כשאדם מן היישוב שומע את המונח "זכות יוצרים" בדרך כלל האסוציאציה הראשונה שלו תהיה לעולם האומנות הקלאסית (ספרות, ציור, מוזיקה וכו''). רובנו אף מבינים שבזכות היוצרים נעשה שימוש גם לשם הגנה על מוצרים פרקטיים המשמשים אותנו בחיי היום יום, כגון תוכנות מחשב.

עם זאת, לאחרונה יצא לי לשוחח עם כמה חברים על נושא היצירה האדריכלית. מתברר שלא זו בלבד שרובם לא היו מודעים לכך שגם במבנה, ולו הפשוט ביותר, קיימות זכויות יוצרים, אלא שהם מתקשים לעכל את העובדה שלאדריכל שתכנן את בית החלומות שזה עתה סיימו לבנות בעמל וממון רב, יש, לכאורה, הזכות למנוע מהם לבצע שינויים בביתם שלהם. זכותו זו של האדריכל נובעת מזכותו המוסרית ביצירה האדריכלית.

הדרישה הבסיסית מכל יצירה, כדי שתזכה להגנת חוק זכות יוצרים, היא מקוריות. ואולם, נפסק כי די במידה מועטה של מקוריות כדי לפרוס את הגנת החוק על היצירה, גם אם ערכה האמנותי הוא נמוך ביותר.

בין יתר היצירות שהחוק מגן עליהן מצויה גם היצירה האדריכלית. חוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים") מגדיר יצירה אדריכלית כ"בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור."

יצוין כי חוק זכות יוצרים הישן דרש שלמבנה יהיה אופי אמנותי, אולם דרישה זו הוסרה במסגרת החוק החדש. לפיכך, במקרה של מבנה אשר נבנה לפני 25.8.2008, יצטרך האדריכל לשכנע את בית המשפט כי המבנה הוא בעל אופי אמנותי, אולם מן הפסיקה עולה שאין מדובר במשימה קשה מדי.

חשוב להדגיש כי מדובר במבנה עצמו ולא בתוכניות או השרטוטים אשר שמשו לשם הקמתו. גם אלה נחשבים ליצירות מוגנות בזכויות יוצרים, אולם מאמר זה אינו עוסק בהם.

מקובל לחלק את זכות היוצרים לשניים: זכות היוצרים (המכונה בדרך כלל "הזכות החומרית" או "הזכות הכלכלית") והזכות המוסרית. הזכות החומרית היא הזכות לעשות שימוש ייחודי ביצירה ולהרשות שימוש כזה. ככזו היא מגינה על שורה של זכויות הכלולות בזכות השימוש כגון העתקה, פרסום ראשון, ביצוע פומבי ושידור.

הבעלים הראשון של הזכות החומרית הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת, ובעל הזכות רשאי להעבירה לאחרים ולהרשות שימוש ביצירה, באופן מלא או חלקי. מקובל כי "יוצר" היצירה האדריכלית הואהאדריכל המתכנן, ולפיכך הוא הבעלים הראשון של הזכות החומרית. עם זאת, חוק זכות יוצרים קובע כי ביצירה שנוצרה לפי הזמנה יכול שתהיה בין המזמין ליוצר הסכמה אחרת במפורש או במשתמע. לפיכך מקובל להניח כי שעה שמדובר באדריכל אשר תכנן בית פרטי או מבנה לפי הזמנה וקיבל על כך תמורה, הרי ההסכמה המשתמעת בין הצדדים היא שהזכות החומרית ביצירה עוברת למזמין.

הזכות המוסרית מתוארת לעתים כזכות "ההורות" של היוצר על יצירתו. הזכות המוסרית מגלמת בתוכה שתי זכויות עיקריות: הזכות לייחוס היצירה ליוצרה ("קרדיט") והזכות למנוע שינויים ביצירה. זכות זו היא זכות אישית הניתנת ליוצר למשך כל תקופת זכות היוצרים ביצירה ואינה ניתנת להעברה כמו זכות היוצרים (הזכות החומרית) ביצירה.

מה ייחשב הפרה של הזכות המוסרית במבנה?

---------------------------------------------------

לאחר שהבנו שאנחנו לא יכולים לעשות עם הבית שלנו מה שאנחנו רוצים מכיוון שלאדריכל יש בו זכות מוסרית, ננסה כעת להבין מה משמעותה של זכות זו.

