דויטשה: "מעודד לראות את בנק דיסקונט מתייעל"; נסחר ב-27% דיסקאונט
בנק דיסקונט דיווח אמש על מיזוג פעילות חברת הבת בנק דיסקונט למשכנתאות לתוך הבנק במסגרתו יועברו נכסי דיסקונט למשכנתאות ללא תמורה.
בבנק דיסקונט מוסרים כי המיזוג אינו מהותי ואין לו כל השפעה על מצבת הנכסים או ההתחייבויות של הבנק בדוחותיו הכספיים המאוחדים. הנימוקים העיקריים לאישור המיזוג הם כי לא קיים חשש סביר כי עקב המיזוג לא יהיה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו לנושיו, איחוד פעילות בנקאות המשכנתאות והמוניטין של דיסקונט משכנתאות עם הבנק עשוי להביא תועלת לקבוצת דיסקונט, איחוד הפעילות יביא לייעול הקצאת המשאבים, שיפור השליטה וזמני התגובה ועשוי להוביל לגידול בנתח השוק של הבנק בתחום המשכנתאות.
דן הרווארד, אנליסט הבנקים של דויטשה בנק פרסם היום (ה') סקירה בעקבות החלטת המיזוג. בסקירתו כותב הרווארד, כי הרציונל מאחורי המיזוג הוא לחסוך בעלויות, ואגב כך לאפשר מכירות משולבות של משכנתאות ומוצרים אחרים, מה שפוטנציאלית יכול להעלות את נתח השוק בתחום המשכנתאות.
הבנק לא כימת את העלויות שייחסכו בעקבות המהלך, אך בדויטשה מעריכים כי אלה עשויות להיות משמעותיות למדי, בהתחשב בפוטנציאל לפעילות באמצעות פלטפורמת IT אחת, ואינטגרציה בין פעילויות תומכות. בנק דיסקונט למשכנתאות פועל באמצעות 71 יועצי משכנתאות היושבים בתוך סניפי בנק האם, ו-4 סניפים עצמאיים נוספים. מיזוגים דומים שבוצעו בבנק המזרחי ובבנק הפועלים בעשור האחרון הובילו לשיפור יחסי היעילות.
הודעת המיזוג היא החדשה בסדרה של צעדי התייעלות שיזמה ההנהלה החדשה של הבנק השנה, ובדויטשה סבורים כי היא לא תהיה האחרונה. הצעדים המשמעותיים ביותר עד כה היו הסכמי שכר עם ועד העובדים, הצפויים לחסוך 160-180 מיליון שקל בעלויות השנתיות, ותכנית לפרישה מוקדמת מרצון בעלות של 400-500 מיליון שקל הנמצאת כרגע בשלב ההטמעה.
לדעת דויטשה בנק, מעודד לראות את הנהלת הבנק תוקפת בצורה מתודולוגית את הבעיות השונות העומדות מאחורי יחסי היעילות הגרועים שהציג הבנק בעבר (מעל 70% יחס עלויות/הכנסות בעשור האחרון). עם זאת, אומרים בדויטשה, נרצה לראות כיצד ישפיעו הצעדים הנוכחיים על התוצאות הפיננסיות של הבנק לפני שננקוט בהמלצה חיובית יותר. בדויטשה בנק מעניקים למניית החברה מחיר יעד 6.4 שקל למניה עם המלצת החזק, גבוה בכ-27% ממחירה הנוכחי העומד על 5.03 שקל.
- 3.היעד 4.6 הפוך (ל"ת)חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 24/11/2011 13:47הגב לתגובה זו
- 2.למכור את כל קופת הגמל לקנות בנקים (ל"ת)מכירת סוף העונה 24/11/2011 13:42הגב לתגובה זו
- 1.הם לפני קריסה נוספת (ל"ת)לברוח ממניות הבנקים 24/11/2011 11:03הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
