תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ניצבים-וילך: כל אחד יכול הכל תלוי ברצון

כחלק מהברית בן עם ישראל לקב"ה עוסקת התורה במצוות התשובה וביכולת של כל אדם להשתנות ולהתקדם; התזמון של הפרשה לקראת ראש השנה מעלה שאלות, איך מתחילים לשנות ובמה זה תלוי?
איתן גרסטנפלד | (6)

פרשת השבוע עוסקת ברובה בברית בין עם ישראל לקב"ה, בערבות מואב לקראת הכניסה לארץ. אל מול הקללות, שפורטו בפרשה הקודמת ושחזרו בקצרה בפרשה הנוכחית, מוצג רעיון התשובה. לפיו, על אף החטאים והעונשים בידי העם לשוב לדרך ה', "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ. וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים".

מיד לאחר מכן פונה הכתוב לעם, באמירה לפיה שמירת המצוות אינה בגדר הבלתי אפשרי, "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. המצוות נתנו לבני אדם ולא רק ליחידי סגולה, ובהתאם כל אדם מסוגל לעמוד בהם, הכל תלוי ברצונו ובהתמדתו.

מספר פרשנים קשרו את שתי הפרשות הסמכות הללו יחד , כך שהכתוב מדגיש כי היכולת לעשות תשובה אינה בגדר משימה בלתי אפשרית, ונמצאת בכוחו של כל אדם. בכך, מקבל המושג הקשה והסיזיפי שנקרא חזרה בתשובה ממד אופטימי. היעד שלעתים נראה רחוק ובלתי מושג הופך עתה לאפשרי, כשהכול טמון רק בבחירה של כל פרט ובפרט.

> לכל פרשות השבוע

פעמים רבות, הפחד מפני הכישלון או חוסר היכולת להצליח, הוא שמשתק את האדם ומונע ממנו להתקדם או להתפתח. הבנה שהיעד הוא דבר מושג ואפשרי, פורצת את המחסום הראשוני והקשה שניצב בפני כל אחד העומד בפני שינוי או מהפך כל שהוא בחייו. היא גם מאפשרת לאדם להתחיל בתהליך ולהתמיד בו לכל אורכו.

הפרשה נקראת בעיצומו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, ולקראת ראש השנה ויום כיפור. פרק הזמן הזה הוא הזדמנות מצוינת לכל אדם לעשות חשבון נפש, ולבחון מה הדברים בחייו אותם הוא רוצה לתקן או לשנות. כמו גם, לסמן יעדים ומטרות לקראת השנה החדשה, בין אם זה בחייו הפרטיים ובין עם בעבודה.

מעל כל התהליך, צריכה לרחף התחושה כי על אף כל המכשולים והעיכובים בדרך, הדבר מצוי בסופו של דבר בידינו וברצון שלנו. האמונה של כל אדם בעצמו וביכולותיו לשנות את המציאות, היא שתאפשר להתמודד עם דברים קשים ובלתי צפויים לאורך הדרך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שירן 11/09/2020 17:44
    הגב לתגובה זו
    תודה לך . שבת שלום
  • 3.
    גל 11/09/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    יהיה רצון שאני יזכה לחזור בתשובה שלמה . בתוך לבי אני יודע שכל הבל הבלים פשוט לרוץ לכלום ! אם בסוף מתים רק חוקי הבורא בזה צריך להשקיע , זה הדבר האמיתי.
  • 2.
    אהבתי (ל"ת)
    רון 11/09/2020 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנדלשיט 11/09/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
    הם ערב רב מזרע עמלק, ואנחנו רואים את שנאתם ליהדות ועם ישראל.
  • טובה 11/09/2020 22:41
    הגב לתגובה זו
    ואתה אידיוט גמור....
  • אייבי 12/09/2020 11:44
    הוא.....
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".