כאמור, חלקה הראשון של הזכות המוסרית היא הזכות לייחוס היצירה ליוצרה (קרדיט). חוק זכות יוצרים קובע כי את הקרדיט יש לתת "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". לעניין זה מקובל לבדוק את הסטנדרטים המקובלים בכל סוג של יצירה. מאחר שאין זה נהוג או מקובל לרשום את שמו של האדריכל המתכנן על גבי כל בית פרטי, הרי אתם פטורים מלמהר להכין ולתלות בחזית ביתכם שלט המפאר את שמו של האדריכל. עם זאת, חשוב לזכור שבמבני ציבור, ולפעמים אף במבני משרדים או דירות, דווקא מקובל לציין את שמו של האדריכל המתכנן, ואם אתם הבעלים של מבנה כזה, כדאי לבדוק האם יש עליו שלט המכבד את האדריכל.

חלקה השני של הזכות המוסרית מקנה ליוצר, בין היתר, את הזכות למנוע את שינוי יצירתו. זכות זו אינה מוחלטת. סעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים קובע כי חלק מן הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר "כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".

הווה אומר - השינוי האסור על פי החוק הוא שינוי הפוגע בכבודו או בשמו של היוצר.

עם זאת, בעניין היכל התרבות של העיר עפולה (תא (ת"א) 193532/02 מוססקו נ'' עיריית עפולה) נקבע:

"לאמן - האדריכל יש שליטה בצורתה וברכיביה הסופיים של היצירה. זכותו של האמן - האדריכל, לקבוע את צורתה הסופית של היצירה, וזכותו שהיצירה תישמר כפי שיצר וקבע אותה - זהו חלק מרכזי מזכותו המוסרית."

רואים את היצירה כביטוי לאישיותו של היוצר וההגנה על זכותו זו נועדה להגן על הקשר המיוחד שבין המחבר ליצירה. דברים אלה נכונים שבעתיים ביצירה אדריכלית של מבנה ציבור תרבותי ידוע ההופכת לחלק מנוף חיי המקום.

החוק אינו קובע מנגנון ברור וחד לבחינת שינויים או שיפוצים ביצירה האדריכלית, וגם בתי המשפט לא קבעו עדיין מבחנים חד משמעיים לכך. מהפסיקה ניתן ללמוד שהשאלה האם שינוי מסוים פוגע בכבודו או בשמו של היוצר היא שאלה בעלת ממדים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד, אשר תיחתך, בסופו של דבר, בכל מקרה לפי נסיבותיו, ועל פי הראיות שיביאו הצדדים לפני בית המשפט.

נוסף על כך, חוק זכות יוצרים קובע שפעולה הפוגעת בזכות המוסרית לא תהיה הפרה של הזכות המוסרית אם היא "סבירה בנסיבות העניין". החוק גם נותן בידי בית המשפט מספר מבחנים בהם ניתן להתחשב כדי לקבוע האם הפעולה היא סבירה בנסיבות העניין:

- אופי היצירה

- אופי הפעולה ומטרתה

- אם היצירה נוצרה במסגרת עבודתו של היוצר או על פי הזמנה במקובל בענף

- הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה

אם כך, סביר להניח שאם ביתכם אינו יצירה אדריכלית יוצאת דופן, והחלטתם להוסיף לו עוד שני חדרים עקב התרחבות המשפחה, הדבר ייחשב סביר בנסיבות העניין. לעומת זאת, אם מדובר במבנה ציבור שבתכנונו משולבים אלמנטים אומנותיים מובהקים ובעל המבנה פוגע באותם אלמנטים ללא הצדקה עניינית, יוכל האדריכל לנסות ולמנוע שינויים אלה, ובמקרים מסוימים גם לחייב את השבת המצב לקדמותו (כך קרה, למשל, במקרה היכל התרבות של עפולה).

סיכום

--------

כל מבנה הוא בגדר יצירה אדריכלית המוגנת בזכות יוצרים על פי חוק. זכות היוצרים והזכות המוסרית נתונות כברירת מחדל בידי היוצר - האדריכל. בשעה שאת זכות היוצרים ניתן להעביר (ובמקרה של עבודה מוזמנת יתכן והן מועברות מכוח נסיבותיה של העסקה) הרי את הזכות המוסרית לא ניתן להעביר.

הזכות המוסרית מזכה את האדריכל בזכות לקבל קרדיט על עבודתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. בנוסף, היא מאפשרת לאדריכל למנוע שינויים במבנה אם יש בהם כדי לפגוע בשמו או בכבודו של האדריכל.

לבית המשפט סמכות לקבוע כי שינוי כזה אינו בגדר הפרה, גם אם הוא פוגע בשמו או כבוד של האדריכל, אם מצא שהפעולה סבירה בנסיבות העניין.