מרקל מקשיחה עמדות: יש ליצור אמנות חדשות במטרה להגדיל את הפיקוח

הקנצלרית טוענת שאין מקום לאג"ח משותפות ולהרחבת תפקידו של ה-ECB ומזהירה כי המשבר ימשך שנים; "אי אפשר לשים את הכרכרה לפני הסוס"
דניאל פליישר | (1)

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, נאמה היום (ו') בפני הפרלמנט בברלין על מנת להציג את גישתה, לפני הפסגה האירופית שתתקיים ב-9 בדצמבר. היא אמרה כי אירופה פועלת לקראת מדיניות פיסקלית הדוקה יותר לשם פתרון משבר החובות ארוכות הטווח שפגע אנושות ביבשת.

היא חזרה על תוכניתה לשכתוב החוקים באיחוד במטרה לחזק את הפיקוח על התקציב של המדינות החברות ולהפסיק את הלחץ הפוליטי על ה-ECB. "עלינו לשנות את האמנות הקיימות או ליצור חדשות" ציינה מרקל.

נשיא האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפי, העמיד את המדיניות המוצעת של מרקל בסימן שאלה ואמר כי ההליך של שינוי או יצירת אמנות "עלול לקחת המון זמן" ולא יפעל במהירות הנחוצה לשביעות רצון השווקים. "אנו מחפשים אחר פתרון אשר יכול להיות מיושם במהירות רבה יותר על מנת להשיב את בטחון המשקיעים", הדגיש.

נזכיר כי אמש, קרא ראש ממשלת צרפת, ניקולא סרקוזי, למשמעת גדולה יותר של מדינות אירופה ולעונשים אוטומטיים לאלו אשר יפרו את חוקי התקציב הפיסיקלי שלהן.

גישתה של מרקל נגד הרחבת הסמכות של ה-ECB מהווה סירוב לבקשתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לאחר שביקש ממנהיגי אירופה לנקוט באמצעים נוספים לפתרון המשבר. הקנצלרית מסרבת להסכים עם דרכיו של הפדרל ריזרב והבנק המרכזי של אנגליה כאשר היא רואה בדרכיהם כשיטה להלחם בחוב בעזרת יותר חוב. לדעתה, הצמדת ה-ECB לשיטותיהם תפר את עצמאותו ותשים אותו במסלול פעולה אשר עשוי לא לעבוד, ולגרום להרס האמינות של הבנק המרכזי האירופי.

"השוק מפקפק בגישתה הקשוחה של מרקל", אמר ג'ייקובס קליאוקס, כלכלן ראשי ברויאל בנק אוף סקוטלנד גרופ. משקיעים רוצים "בהירות לגבי איך שהמסגרת תראה ואיך הפתרון הפיננסי יראה", הוסיף.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 02/12/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    הנה תחזית כזאת מהאוניברסיטה הפתוחה, בשבילכם בעברית (לעומק): ssrn.com/abstract=1877592 והנה עוד אחד שמעלה את זה במילים פשוטות ב- TED (סרטון מרתק): www.ted.com/talks/lang/he/kevin_slavin_how_algo rithms_shape_our_world.html והלוואי שמישהו ינסה להפריך, גם ה- SEC מנסה (האם זה יעזור ?): www.sec.gov/news/press/2011/2011-190.htm
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".