כבר לא מעט: אוכלוסיית ישראל מונה 8.018 מיליון איש, פי 10 מקום המדינה

מאז יום העצמאות אשתקד גדלה אוכלוסיית המדינה ב-138 אלף תושבים, שש ערים מונות מעל 200 אלף תושבים - צפו בכל הנתונים
לירן סהר | (2)

אוכלוסיית ישראל מונה בערב יום העצמאות תשע"ג כ-8.018 מיליון נפש כאשר עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים, גידול של פי 10.

האוכלוסייה היהודית בישראל מונה כ-6.042 מיליון תושבים (75.3% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ- 1.658 מיליון תושבים (20.7%) ואוכלוסיית "האחרים", שהם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים, מונה כ-318 אלף תושבים (4%).

מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-137 אלף איש. בתקופה זו נולדו בישראל כ-163 אלף תינוקות ונפטרו כ-41 אלף איש. מספר העולים שהגיע לארץ היה כ-19.5 אלף. בסך הכל גדלה אוכלוסיית ישראל מאז יום העצמאות ה-64, ב-138 אלף תושבים - גידול של 1.8%.

בסוף שנת 2011, למעלה מ-70% מאוכלוסיית היהודים היו "צברים" - ילידי ישראל (יותר ממחציתם לפחות דור שני בארץ), לעומת 35% בלבד בשנת 1948.

ב-1948 הייתה בישראל רק עיר אחת שבה יותר מ-100,000 תושבים - תל-אביב-יפו. כיום 14 ערים מונות מעל ל-100,000 תושבים, מתוכן שש המונות מעל 200,000 תושבים: ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, אשדוד ופתח תקווה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה זוכמיר 15/04/2013 23:46
    הגב לתגובה זו
    לדחוק את רגלי הערבים.
  • 1.
    קליפ 15/04/2013 20:55
    הגב לתגובה זו
    מותר להשמיע בשעה 0400 בבוקר מואזין בצליל מחריש אזניים?ליהודים אין זכות לשינת לילה?למה רק לערבים מותר לבנות בנייה לא חוקית?למשטרה היהודית יש אומץ רק מול אזרחים שומרי חוק..פראיירים!
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.