'לדעת' מסכמת שנה: 648 תלונות נגד כלי התקשורת, יונית לוי עיצבנה עשרות צופים
במהלך השנה החולפת הוגשו ל'אגודה לזכות הציבור לדעת' 648 תלונות כנגד כלי התקשורת השונים, כך עולה מנתונים לחודשים ינואר עד נובמבר שהאגודה מפרסמת היום (יום ד'). מירב התלונות הוגשו בעקבות התבטאויות שונות של שדרנים ומגישי תכניות אקטואליה וטענות על חוסר איזון והבעת דעה אישית.
על פי הנתונים, ערוץ 2 משך את מירב התלונות - 167 במספר, כשחלק ניכר מהן היה נגד מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 2 יונית לוי, ובפרט ביחס לאופן תרגומה את נאום ראש הממשלה בקונגרס בחודש מאי. על מקרה זה התקבלו באגודה 81 תלונות.
בעקבות התלונות שהתקבלו באגודה ועשרות תלונות שהתקבלו במועצת הרשות השנייה, החליט יו"ר הרשות אילן אבישר לבדוק ב-2 ביוני את הנושא אולם מסקנות בדיקה זו לא פורסמו עד היום.
28 תלונות התקבלו נגד שידור מצעד מערכוני 'ארץ נהדרת' בגלי צה"ל. המתלוננים מחו על הפרסום והבימה שנותנת התחנה הצבאית לתכנית מערכונים בעלת הטיה פוליטית.
167 תלונות התקבלו גם נגד קול ישראל, ונגד גל"צ 106 תלונות. ערוץ 1 "זכה" ל-52 תלונות צופים אצל האגודה לזכות הציבור לדעת. בקרב אתרי האינטרנט, 24 תלונות התקבלו נגד ynet, נגד NRG הוגשו 13 תלונות, ו-11 נגד וואלה. בגזרת העיתונים, 16 תלונות התקבלו נגד 'ידיעות אחרונות', 'הארץ' עם 15 תלונות. ונגד 'מעריב' התקבלו 8 תלונות.
'לדעת' בדקה גם את יעילות הטיפול בתלונות. יש לציין כי ברשות השידור וברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו פועלים נציבי תלונות ציבור. בגל"צ הממונה הוא וולונטרי ללא מעמד, חובות או סמכויות והוא למעשה אחד מהמגישים בתחנה, אולם קיימת המלצה על שולחן ועדת הכלכלה בכנסת להסדיר את מעמדו בחקיקה הצפויה לגל צ.
הנציב הזריז ביותר הוא אלישע שפיגלמן מרשות השידור, שקיבל דרך 'לדעת' 187 פניות בשנה החולפת, וזמן המענה הממוצע לפונים עמד על 13 ימים. עודד לבינסון, הממונה על פניות הציבור בגל"צ, ענה לפניות לאחר כ-40 יום בממוצע, אבל מחצית מהתלונות (58 מתוך 106) שהועברו אליו השנה טרם נענו. הנציב של הרשות השנייה הוא גיורא רוזן - זמן מענה ממוצע של 49 יום, ואף תלונה שזכתה למענה לאחר 191 יום.
- 2.יעל 02/01/2012 09:36הגב לתגובה זוקשה לי לשמוע את משיכות הרוק שלה..מכורה לדני!
- 1.יונית לוי מעצבנת אותי (ל"ת)אבי 28/12/2011 16:41הגב לתגובה זו
- נקמה עוד תבוא 28/12/2011 17:05הגב לתגובה זושלא לומר על כל השקרים והשטיפת מוח שהעיתונאים עושים לציבור (פרשת קצב לדוגמא) בכל מקר לא חסר סיבות שבגללם אני לא צופה בחדשות או (לא) מכניס עיתונים לבית שלי.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג
הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום
נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי
חוקי משרד הבריאות.
הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.
מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי.
מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.
המקרה
הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.
- בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
- בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180
יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.