סאנפלאואר מכוונת גבוה: "נתקדם באיטליה ונכפיל את הפורטפוליו"

חברת האנרגיה המתחדשת סימנה את השוק האיטלקי והשקיעה 75 מיליון אירו בהקמת פארקים סולאריים. מייסד אקסלנס רוני בירם מדבר על האסטרטגיה של החברה. צפו בתמונות של הפארקים של החברה
תומר קורנפלד |

תחום האנרגיה המתחדשת הולך וצובר תאוצה ברחבי העולם. לא מעט חברות ישראליות החלו בשנים האחרונות לפזול לתחום האנרגיה הסולארית באירופה ולשם כך הפנו משאבים כספיים רבים בשוק אשר נהנה מקצב צמיחה גבוה.

ניתן להגיד כי מי שמובילה את ההשקעות בקרב החברות הישראליות היא חברת סאנפלאואר שבשליטת רוני בירם וגיל דויטש אשר סימנה את איטליה ורוצה להרחיב את נוכחותה במדינה.

חברת סאנפלאואר (לשעבר גילץ) השקיעה עד כה כ-75 מיליון אירו בהקמת פארקים סולאריים באיטליה המסוגלים לייצר חשמל בהיקף של 22 מגה וואט. רק בשבוע שעבר הודיעה החברה על הקמת שני פארקים סולאריים בהיקף של 2 מגה וואט נוספים בהשקעה נוספת של למעלה מ-4 מיליון אירו. פעילותה של סאנפלאואר באיטליה מתבצע בשיתוף פעולה עם איש העסקים רוני בנטוף המחזיק ב-10% מחברת הבת ולו אופציה להגדיל את החזקותיו ל-15%.

לפני כשבוע חנכה סאנפלאואר באופן רשמי פארק סולארי גדול בסיציליה בהיקף של 5 מגה וואט אליו הוזמנו כ-100 אנשי ממשל וכלי תקשורת מאיטליה ומספרד. פארק זה החל לפעול כבר בחודש יוני השנה ותרומתו המלאה צפויה לבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות של הרבעון השלישי של סאנפלאואר שיפורסם עד סוף החודש.

כתב Bizportal התלווה לטקס ובהמשך נכח בסיור בפארק סולארי נוסף שהוקם על ידי סאנפלאואר כ-200 ק"מ מרומא המסוגל לייצר חשמל בהיקף של 2 מגה וואט. פארק זה הוא שיתוף פעולה ישראלי כחול לבן שנבנה על ידי חברת SBY הישראלית (solar by yourself) הפעילה בשוק המקומי ונהנית ממחזור הכנסות של כ-150 מיליון שקל בשנה.

לאחר הסיור שוחחנו עם יו"ר סאנפלאואר רוני בירם לראיון מקיף על כניסתו לתחום האנרגיה המתחדשת מאז שרכש יחד עם גיל דויטש את השליטה בחברה, לאחר שמכרו את החזקותיהם בבית ההשקעות אקסלנס. בירם דיבר על התוכניות של סאנפלאואר באיטליה, על השפעת משבר החוב של איטליה עליהם וגם על הכוונה להתרחב לתחומים משיקים בתחום האנרגיה החלופית - כגון אנרגיית הרוח.

"לפני כשלוש שנים נכנסו לאיטליה ועד היום השקענו 75 מיליון דולר בהקמת מערכות סולאריות", אומר בירם. "היום יש לנו מערכת משומנת וטובה לסגירת עסקאות ברמת סיכון נמוכה". לדברי בירם "באיטליה ישנה מסגרת רגולטורית מאוד תומכת ואני מקווה שנמשיך להתקדם למדינה ונכפיל או יותר את הפורטפוליו שלנו במדינה".

