פרופ' יונה: "המחאה החברתית מרחפת מעל הבחירות - זה כמו מבחן בגרות"
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר אומנם נותר ללא שינוי, אך רכיב המזון זינק ב-0.9% לעומת עלייה של 0.7% בשמונת החודשים הראשונים של השנה והזכיר לכולנו שהישגי המחאה החברתית בכל הקשור למחירי המוצרים בסופר הולכים ומתפוגגים. רשימה מתארכת של חברות העלו מחירים בזמן שקול מעמד הביניים לא נשמע.
בד בבד הודיע ראש הממשלה על הליכה לבחירות מוקדמות שנקבעו לעוד כשלושה חודשים כאשר עדיין לא ברור איזה תפקיד ימלא הנושא החברתי בבחירות. בשיחה עם Bizportal, התייחס פרופסור יוסי יונה, ממעצבי מחאת האוהלים ואחד ששמו עלה כמועמד למפלגת העבודה, לבחירות המתקרבות בצל מחאה חברתית נעלמת.
איך אתה מרגיש עם שיח הבחירות הנוכחי, בחירות שמגיעות לאחר מחאה היסטורית בישראל?
"המחאה החברתית היא הרוח שמרחפת מעל הבחירות. אי אפשר להכחיש את זה, אפשר לדבר על נושא הביטחון והנושא האירני אך מה שמהדהד ברקע זו המחאה. היא שהביאה להקדמת הבחירות - זה ברור. השאלה כעת היא כמה זה ישפיע. נתניהו חשב שיוכל להעביר תקציב של גזירות כלכליות אך גם השותפים שלו פועלים מתוך הרוח של המחאה."
ועדיין, נראה שהמחאה החברתית שאתה מדבר עליה גוועת סופית בזמן האחרון
"אני רואה שהציבור מבולבל - חשב שימחה והשינוי יגיע, אבל שינוי לא עושים מהיום למחר. זה לא גיליוטינה, הדברים לוקחים זמן. צריך אורך נשימה, סבלנות והתמדה. תזכרי ששינוי אמיתי כמו שהיה בשנת 77' קרה 6 שנים לאחר שהפנתרים השחורים יצאו לרחובות ו-4 שנים לאחר מלחמת יום כיפור."
ובטוח שנראה את התוצאה לבסוף? ואם כן מתי?
"אני בטוח שנראה את התוצאות. מאות אלפי אנשים שיצאו לרחובות חושבים שהם יכולים לשנות, לדעתי זה יקרה בשנה-שנתיים הבאות.
כעת אנחנו רואים דמויות מפתח במחאה מצטרפות לפוליטיקה, זה יכול להעלים את המחאה?
"חייבת להיות המחאה האזרחית, זה ברור, חשוב שהמחאה תישאר כאשר הפוליטיקה נעזרת ולא מייתמת את המחאה. היום הודיעו על פיזור הכנסת ותנועות אזרחיות הופיעו פה. נכון, חלק מאנשי המחאה פונים לפוליטיקה אך חייבת להיות התארגנות אזרחית. ראי דוגמא שלום עכשיו וגוש אמונים שפעלו כתנועות חוץ פרלמנטריות וגם בתוך הכנסת. למעשה זהו מבחן הבגרות של המחאה החברתית - לראות איך עושים גם וגם בעזרת חבירה והלימה בין המחאה של החברה האזרחית לפוליטיקה המפלגתית."
אנשים חושבים שהכל סגור בבחירות הקרובות ומה שהיה הוא שיהיה
- 7.zionmd1 18/10/2012 17:19הגב לתגובה זואדם "קטן ומרובע "שמאלן קיצוני שהפך להיות "פרופ"רק בגלל דעותיו .בושה לו ולאקדמיה להחזיק באדם שאינו מבין בלכלה ובהרבה תחומים .{חוץ מליקוקים שהוא אלוף בהם}אסור להביאו לשום פורום ובודאי לא בתקשורת .אלא אם כרגיל היא תשקורת .
- 6.רק אהבה 16/10/2012 10:16הגב לתגובה זוהפרופ' יונה והקשת שתמכו בוענונו !!!!! ופגעו במגזר הקיבוצי בקרקעות . איזה צדק חברתי הביאו ?????? מתי כבר האנשים האלה יידומו מתי כבר יבינו שתועלת אין בפעולתם ??????? רק להג ולהג ולהג . מזל שמוצאים תמיד קרנות התומכות בהם . רק אהבה
- 5.זה הזמן שהמחאה צריכה להתעורר. ותצביעו בהתאם (ל"ת)אחד 16/10/2012 09:42הגב לתגובה זו
- 4.ביטחוניסטים. 16/10/2012 09:40הגב לתגובה זואיפה אנשי הביטחון? אנשים רציניים ולא סטודנטים ואנשי אקדמיה. העבודה משוועת לאנשים עם ניסיון.
- ברק ומופז הם מר ביטחון , האם הם הצלחה כזו גדולה? (ל"ת)לכולם ברור שהם כשלון 16/10/2012 10:17הגב לתגובה זו
- 3.מעניין איזה מספר הוא יהיה בעבודה והאם הוא יכנס לכנסת (ל"ת)מקווה שכן 16/10/2012 09:39הגב לתגובה זו
- 2.16/10/2012 09:34הגב לתגובה זוציון בלתי מספיק ליונה האיש למדעי כלום
- 1.16/10/2012 09:11הגב לתגובה זושאמר שהמחאה לא תורגש בבחירות. ומתי האנשים כבר יבינו שטרכטנברג שליח של ביבי 25% מס זה לדפוק את העם! לא מקבלים כלום. בושה
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
