פרשת שבוע ספר תורה קלף
צילום: זיו טל
פרשת השבוע

משמעות החזרה בתשובה ויכולת התיקון והשיפור העצמי

בפרשה הנקראת תמיד לפני ראש השנה מוזכר רעיון התשובה - יכולת השיפור והתיקון מגיעה מתוך התבוננות במצב הנוכחי ובטעוייות העבר, והתיקון והבנייה החומרית מצטרפות לאלו הרוחניות
גיא טל | (5)
נושאים בכתבה פרשת השבוע

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. בעולם היהודי התקופה הזו אפופה בתחושה של קדושה, חרדה מפני יום הדין ואופטימיות זהירה ביחס לעתיד, יחד עם תקווה גדולה ש"תחל שנה וברכותיה". "אבינו מלכנו כותבנו בספר חיים טובים.... בספר צדיקים וחסידים.... בספר מזונות ופרנסה טובה" אנו חוזרים ומבקשים בתפילת "אבינו מלכנו". כדי שכך באמת יקרה אנו מתכוננים במשך כל חודש אלול - חודש הרחמים והסליחות, באמצעים שונים כמו אמירת סליחות ושמיעת השופר, שנועדו לעורר לחשבון נפש ולשיפור ההתנהגות, כשהמשימה העיקרית היא "לצאת זכאים בדין". 

>>> לכל פרשות השבוע

בתפילה המפורסמת "ונתנה תוקף" אנו אומרים שישנם שלושה דברים שעשויים לעזור לנו במאמץ הזה - "תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". רעיון התשובה מופיע באופן מפורש בפרשתנו, כשמושג השיבה אל ה' מן החטא ורעיון השיבה הלאומית אל הארץ לאחר הגלות משולבים זה בזה:

 

"והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה. ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו... ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אולקיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך והיטביך והירבך מאבותיך". 

רעיון "החזרה בתשובה" נתפס בטעות כשינוי אורח חיים חילוני לכזה דתי, אולם באמת מושג התשובה הוא עמוק ומקיף יותר. משמעותו האמיתית היא תיקון ושיפור עצמי בכל תחומי החיים וחזרה אל העצמיות. תיקון הטעויות והפגמים בצורת החיים, בטיפול בגוף ובנפש, בדרך קבלת ההחלטות, ביחס אל האחר וביחס אל עצמי - כל אלו ורבים נוספים הם חלק מהתליך התשובה האישי. באופן דומה כל שיפור במצבה של האומה מבחינה חומרית או רוחנית הוא חלק מתהליך התשובה הלאומי. 

כדי להשיג זאת נדרשים חשבון נפש והתבוננות עמוקה: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים הללו, הברכה והקללה, והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה". אדם מקבל החלטות שונות, החלטות כלכליות, מקצועיות, חברתיות, התנהגותיות וכו'. ההחלטות הללו עלולות להביא עליו קללה או לספק לו שפע של ברכה. לפתע הוא מוצא עצמו בגלות - ההחלטות הללו הביאו אותו למצב קשה, לא טבעי, רחוק מהדבר המתאים לו ומהמקום האמיתי שלו בעולם. הוא יכול להתעלם מהתהליכים שהובילו אותו למצב הזה וכך לחזור על אותן טעויות ולהגיע לאותן תוצאות או לשנות. המפתח לשינוי מגיע מ"השבה אל הלב" - כלומר מחשבה וניתוח של העבר כדי להבין את הסיבות והתהליכים שהובילו למצב הנוכחי. רק עצירה מחשבה וחשבון נפש, כפי שאנו נוהגים לעשות בימים אלו, יאפשרו את תיקון הטעויות ושיפור הפעולות העתידיות. רק לאחר המחשבה מגיע השלב של התיקון המעשי - "ושבת...". בלי לימוד העמקה הפנמה ומחשבה - בכל תחום - אין אפשרות לשיפור אמיתי. 

