטה - יצרניות הרכב האמריקאיות מושקעות מאוד בקנדה, והחזרת הייצור לארה"ב עלולה לעלות להם מיליארדים שבסופו של דבר כנראה יתגלגלו לצרכן הסופי.


ההערכות מדברות על כך שהעלות של העברת הייצור של ענקיות הרכב האמריקאיות מקנדה לארה"ב תעמוד על כ-150 מיליארד דולר, הן בגין פירוק המתקנים בקנדה והן בגין בנייתם מחדש בארה"ב. אלה סכומים שחברות הרכב שגם ככה מתקשות להתמודד עם ההוצאות שלהן על דגמים חדשים והמעבר לרכבים חשמליים יתקשו מאוד להתמודד איתם. בינתיים, יצרניות הרכב מנסות להתמודד עם חוסר הוודאות בעיקר על ידי ייבוא של רכבים וחלקים לפני שהמכסים ייכנסו לתוקף.


גם אם טראמפ באמת ירצה להחזיר את הייצור לארה"ב, המהלך רחוק מלהיות פשוט. שינויים כמו שטראמפ מדבר עליהם יכולים לקחת שנים, וסביר להניח שהחברות עצמן יתנגדו להם וינסו למנוע מהם מלצאת לפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

איירובוט מזנקת ב-38%, גיימסטופ נופלת ב-6%; המדדים במגמה מעורבת

המדדים נסחרים במגמה מעורבת לקראת החלטת הריבית; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקו בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.