סובלים מהפרעות שינה? הצלחה לאינטק פארמה בניסוי במוצר האקורדיון-זלפלון

מוצר האקורדיון-זלפלון נועד להשביח את תרופת הזלפלון המיועדת להפרעות שינה. ניסוי שלב 2 נערך ב-83 חולים ועמד בציפיות. בניסוי בחנה החברה את יעילותו של המוצר ביחס לתרופת דמה
תומר קורנפלד |

חברת אינטק פארמה פרסמה היום תוצאות קליניות חיוביות של ניסוי קליני Phase II של מוצר האקורדיון-זלפלון אותו היא מפתחת. המוצר אותו מפתחת החברה נועד להשביח את תרופת הזלפלון המשווקת היום להפרעות שינה באמצעות מתן שלה בתוך גלולת האקורדיון שפיתחה החברה ובכך להשהות את התרופה בקיבה לאורך כל הלילה ולשחרר אותה באופן רציף כדי לשמור על שינה מתמשכת.

ניתוח של תוצאות הניסוי הצביעו כי מטרתו העיקרית הושגה בהצלחה רבה. המוצר של אינטק פארמה הצליחה להביא לשיפור מהותי בהארכת משך השינה הכולל בקרב חולים הסובלים מהפרעות שינה. גם מטרות משנה נוספות הושגה בהצלחה מובהקת ובהם שיפור במהירות ההירדמות, מניעת תופעות לוואי, שיפור במדד העירנות ושיפור דירוג השינה.

בניסוי שערכה החברה השתתפו 83 חולים והוא התבצע בחמש מעבדות שינה מובילות בארה"ב (81 חולים) ובמעברדת השינה ברמב"ם (שני חולים). בניסוי בחנה החברה את יעילותו של המוצר שפיתחה החברה ביחס לתרופת דמה (פלסבו).

כיום שוק התרופות להפרעות שינה מסתכם ב-4.1 מיליארד דולר בשנת 2007 . מחקרים פומביים צופים כי שוק זה יגדל ל-6.8 מיליארד דולר עד לשנת 2017.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל