ברוקנר נטע יער יטפל בתקציב הפרסום של הטכניון: יעמוד על כ-3 מיליון שקלים
משרד הפרסום ברוקנר נטע יער מצרף לשורותיו לקוח חדש. לאייס נודע כי המשרד זכה בתקציב הפרסום של 'הטכניון'. זאת עם סיומו של מכרז שהתנהל במהלך החודש האחרון ועליו התמודדו בשלב הגמר עוד 3 משרדים בנוסף לברוקנר נטע יער. התקציב עתיד לעמוד על כ-3 מיליון שקלים.
לאייס נודע כי בהתאם למגמה הרווחת בשנים האחרונות בקטגוריית מוסדות הלימודים גם הטכניון שם את הדגש במכרז הנוכחי על יכולות האינטראקטיב של המתמודדים. הבחירה בברוקנר משמשת עבורו כאסמכתא ליכולות האינטראקטיב של המשרד המפתיע של 2011 שלא מתהדר בנוצות אלו באופן כללי.
בשנת 2010 עמד תקציב הפרסום של הטכניון על כ-3.5 מיליון דולר במחירי מחירון. בפועל מדובר בכ-5.5 מיליון שקלים, כך על פי נתוני יפעת בקרת פרסום. בתקופה זו ליוו את הטכניון המשרדים בורודה קפלן, G-SPOT, B-WAY ו-HI-NET.
בתנאי הסף של המכרז דרשו בטכניון כי המשרד המתמודד יהיה בעל מחזור כספי שנתי של 20 מיליון שקלים לפחות, לא כולל מע"מ, בשנת 2010. עוד דרש הטכניון כי לרשות המשרד יהיה צוות המונה 15 עובדים ישירים לפחות, במישרות מלאות, כאשר עובדים המסווגים כ-FREE LANCER אינם עונים על הדרישה. תקופת ההתקשרות עם המשרד הינה ל-24 חודשים עם אופציה להארכה בשנה נוספת.
דוברות הטכניון אישרה לאייס את הפרטים.
- 7.דוד המלך 31/12/2011 12:58הגב לתגובה זועכשיו אפשר להכריז על הטכניון כמוסד בהתרסקות. מהר מאוד יבינו בטכניון שעשו טעות ענקית, נקווה שהנזק שהמוקיונים מהאינטראקטיב של ברוקנר יעשו יהיה בר תיקון.
- 6.משרד עלוב וקיקיוני ביכולות האינטראקטיב שלו (ל"ת)יוסף 31/12/2011 08:56הגב לתגובה זו
- 5.ניר 31/12/2011 08:23הגב לתגובה זומהר מאוד יגלו את חוסר המקצועיות של המשרד בכל התחומים, אבל הכי חמור זה יכולות האינטראקטיב העלובות שלהם. טעות, טעות, טעות.
- 4.משהו טוב קורה בחברון-זלצמן-שביט (ל"ת)אחד שמבין 29/12/2011 15:06הגב לתגובה זו
- מה קשור? (ל"ת)29/12/2011 21:20הגב לתגובה זו
- 3.שמסון, יא תותח! (ל"ת)29/12/2011 11:02הגב לתגובה זו
- 2.צ'מסי יא'תותח!!! אתה תפרת את זה?!?! (ל"ת)וואלה... 28/12/2011 20:22הגב לתגובה זו
- 1.משרד קטן ואיכותי - כן ירבו כאלה (ל"ת)כל הכבוד 28/12/2011 17:37הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
