חלל עבודה משותף תעסוקה
צילום: Istock

שפל היסטורי ברמת האבטלה בישראל - 3.7%

מנגד, אחוז המועסקים במשרה מלאה בינואר ירד ל-77.6%, זאת לעומת 77.9% בדצמבר 2017
מורן ישעיהו | (4)

שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד לרמה של 3.7% בחודש ינואר האחרון לעומת 4% בדצמבר 2017 - כך עולה מסקר כוח האדם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-61.2%  לעומת 61.5% בדצמבר 2017. שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 ירד בינואר ל-3.1% לעומת 3.4% בדצמבר 2017. שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 ירד ל-77.3% לעומת 77.7% בדצמבר 2017.

עוד עולה כי אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא מכלל המועסקים ירד ל-77.6%, זאת לעומת 77.9% בדצמבר 2017. בקרב הגברים שיעור זה ירד ל-86.5% לעומת 87.0% בדצמבר 2017, ובקרב הנשים נרשמה ירידה להיקף של 67.6% לעומת 67.8% בדצמבר 2017. כלומר, בקרב הגברים נרשמה ירידה גדולה יותר לעומת הנשים, 0.5% ו-0.2% בהתאמה.

כמו כן, מספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע עלה ב-0.1% לעומת דצמבר 2017 (תוספת של 3 אלף מועסקים), ואילו מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע ירד ב-0.7% לעומת דצמבר 2017 (ירידה של כ-8 אלף מועסקים). מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע ירד ב-1.2% לעומת דצמבר 2017 (ירידה של כ-3 אלף מועסקים).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    האבטלה כאן 0 רק שיש את אלה שלא רוצים לעבוד (ל"ת)
    יעקב 28/02/2018 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלה טובה חח 28/02/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
    אין מניה ששברה שיא אולי רק מזור ופרוטרום. הכל מדשדש וכל יום יורד עוד ועוד מה הבורסה משקפת אם כך .
  • 1.
    להזין שם 28/02/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
    שיותר מ 95% מהאוכלוסיה שמסוגלת לעבוד, באמת עובדת
  • הנתון לא משקף מי מסוגל. הוא משקף מי רוצה לעבוד. (ל"ת)
    אדי 04/03/2018 11:29
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".