משנים טקטיקה: גרמניה מוותרת על ספיגת החובות ע"י הסקטור הפרטי

בנוסף, רגולטורים אירופים החליטו להאריך את הוראות השעה כך שהבנקים באירופה יקבלו הגנה מפני עלייה נוספת בעלות הבטחונות עבור החוב אותו הם מחזיקים
דניאל פליישר | (24)

מתיחות מחודשת בסקטור הפיננסי לוחצת על הרגולטורים באירופה להאריך את הוראות השעה המיוחדות גם ל-2012 ולאפשר סיוע נוסף לבנקים במצוקה אשר יאפשרו הזרמת הון ממשלתי לתעשייה המקומית.

ועדת האיחוד האירופי תפרסם בקרוב חוקים חדשים בנוגע להענקת סיוע מדיני ללווים אשר ביכולתם לדלל את השפעת משבר החובות כאשר המטרה היא להוזיל את העלויות שעל הבנקים לספוג על מנת לקבל ערבון על הלוואותיהם ורכישות האג"ח שלהם.

מאז אוקטובר 2008 ועד סוף 2010, הוציאו מדינות האיחוד כ-757 מיליארד יורו (1 טריליון דולר) בהענקת בטוחות עבור בנקים, המקבילה האירופית לכספי החילוץ שקיבלו חברות פיננסיות בארה"ב במהלך המשבר של 2008. כל בנק אשר קיבל את הבטוחות הללו נאלץ לעמוד במספר רגולציות נוספות כמו הקטנת המאזן ותשלום עמלה עבור הממשלה כאשר המחיר תלוי בשווי תעודת הביטוח מפני חדלות פרעון של אותו בנק.

נציין כי עלייה של נקודת בסיס אחת בעלות תעודות הביטוח שווה ל-1 יורו בשנה בעמלה עבור חוב של 1000 יורו. שווי תעודת הביטוח לחובות מדיניים וקונצרניים באירופה עלה לרמת שיא בשבוע האחרון בשל התרחבות משבר החובות לאיטליה, לאחר שזו נאלצה לשלם את הריבית הגבוהה ביותר לאג"ח לטווח קצר מזה 14 שנה.

בנוסף, שר האוצר של גרמניה, וולפגנג שוובלה, אמר כי מדינות אירופה צפויות להקל את הדרישה ממחזיקי האג"ח של מדינות במצוקה מלספוג הפסדים בניסיון להקל את הלחץ שנוצר בשווקים. שוובלה סימן למעשה את ההתרככות בגישתה של גרמניה, לאחר שסירבה בכל תוקף לשחרר את השוק הפרטי מחלקו בתוכנית החילוץ לאירופה.

בתוך כך, המאמצים לזירוז הקמת הקרן לייצוב אירופה (ESM), בשווי 500 מיליון יורו, מתאריך ההשקה שנקבע לאמצע 2013 מאבדים מומנטום ברקע להודעות קודמות כי גרמניה והולנד מסרבות לדרישה לביטול ספיגת ההפסדים בסקטור הפרטי.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    מחר קניה שורטים (ל"ת)
    טוב 26/11/2011 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    frezer33 26/11/2011 20:19
    הגב לתגובה זו
    mahar yordim mitahat le 1000
  • 19.
    זה פותר הכל (ל"ת)
    וואו איזה יופי 26/11/2011 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    מחר קונה פוטים בכל הכוח (ל"ת)
    חרטה 26/11/2011 18:30
    הגב לתגובה זו
  • שיהיה בהצלחה (ל"ת)
    לבריאות גבר 26/11/2011 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    סלבדור 26/11/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    הבורסה קרובה לתחתית ואוטוטו היא תפרוץ קדימה יחד עם כל הבורסות מסביב לעולם הגרוע מכל כבר מגולם בבורסה וצריך ניצוץ קטן להדליק את השיגור תהיו קצת אופטימים יא מעפנים
  • חזי 26/11/2011 18:34
    הגב לתגובה זו
    יאפס תחזור לחור שממנו באת , מה אתה מבין מהחיים שלך? שבוע שעבר קבעת שהפקיעה תהיה מעל 1070 ,אז לך תחפש מי ינענע אותך יאהבל ..
  • 16.
    יששששששששש !!!!!!! (ל"ת)
    לונגיסט 26/11/2011 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    עליות 26/11/2011 18:09
    הגב לתגובה זו
    שלכם אני נכנס וקונה מחר בנקים אתם משהוא, תודה, תודה, תודה
  • 14.
    אוהד 26/11/2011 18:00
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר?
  • 13.
    חדווה וששון בשווקים (ל"ת)
    יאללה באלגן 26/11/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הסקפטי 26/11/2011 17:55
    הגב לתגובה זו
    שזה יעבור בכזות קלות ......אתם טועים .
  • 11.
    אמיר 26/11/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
    מחר 3.5 אחוז פלוס ,עליות בכל הסקטורים.
  • 10.
    adht 26/11/2011 17:50
    הגב לתגובה זו
    והזרמת כסף מדפס לשוק אחרת זה מעגל קסמים ללא הפסק.
  • 9.
    לא מבין מה התולאה (ל"ת)
    א 26/11/2011 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ביפ...ביפ...חדשות טובות!!!!!!!! (ל"ת)
    מתי קידוח 26/11/2011 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי 26/11/2011 17:35
    הגב לתגובה זו
    השבוע תיקון טכני אלים - יחזיר את הירידות החדות של השבועיים האחרונים
  • 6.
    K 26/11/2011 17:29
    הגב לתגובה זו
    מחר מוכר את כל התיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 5.
    מחר ירידות חמות מעוף 890 (ל"ת)
    our 26/11/2011 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 10% למטה ,הזוי (ל"ת)
    מאיפה ההגזמה הזו 26/11/2011 19:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מחר זה היום של רציו ופלוריסםם (ל"ת)
    אלון 26/11/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איברהים 26/11/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    לדעתי מחר עליה של לפחות 20 אחוז
  • 2.
    בשורות טובות 26/11/2011 17:08
    הגב לתגובה זו
    מחר עליות של 2 אחוזץ
  • 1.
    SOSO 26/11/2011 17:06
    הגב לתגובה זו
    יש עליות
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.