פשוט מקומם: הממשלה מתנגדת להצעת חוק להקצאת קרקעות לנכים בנגב
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בהצעת חוק להקצאת קרקעות לנכים בנגב, ובמהלך הישיבה התברר כי מינהל מקרקעי ישראל לא מקפיד על הוראת הנוהל להקצאת 10% מהקרקעות במכרזים לנכים. לטענת היועץ המשפטי של המינהל, עו"ד יעקב קוינט, אמר כי "רק מאילוצים טופוגרפיים לא מצליחים להקפיד על הנוהל הזה".
ח"כ משה (מוץ) מטלון, שהגיש את הצעת החוק, אמר כי כיום נכים רבים זכאים למענק סיוע לרכישת דירה בשיעור של 50% ממחיר הדירה והלוואות בתנאים נוחים למימון 50% הנותרים. לדבריו, ההצעה נועדה לאפשר לנכים לבחור להתגורר בנגב או בגליל בקרקע שיקצה להם מינהל מקרקעי ישראל ללא תשלום. ההצעה לטענת מטלון תחסוך למדינה את כספי המענקים ותעודד את הנכים להתיישבות בפריפריה.
רכז הבינוי באוצר, יאיר פינס, אמר כי הממשלה מתנגדת לחוק. לדבריו, "הגישה אומרת שמדיניות המקרקעין נקבעת במועצת מינהל מקרקעי ישראל ולא בחקיקה ראשית, שכן המינהל הוא זה שיש לו ראייה מערכתית שמאפשרת לו קביעת מדיניות. בהתאם לכך יש החלטות לגבי הקצאת קרקעות לנכים. הטבה בקרקע ולא בכסף היא לא שקופה, שכן יש קרקע ששווה חצי מיליון שקל ויש קרקע שווה אפס."
ח"כ חמד עמאר ומטלון התייחסו לנושא השקיפות ודרשו מהאוצר נתונים לגבי המענקים שמקבלים הנכים. הם הציעו להגביל את מתן הקרקע לפי שווי המענק. השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, אמר כי "בשום מקום לא כתוב גובה המענק, אולם השונות בדירות שניתנות כיום היא לא גבוהה בעוד השונות בשווי הקרקעות בנגב היא גבוהה".
עו"ד קוינט הסביר כי היום יש הוראת נוהל של המינהל להקצאת 10% מהמכרזים לנכים כי רק מאילוצים טופוגרפיים לא תמיד מצליחים להקפיד על הנוהל. מנהל המינהל, בנצי ליברמן, ציין כי המינהל משתדל לעמוד בנוהל ההקצאה לנכים והציע להפוך את זה להחלטת מינהל מחייבת. "צריך לראות איך מעבירים החלטה במועצה שנותנת ב-10% מכל מכרז עדיפות לנכים, המדיניות נכון שתעשה בהחלטת מועצה לא בחקיקה", אמר.
ח"כ מטלון הבהיר כי אם תהייה החלטת מועצה כזו אפשר יהיה למשוך את החוק, שכן מבחינתו מה שחשוב הוא העזרה לנכים. הוא הוסיף כי ייפגש עם נציג המינהל לדון בעניין ואם החלטת המועצה לא תתקבל תוך זמן סביר הוא ימשיך לקדם את החקיקה בנושא.
- 3.משה ג. 24/11/2011 09:21הגב לתגובה זוהממשלה צריכה לעזור למי שאינו מסוגל לקיים חיים נורמליים, אבל מה פתאום לחלק קרקעות לנכים ולא לנרדפי הנאצים, או חולי איידס, או אתיופים וכו,
- 2.בן 24/11/2011 09:14הגב לתגובה זולא כדאי לנכים אפילו לחשוב על מעבר לדרום אין מודעות ואין שום נגישות כמה שבתל אביב גרוע לכם בדרום פשוט בלתי אפשרי לצערי כמובן
- 1.ברק 23/11/2011 14:00הגב לתגובה זואולי מישהו יסביר למה צריך להעביר את הנכים לנגב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
