לאן נעלמו העובדים והאם הם יחזרו למעגל העבודה?

איך זה שבענפים רבים במשק חסרים עובדים, למה מועמדים לעבודה דורשים שכר גבוה ומה יהיה כשייגמר להם הכסף או כשההורים יפסיקו לעזור להם? - שינויים בשוק העבודה
רמי יוסף | (25)

גם אתם מתקשים בגיוס עובדים? זה פשוט לא הגיוני. גל של פיטורים בחברות ההיי-טק, שיעור אינפלציה של מעל ל5%, יוקר המחייה רק הולך ועולה, מחירי הדירות והשכירויות בשיא, ואנשים לא "רצים" לעבוד. ההיפך - התחושה במגזרים רבים היא שפשוט אין עובדים.

אז אם גם אתם מתקשים בגיוס עובדים, אתם לא לבד. זה לכאורה לא הגיוני, לא כלכלי ועולה שאלה פשוטה - איך אנשים חיים? איך הצעירים חיים? אז ראשית, נדגיש שיש רבים שעובדים אבל לא בעבודות מדווחות, כלומר בשחור. שנית, יש רבים שנמצאים בעבודות חלקיות-גמישות. על פי נתוני המאקרו, האבטלה לא בשיעור גבוה - אין הרבה דורשי עבודה שלא מוצאים עבודה. כלומר, זה לא שיש דרישה לעבודה שלא נענית. פשוט אנשים לא רוצים לעבוד בעבודות שמציעים להם וגם לא נרשמים כמובטלים. 

ומי שכן בא לראיונות העבודה חושב שהוא "חצי אלוהים". עובדים רבים מסרבים לקבל את הצעות השכר שמעסיקים מציעים להם, ולחילופין מבקשים רמות שכר גבוהות באופן ניכר ממה שהמעסיקים מוכנים לשלם ומהממוצע בתחום-מגזר. המראיינים בהלם, אבל אותם מועמדים אומרים יפה שלום ולא חוזרים. 

אומרים לכם - "אל תדאגו. כשההורים כבר לא יתמכו בצעירים, כשיהיה עוד יותר קשה לחיות פה, כשהכסף שלהם ייגמר, הם ייצאו לעבודה". רק שאומרים את זה מעל שנה ושום דבר לא משתנה. משהו קרה, המציאות השתנתה. זה משהו עולמי שמתבטא גם אצלנו. 

תתחילו להפנים, שוק העבודה השתנה, העובדים לא מוכנים יותר להשתעבד למקום העבודה, הם לא מוכנים להסתפק ברמת שכר שאתם מציעים, הם מבקשים לעבוד יותר ימים מהבית, הם רוצים תנאים טובים יותר, ומנגד הם לא מבטיחים לכם נאמנות או תמורה הולמת לשכר שהם מקבלים. הגיוני או לא, זוהי המציאות הנוכחית והיא לא הולכת להשתנות. עובדים רבים מנסים למצוא מקורות הכנסה נוספים, או מוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר בתמורה לאיכות חיים, וקיימות סיבות רבות מדוע הגענו למצב הזה, אבל חשוב להבין שאלו הם חוקי המשחק החדשים וכדאי שתכירו אותם ותדעו כיצד להתמודד עימם.

ההשפעה של הקורונה - חיים את הרגע

הקורונה טלטלה את כולנו. היא בעצם גרמה לנו לחזור לתחושת החרדה הבסיסית שמקננת בכל אחד מאיתנו - העולם לא יציב, מגפה אחת ובום טראח, החיים משתנים. סגרים, מוות, שיתוק. ואם כך - למה להשתעבד לעבודה, למה להשתעבד לדירה, למה להיות "עובד טוב" במקום "לחיות טוב". אף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך. יודעים שעכשיו קשה כלכלית וגם כך קשה לחסוך, אז בואו ניהנה עד כמה שאפשר. מה יהיה בעתיד? אף אחד לא יודע, אז למה להיות מוטרדים בשאלה הזו. 

מכאן ועד גישת "מגיע לי" הדרך קצרה. מכאן ועד בחירה בדרך חיים קלה יותר, הדרך קצרה. אבל זה גול עצמי. זה גול עצמי לאותם אנשים שיתעוררו יום אחד ויגלו שהם הפסידו שנים רבות בלי לייצר לעצמם עוגן, זה גול עצמי לחברה שלנו שבכך הופכת לתלותית-נשענת ופחות יצרנית. אז נכון - יש סדר עדיפויות ואיזונים נדרשים בין בית לעבודה, אבל מה שקורה כעת הוא שוק עבודה לא מאוזן.