נקודה נוספת שבולטת ב"פרשת התשובה" כפי שמכונים פסוקים אלו, היא השילוב המופלא בין השיבה הלאומית לארץ ישראל והשיבה המוסרית לשמיעת קול ה', כמושג אחד מקיף וכולל - "תשובה". עם ישראל חוזר למקומו ולמצבו הראוי וחי חיים טבעיים על פי העקרונות המוסריים המנחים אותו לאורך ההיסטוריה. השילוב הזה מדגיש את העיקרון לפיו מושג התשובה יכלול גם את בניית הארץ וההצלחה החומרית של עם ישראל. פיתוח התעשיה, המסחר, הכלכלה, המדע, הטכנלוגיה והעוצמה הצבאית והרוחנית כאחד מלווים את תהליך הגאולה שחוזה התורה לאחרית הימים.

בהמשך תיאור תהליך התשובה אומרת התורה: "ואתה תשוב... והותירך ה' אלוקיך לטובה בכל מעשה ידיך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה" מסביר הספורנו: "והותירך ה' - יתן לך הצלחה יתירה מכל הצלחה כקודמת". ההסבר לכאורה מבוסס על הפסוק שהזכרנו קודם לכן: "והיטבך והירבך מאבותיך" - יותר מאשר כל אבותיך, הצלחה שלא חווית כמותה מעולם. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כלומר התורה חוזה כי תהליך השיבה ההיסטורי של עם ישראל לארץ ישראל ילווה בהצלחה חומרית - יתרה מכל הצלחה קודמת. כחלק מזה תהיה שפע של ילודה - מדינת ישראל מובילה את העולם המערבי בשיעורי הילודה, גם בקרב  האוכלוסיה הלא דתית. יש המתנגדים לתופעה ורואים בה דבר שלילי, אולם מבט על קריסת הילודה בארצות המערב שמטילה צל כבד על המשך ההתפתחות התרבות והצמיחה הכלכלית של אותן מדינות מאירה באור אחר את הברכה "והותירך... בפרי בטנך - הצלחה יתירה מכל הצלחה קודמת". גם הפסווק "והרבך מאבותיך" מתקיים בארץ ישראל בעת החדשה. מעולם לא חיו בארץ ישראל כל כך הרבה יהודים כפי שחיים בה כיום. כך לנגד עניינו מתגשם החזון המתואר בפסוקים הללו, שכן ההצלחה החומרית והכלכלית המלווה את החזרה לארץ ישראל, למרות כל הקשיים והפגמים שעדיין קיימים בכלכלה ובחברה, היא חסרת תקדים. 

שילוב של תשובה במשמעות של תיקון, שיפור והמשך תנופת הפיתוח בכל תחומי החיים יביא להתגשמות מלאה של נבואות התורה על הגאולה העתידה: "בנין האומה בשלמותה יהי' ע"י התאחדות שלשה כוחות ראשיים בהנהגה. כוח הממשלה, שהוא כוח סידור הפעולות, כוח הרוחני, מתורה חכמה ועבודת ד', וכוח הכסף, העושר הנצרך לתכלית הכלל והפרטים" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 1865 - 1935). 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוניקה 23/09/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המוחת רוצה לבטל
  • 3.
    חיימון 23/09/2022 18:05
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו כך , ביזפורטל.נהניתי לקרוא את השילוב של פרשת השבוע עם הנושא הכלכלי של ארדם הפרטי ושל עם ישראל
  • 2.
    רעיון התשובה זהה לכל יהודי והיא לשוב ולקיים צווי הבורא. (ל"ת)
    שלמה 23/09/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
  • ל 24/09/2022 00:26
    הגב לתגובה זו
    עם" צווי הבורא" בראותי שואה,רצח המוני ,פוטין ועוד סדום ועמורה
  • 1.
    לרון 23/09/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    קצת מתחרט על סוגיית הקריפטו?כמה אתה עוד צריך עד שתבין שהקריפטו נגרם כבועה של אפס ריבית?
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.