תכלה שנה וקללותיה? על החזקות הציבור בקרנות הנאמנות

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, בודק, מנתח ומשווה כיצד פעל השנה הציבור בענף קרנות הנאמנות במהלך 2011 ובארבע השנים האחרונות?
סיון ליימן | (3)

שנת 2011 עומדת להסתיים תוך פחות משלושה שבועות והמשקיעים מייחלים לסופה מחד, אך מביטים בחשש כלפי הצפוי בכלכלה העולמית ובכלכלה הישראלית בשנים הקרובות מאידך. האירוע המרכזי שהשפיע השנה באופן בולט לשלילה על מדדי המניות בארץ ובעולם, היה משבר החובות באירופה. משבר שעדיין מרחף ומאיים במיתון על כלכלות אירופה, כמו גם על כלכלות העולם כולו.

בנוסף, הבורסה המקומית סבלה השנה מהאביב הערבי אשר טומן בחובו את הפוטנציאל הממשי לעליית גורמים איסלמים קיצוניים לשלטון, הן במדינות השכנות לנו (מצרים וסוריה) והן ברחוקות יותר (תימן). מצטרפים לרשימת האיומים התקרבותה של אירן לפצצה גרעינית, החשש מפני הכרת האו"ם במדינה פלסטינית בספטמבר השנה והמחאה החברתית שפרצה בחודשי הקיץ בעקבות יוקר המחיה הגבוה בישראל (עלייה חדה במחירי הדירות והמזון והתרחבות הפערים הכלכליים בחברה הישראלית). כתוצאה מכל הגורמים המוזכרים ירד מדד ת"א 25 מתחילת השנה בכ-20%, בעוד מדד הבנקים השיל מעליו מתחילת השנה 33%.

מעניין לבדוק ולראות כיצד נהג הציבור בשנה כה סוערת. לשם כך נבחן את ענף קרנות הנאמנות:

קרנות הנאמנות המנייתיות בארץ:

מתחילת שנת 2011 פדה הציבור קרוב ל-2.2 מיליארדי שקלים מהקרנות המנייתיות בארץ. כדי להמחיש עד כמה משמעותי נתון זה, נציין שבתחילת 2011 החזיק הציבור ב-9.7 מיליארדי שקלים בקרנות נאמנות מנייתיות בארץ, שהיוו 6.2% מכלל נכסי קרנות הנאמנות. לעומת זאת, כיום מחזיק הציבור 5.75 מיליארדי שקלים בלבד - 3.9% בלבד מסך נכסי הקרנות.

לשם ההשוואה, מעניין לראות שבתחילת שנת 2008, טרם פרץ משבר הסאב פריים, הסתכמו נכסי הקרנות המנייתיות בישראל בסכום שיא של קרוב ל-10 מיליארד שקלים שהיוו כ-8.2% מכלל נכסי הקרנות, בעוד שפל החזקות הציבור בקרנות הנאמנות המנייתיות התרחש לקראת תום שנת 2008 ועמד על סכום של 2.81 מיליארדי שקלים - 2.9% מכלל נכסי קרנות הנאמנות.ב-2008, פדה הציבור כ-4 מיליארדי שקלים.

קרנות אג"ח חברות: לאחר השפל שנרשם במדדי המניות ואג"ח בסוף 2008, הגיע שעתן היפה של קרנות הנאמנות הקונצרניות. ב-2009-2010 (שנים של עליות במדדי המניות ואג"ח הקונצרניות) קרנות אלה היו הלהיט הגדול של ענף קרנות הנאמנות. במהלך אותן שנתיים הן גייסו סכום עתק של קרוב ל-32 מיליארדי שקלים.

הגיוס בקרנות נמשך גם בשלושת החודשים הראשונים של השנה. בסוף מארס 2011 הסתכמו נכסי הקרנות הקונצרניות בסכום שיא של מעל ל-61 מיליארדי שקלים שהיוו 38.5% מסך נכסי הקרנות. מחודש אפריל ואילך אנו עדים למכירה מסיבית של אג"ח אלו ע"י הציבור, וכיום מסתכם היקף הנכסים בקרנות הקונצרניות ב-40 מיליארדי שקלים בלבד - נפילה של כ-35% בהיקף הנכסים.

קרנות כספיות: קרנות אלה, אשר הוקמו בתחילת 2008, שימשו באותה שנה (בה פרץ משבר הסאב פריים) כחוף מבטחים עבור המשקיעים במניות ואג"ח קונצרניות. בצורה זו צמח היקף הנכסים בהן בתוך שנה בלבד לכדי 33 מיליארדי שקלים שהיוו 33.2% מכלל תעשיית הקרנות.

הפריחה בשוק המניות' אג"ח הקונצרניות והריבית הנמוכה ששררה במשק הישראלי בשנים 2009-2010 הביאU את הציבור למכור את הקרנות הכספיות. כך ניהלו בסוף 2010 כ-18 מיליארד שקלים שהיוו 11.5% מתעשיית הקרנות.

שנת 2011 מסתמנת כשנת ה"קאמבק" הגדול של הקרנות הכספיות, שכן מתחילת 2011 הן גייסו סכום של כ-18 מיליארדי שקלים, כעת הן מנהלות נכסים בהיקף של כ-36 מיליארדי שקלים ומחזיקות נתח של כמעט 25% מכלל נכסי הקרנות.

סיכום ומסקנות: כאשר משווים את ענף קרנות הנאמנות בסוף 2011 לענף הקרנות בסוף 2008, ניתן לראות את הדמיון בין התקופות על פי התנהגות הציבור. הן בשנת 2008 והן בשנת 2011 מכר הציבור מניות באגרסיביות וירד להחזקה מנייתית נמוכה של 2.9% ו-3.9% בהתאמה מסך נכסי הקרנות. בשתי התקופות פדה הציבור קרנות נאמנות קונצרניות (23.5 מיליארד שקלים ב-2008 לעומת 15 מיליארד שקלים ב-2011). כמו כן בשתי התקופות בחר הציבור ל"התבצר" בקרנות הכספיות - גיוס של 28 מיליארד שקלים ב-2008 מול גיוס של 18 מיליארד שקלים בשנת 2011.

נתונים אלה מעידים על כך שהציבור ברח מהבורסה הישראלית ובחר בינתיים ל"שבת על הגדר" בקרנות הכספיות. להערכתי הציבור לא יחזור להשקיע במניות לפני שנראה ירידה בתנודתיות בשווקים, המלווה בעליות שערים במדדי המניות ואג"ח הקונצרניות כתוצאה משיפור בכלכלות העולם.

יחד עם זאת, אני סבור שמחירי המניות ובעיקר אג"ח הקונצרניות זולים כעת במיוחד כאשר ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולרדת בשנה הקרובה. הנפילות במדדי המניות ובמדדי אגרות החוב יוצרות מצב בו קיימות הזדמנויות רבות להשקעה ובעיקר בשוק האג"ח, בעיקר באג"ח המדורגות A- ומטה. משקיעים אשר ישכילו לנצל הזדמנויות אלה צפויים להשיג תשואה נאה במהלך השנתיים הקרובות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה יהיה עם שוק האגח ליימן (ל"ת)
    זאביק השועל 14/12/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    וותיק בשוק ההון 14/12/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
    יקרה אם אירופה קורסת? כמה נסבול פה מזה ובאיזה רמה?
  • 1.
    האם אתה בדעה שיימצא פתרון למשבר באירופה בקרוב (ל"ת)
    אורי 14/12/2011 08:59
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.