קיראו עוד ב"בארץ"

זה בסוף יתאזן, כי הכלכלה מנצחת. בסוף אותו עובד הייטק שעבד בתמורה ל-40 אלף שקל, יפנים שאין ברירה ויעבוד במקום אחר בתמורה ל-25 אלף שקל. בסוף אותו שליח וולט שמרוויח 10-12 אלף שקל, ירצה להקים משפחה ויבין שכדי להתקדם בשכר ובתנאים הוא צריך לשנות מקצוע. בסוף רשויות המס יעלו על כסף שחור שמתגלגל כאן (מיליארדים רבים מדי שנה) ואנשים יבינו שצריך עבודה אמיתית. אבל, זה יכול לקחת זמן וכנראה שזה לא יהיה כמו בעבר - עובדים מעריכים יותר את הזמן שלהם וירצו לקבל עבורו תמורה גבוהה יותר והם גם רוצים "לעבוד בכיף", לא בעומס-לחץ ולא לצאת מהעבודה בלילה עם הלשון בחוץ. שוק העבודה יחזור להיות מאוזן, אבל לא כפי שהכרנו אותו.

כתב: רמי יוסף מנכ"ל משותף ביישום אנשים ותוצאות

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    פרייס גבלס 09/02/2023 14:04
    הגב לתגובה זו
    פחחחחחחחחחחחחח ענקקקקקקקקקקק אין עליכם
  • 22.
    ממש מישהו יקרע את עצמו בשביל 35 שקל שהוא יכול לעשו 09/02/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    ממש מישהו יקרע את עצמו בשביל 35 שקל שהוא יכול לעשות פי 3 בטלגרם אונליפאנס ועוד שלל דברים
  • 21.
    שחר 08/02/2023 23:41
    הגב לתגובה זו
    אפשר לשלם 1000 שח לחודש ותקבל עובד ששווה 1000 שח בחודש או לשלם 15,000 שח בחודש ולקבל עובד ששווה 15,000 שח בחודש. מה שהשתנה הוא שהעובדים יודעים כמה הם שווים לעסק, מי שרוצה עובדים זולים יכול למצוא בשפע ולקבל תמורה בהתאם.
  • 20.
    שלי 08/02/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא מצליחים לימצוא עבודה מתאימה ומנהלים לא מקבלים אותם למישרות שהם הולכים לרעיונות עבודה וגם מפטרים אנשים על כלום ואתם רושמים שקרים? איך אפשר ליחיות עם יוקר המיחיה הזה עם השכר מינימום הלא הגיוני הזה ועים מנהלים שמיתעללים בעובדים ומשאירים אותם שעות על שעות נוספות בעבודה בכוח אח שלי סובל ואתם מנסים לעשות גרוע יותר? אנחנו לא עבדים אנחנו גם בני אדם כמוכם לא כולם נימצאים במישרד יש כאלו בגשם כרגע עובדים פשוט בושה של כתבה תיתבישו חזקים על חלשים.
  • 19.
    אורן 08/02/2023 18:59
    הגב לתגובה זו
    מקוה שיעלה לפי החוק באפריל ושה׳בכיינים׳ מהכתבה לא יעצרו את זה
  • משה 09/02/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    העלאת שכר המינימום תביא להעלאת שכר רוחבית. אחרי העלאה כזאת, הכל יתייקר, השכר שכאילו עלה, יחזור להיות (באופן יחסי) בדיוק כמו שהיה. האינפלציה שאנו חווים כיום היא, בין השאר, תוצאה של העלאת שכר המינימום. אז הנה, העלו את שכר המינימום. תראו לי בבקשה - למי זה עזר? מי שמשכיל ובעל יכולות, ירוויח יפה. מי שלא משכיל ועובד בעבודה של מינימום - ירוויח מינימום. אוצה יותר? יעבוד יותר. מה לעשות? ככה זה בעולם.
  • 18.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 07/02/2023 23:55
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    אסי 07/02/2023 22:33
    הגב לתגובה זו
    כמה שקר בכתבה אחת מעסיקים לוקחים מי שמבקש הכי פחות כסף לא רוצים לשלם מחפשים עבדים לא עובדים רוצים לקחת לניסיון שלא נדבר שלא רוצים לחתום חוזה שזה לא חוקי אבל להם הכול מותר רק העובד אשם פשוט כתבה פייק
  • 16.
    אורטל 07/02/2023 22:06
    הגב לתגובה זו
    הם מחפשים עבדים שיעבדו בתת תנאים ללא חיים של הוצאת קטנים מגנים, רוצי שנעבוד עד מאוחר, שכר נמוך, תנאים קשים.
  • 15.
    מחפש עבודה 07/02/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
