פלונית (להלן: "העובדת") הועסקה כאחות מעשית בבית חולים שמפעילה אלמונית (להלן: "המעסיקה") במשך כשלוש עשרה שנים. כעשר שנים לאחר תחילת העסקתה עברה העובדת ניתוח בירך אשר בעקבותיו שהתה בתקופת מחלה ממושכת, כשלקראת תום התקופה קבע רופא תעסוקתי, כי העובדת אינה כשירה לשוב לעבודתה במגבלות שונות אשר מנעו ממנה לשוב לתפקידה הרגיל במעסיקה.

לאור זאת, הוצבה העובדת ביחידה אחרת בבית החולים, בתפקיד אחר ההולם את כשירותה הגופנית. יחסיה של העובדת עם עובדים אחרים במחלקה החדשה בה הוצבה לא התנהלו על מי מנוחות. העובדת מצידה הפנתה להנהלה מכתבי תלונה המופנים כלפי גורמים שונים במעסיקה, ומבירורים שנערכו על ידי ההנהלה, הועלו טענות חמורות ביותר ביחס לתפקודה של העובדת, לרבות סירוב לבצע פעולות שגרתיות, שימוש בציוד רפואי באופן שגוי, התבטאות בלתי הולמת כלפי חולים וכן התקבלו אצל המעסיקה תלונות של רופאים בבית החולים על כך שהעובדת מטרידה אותם.

במקביל למתרחש, התקבלה העובדת ללימודים, ולצורך לימודיה ביקשה לצאת לחופשה ללא תשלום, ובקשתה זו אושרה. באישור אשר נשלח לעובדת מאת המעסיקה בדבר חופשה ללא תשלום נכתב, כי על העובדת לחזור לעבודה בתום תקופת החופשה וכי אי חזרתה במועד תתפרש כעזיבת העבודה. עם תום תקופת החופשה פנתה העובדת למעסיקה במכתב בו הציבה תנאים להמשך העסקתה. במכתב זה הודיעה העובדת למעסיקה, כי אינה רוצה להמשיך את עבודתה בבית החולים. העובדת ציינה, כי לימודיה תמו טרם עתם וכי לאור זאת היא מבקשת להמשיך עבודתה במקצועה, כאחות או כמזכירה רפואית, בכל מקום אחר באזור מגוריה.

בנוסף, ביקשה להמשיך לשהות בחופשה ללא תשלום עד לתשובתה של המעסיקה בעניין. כמו כן, ציינה העובדת, כי באם לא תימצא עבורה עבודה מתאימה בפרק הזמן הנ"ל, היא מצפה שהמעסיקה תפטרה בתנאים מיטיבים (פנסיה מוקדמת, פיצויים מוגדלים ועוד). העובדת הקפידה לציין במכתבה, כי היא אינה מתפטרת.

המעסיקה, במכתב תשובה ששלחה לעובדת, השיבה בשלילה לבקשתה של העובדת להעברה והודיעה לעובדת, כי לאור התנהלותה, לרבות סירובה להיענות להצעות שהוצעו לה על ידי ההנהלה והודעתה, כי אינה מתכוונת להיענות להן ולחזור מהחל"ת, לא נותר למעסיקה אלא לראותה כמי שהתפטרה.

בתביעה שהגישה העובדת נגד המעסיקה, תבעה פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ותשלום בגין פיטורים שלא כדין. בית הדין האזורי דחה את תביעת העובדת וקבע על אף שהודיעה העובדת למעסיקה, כי אינה מתפטרת, הרי שבפועל היא ביקשה להכתיב למעסיקה תנאים שונים לצורך חזרתה לעבודה. התנהגות שאינה משקפת התנהגות מקובלת של מי שאכן חפץ לשוב לעבודתו.

נקבע, כי ניסיון העובדת להכתיב למעסיקה בלשון חריפה תנאים לחזרתה לעבודה, כמוה כהודעת פיטורים. כמו כן נקבע, כי המעסיקה עשתה ניסיון מספק לאפשר את המשך העסקתה של העובדת בתפקיד הולם בהתחשב במגבלותיה ובשים לב לבעיות שהתעוררו ביחס לתפקודה, אולם העובדת היא שהכשילה ניסיון זה.

בערעור שהגישה העובדת על פסק דינו של בית הדין האזורי, עיקר טענתה היה, כי פוטרה ולא התפטרה. לטענתה, היא הודיעה שוב ושוב שאינה מתפטרת ושאינה מעוניינת להתפטר. עוד טענה, כי בית הדין האזורי טעה בכך שבחן את עניין הצבת התנאים, שלכאורה הציבה העובדת כתנאי לחזרתה לעבודה. כמו כן, טענה כי התפקידים החלופיים שהוצעו לה על ידי המעסיקה אינם הולמים את כישוריה ובכך סיכלה המעסיקה את אפשרות חזרתה לעבודה. עוד טענה העובדת, כי הליך פיטוריה התנהל שלא כדין וללא זכות שימוע.

פסק הדין

בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע, כי יש לראות בהתנהגותה של העובדת כהתפטרות. נקבע, כי השאלה האם עובד פוטר או התפטר במקרה הרגיל והפשוט היא אכן שאלה עובדתית. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם מהתנהגות הצדדים ניתן להסיק האם לפנינו מעשה פיטורים או מעשה התפטרות גם מבלי שהדבר בא לידי ביטוי באמירה מפורשת בכתב או בעל פה.

במקרים אלה, נכנסת לתמונה הפרשנות המשפטית, שצריכה לקבוע האם מערכת עובדתית מסוימת מעידה על פיטורים ואו התפטרות. במקרה הנדון, בית הדין הארצי קבע, כי בית הדין האזורי צדק בקביעתו, לפיה הטענה החוזרת והנשנית של העובדת, כי אינה מתפטרת ואין בכוונתה להתפטר אינה עולה בקנה אחד עם התנהגותה המצביעה על התפטרות למעשה. הדרישות שדרשה העובדת לא הביאו בחשבון את פררוגטיבת הניהול של המעסיקה, את היסטוריית מערכת היחסים הטעונה שביניהן ואת מגבלותיה הרפואיות של העובדת.

בפסיקתו התייחס בית הדין הארצי לפסק דינו של בית דין זה בעבר, בו נקבע, כי לא תמיד אקט של פיטורים פורמאלי הוא חזות הכל, ויכולה התפטרות למעשה לעטות "איצטלא" של פיטורים. כך, למשל, אם מבקש עובד לשנות באורח משמעותי את תנאי עבודתו והשינוי אינו עונה על צרכי העבודה, הרי במקרים או בנסיבות מסוימים מתמרן העובד את פיטוריו ומאלץ את המעביד לפטרו. סיטואציה משפטית זו, משמעה, כי העובד, ולא המעביד, שם קץ לחוזה העבודה המקורי והוא מציע מעתה למעביד חוזה עבודה חדש, שתנאיו שונים מתנאי קודמו.