מהפכה בקריית גת: אושרה תוכנית לבניית 7,000 יח"ד ופארק עירוני

מינהל מקרקעי ישראל אישר את תוכנית "קריית גת צפון" הצפויה להגדיל את אוכלוסיית העיר ב-50% ל-75 אלף נפש
לירן סהר | (3)

תוכנית חדשה של מינהל מקרקעי ישראל צפויה להגדיל את מספר תושבי קרית גת ב-50%. התכנית שזכתה לכינוי "קרית גת צפון" תרחיב לראשונה את התחום הבנוי של קרית גת צפונה אל עברו השני של נחל לכיש. במסגרת התכנית יבנו כ 7000 יחידות דיור סביב פארק עירוני חדש.

שטח התוכנית עומד על כ-3,000 דונם המוגדרים כיום כקרקע חקלאית, בין מסילת הרכבת ממזרח ודרך מס' 40 (באזור מחלף פלוגות) במערב. במסגרת התכנית מתכנן מינהל מקרקעי ישראל את הקמתו של "פארק לכיש", שיוקם לאורך תוואי נחל לכיש לרווחת תושבי העיר והאזור. הפארק המתוכנן כולל שטחי פנאי ונופש, שטחי ומתקני ספורט ושטחי בילוי ושהייה יומיים. פיתוח הפארק ייעשה בשלבים מקבילים לפיתוח מתחמי המגורים.

התוכנית כוללת מגורים צמודי קרקע עירוניים ובניה גבוהה. כמו כן, התוכנית כוללת הקמת שלושה מוקדי פעילות ראשיים בהם ימוקמו מבני חינוך, תרבות, חברה וספורט. הפרוייקט כולו מתוכנן לשדרה מרכזית רחבה, שמתוכננת כהמשך לרחוב הראשי של קרית גת, שתחבר את הפארק ואזורי המגורים. לאורכה של השדרה ירוכזו הפעילויות העירוניות כמו מסחר, תעסוקה, בילוי ושירותים עירוניים. מערך "צירים ירוקים" שייפרשו במקביל לכבישים שיקשרו בין אזורי המגורים, הפונקציות הציבוריות והפארק נועדו לאפשר תנועה נוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים

במסגרת התוכנית מתוכננים שני גשרים שיחצו את כביש מס' 35 על מנת ליצור קשר יעיל בין העיר הותיקה והתוספת המתוכננת. התכנית אף כוללת מעברים תחתיים רחבים להולכי רגל, מהם ניתן יהיה להגיע לפארק.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר כי התוכנית נועדה למשוך לקרית גת אוכלוסיה חזקה מבחינה סוציו אקונומית, ולהגדיל את מספר התושבים בה מכ- 50,000 אלף כיום לכ- 75 אלף. התוכנית נערכה בדגש של הקפדה יצירה על תיכנון סביבתי וירוק, והתחשבה גם בקריאותיהם של ארגוני הסביבה להעדיף הרחבת יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    GPS 13/12/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן יש לי בעיה אנשים רוצים להגיע לקריית גת וכותבים את המילים קרית גת--ואני אין לי בכלל נתון או אופציה כזאת. מה עושים - מי שיוד היכן זה קריית גת שיגיד
  • 2.
    בטח עוד 5 שנים יתחילו לבנות מדינת חלם (ל"ת)
    מה השתנה הלילה הזה 13/12/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פלוגות היא עדיין לא מחלף - סתם צומת פקוקה. (ל"ת)
    מושבניק 13/12/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.