    יש מלא עובדים,אבל המעסעקים מחפשים עבדים ולא עובדים. קודם כל תנו לאנשים לעבוד 8 שעות ,5 ימים בשבוע עם משכורת 10-12,הם יבואו.
  • 14.
    הציבור חכם יותר 07/02/2023 17:23
    הגב לתגובה זו
    חושבים לנצל את העובדים..משכורות זוועה 30-32 שח לשעה...שהכותב יעבוד בשכר כזה.. אין תנאים, מבחנים לכל עבודה פשוטה,לא משלמים נסיעות ואז באים בתלונות אולי יואיל הכותב ויפרסם כמה הוא מרוויח? יש לו תנאים סוציאליים? צריך לעבור מבחני השמה? הרסתם את שוק העבודה ואתם בוכים? חוצפה
  • 13.
    עובד 07/02/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    מעסיק חסר מנוחה. תשלם.
  • 12.
    עוד דוגמא של חנטרוש בועתי. עוד שנה אחת הכל מתסדר במקום (ל"ת)
    סודי 07/02/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עובד 07/02/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    שבעלי העסקים יביאו את המשפחות שלהם לעבוד במשכורות פח שלא נותנות לסיים את החודש בכבוד והם מתלוננים שאין להם עובדים מעניין למה
  • 10.
    עירית 07/02/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    1. בעיית התחבורה הקשה בארץ שמכלה את האנרגיה רק בשביל להגיע לעבודה- תמריץ עבודה שלילי שיצרו ממשלות ישראל לדורותיהן 2. הצעירים החילוניים למדו שאפשר להתקיים גם בלי לעבוד- ראו את הצעירים החרדים.. אז למה להתאמץ?
  • 9.
    למה לממן את האגל זהב 07/02/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    יותר מ 17 שנה עובד בשחור אני יכול לומר שאני יכול להיות 20 שנב בלי לעבוד
  • 8.
    כולם עזבו את ארץ (ל"ת)
    בוב 07/02/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דור של מפונקים, זה מה שזה.... (ל"ת)
    זה פשוט דור של מפונק 07/02/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
  • תן גז 07/02/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהם ואתה מדושן עונג, אולי אפילו בעל עסק עשקן שמחפש כח אדם זול. בסין יש הרבה כאלה, פה לא.
  • 6.
    גולדפינגר 07/02/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    די הרבה עובדים הבינו שמקום העבודה לא באמת דואג להם, ובשניה הראשונה של מצוקה שלחו את כולם לחל"ת, עכשיו חשים את גל ההדף, העובדים מבינים שאין על מי לסמוך.
  • 5.
    נתונים 07/02/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    המון הנחות בלי נתונים
  • 4.
    דוד 07/02/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
    אנשים עובדים כרגיל רק לא מוכנים שיכתיו להם את התנאים, זה הכל. מי שלא מוצא עובדים זה כי הוא מציע תנאים גרועים!
  • 3.
    מה שהיה לא יהיה 07/02/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    שהרבה מבני ה 20 שחזרו לגור עם הוריהם ולא עובדים, ישארו ללא תעסוקה זמן רב, יקח להם זמן למצוא את עצמם. הדור הזה לא יתפשר על שכר ותפקיד, מקומות התעסוקה יחזרו אחורה בזמן. פחות שעות עבודה ושכר מתגמל, הקורונה האטה את האנשים והם לא יחזרו לתפוקות הקודמות, בטח לא הצעירים שחיים מנופש לנופש.
  • 2.
    מחפש עובדות 07/02/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
    באסה
  • 1.
    רווק עובד 07/02/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
    אישית גם במחלקה שלי חסר כוח אדם בתפקידי (מקצועי פרא רפואי). התזרים של שעות העבודה עם שעות נוספות משמש למסחר סווינג עם היוון טוב יותר מבית ההשקעות ששרף לי את חיסכון הפנסיה והפיצויים. סה"כ תקופה נהדרת, עם העלאת שכר כל תקופה (מרגיל כל מעסיק לשיחת שכר פעם-פעמיים בשנה).
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".