חברת סאנפלאואר היא חברה 'רזה' מבחינת הוצאות. היא מעסיקה 13 עובדים בישראל ועוד ארבעה עובדים ברחבי העולם. בירם ודויטש בנו חלק משמעותי מהצוות הניהולי על ידי אנשים שהועסקו בעבר בבית ההשקעות אקסלנס. מנכ"לית החברה היא אורלי כירם שהייתה סמנכ"לית הכספים של אקסלנס ומנהל הפיתוח העסקי הוא עדי גזית שעבד אף הוא באקסלנס.

תלות משמעותית בפעילותן של החברות בענף האנרגיה הסולארית הוא הרגולציה, וליתר דיוק הסבסוד הממשלתי שניתן לחברות המקימות פארקים סולאריים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שללא הסבסוד ממשלתי, לא הייתה כדאיות כלכליות להקים פארקים סולאריים.

המרכיב העיקרי בהקמת הפארק הסולארי הם הפאנלים אשר עשויים מסיליקון אשר מיוצרים בסין. מחירי הפאנלים צנחו ב-80% בשלוש השנים האחרונות ולכן עלויות הקמת הפארקים הסולאריים ירדו במקביל לסבסוד הממשלתי. בסאנפלאואר מעריכים שבתוך מספר שנים התלות של החברות הסולאריות בסבסוד הממשלתי תמשיך לרדת ככל שמחירי הפאנלים ישחקו.

חברת סאנפלאואר עובדת בצורה שמרנית. למרות שמבחינה פיננסית היא נהנית מרמת נזילות גבוהה (כ-200 מיליון שקל) מרבית הפרוייקטים המוצעים להם אינם מגיעים לידי הסכם מחייב, בעיקר מסיבות משפטיות. שיקול נוסף מבחינתה של סאנפלאואר היא רמת התשואה אשר מהווה את אחד המרכיביםהעיקריים.

"האסטרטגיה שלנו היא להיכנס לפרוייקטים עם שולי רווח גבוהים", מסביר בירם. "אנו נערכים למצב שבו גם אם יהיה שינוי רגולטורי אנחנו נוכל להרוויח כסף". סאנפלאואר לא מצהירה על אסטרטגיית ההשקעה שלהם בעת בחינת פרוייקטים אבל הערכות הן שהחברה תעדיף להשקיע בפרוייקטים שבהן היא רואה תשואה ברוטו של 12% ותשואה להון של למעלה מ-20%.

ככלל, השקעה באנרגיה סולארית דומה באופייה לרכישת נכס מניב (כגון נדל"ן). בד"כ סכום של כ-20% מושקע באמצעות הון עצמי והיתרה הינה ממימון בנקאי ארוך טווח. ההכנסות השוטפות ממכירת חשמל אמורות לכסות את העלויות הקבועות ואת עלויות המימון השוטפות ולייצר רווח תזרימי קבוע לאורך כל חיי הפרוייקט (כ-20 שנה ויותר) עד שההלוואה הבנקאית מסתיימת.

בחודשים האחרונים השוק האיטלקי נמצא בפוקוס שלילי מצד המשקיעים. החששות באים לידי ביטוי בעלייה חדה ברמת התשואות של האג"ח הממשלתי והגיעו לשיא עם התפטרותו של ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני. בסאנפלאואר לא ממש מוטרדים מן הנושא יתר על המידה ובירם מדגיש כי "התעשייה שלנו מייצרת תעסוקה ואנו משלמים הרבה מסים וזה לא רע עבור הממשלה".

למרות שכיום כל פעילותה של סאנפלאואר מרוכזת בתחום האנרגיה הסולארית, בחברה לוטשים עיניים לתחומים משיקים. "התחלנו אמנם בתחום השמש אך רכשנו חברת ייעוץ בתחום אנרגית הרוח", מסביר בירם. היום אנחנו מנסים לאתר פרוייקטים בתחום הרוח - גם באיטליה אבל לא רק".

למרות שסאנפלאואר פועלת בעיקר באיטליה, גם השוק המקומי מעניין אותה להשקעה, אם כי כיום יש לה נוכחות דלה ביותר בהיקף של 2 מגה וואט בלבד. בחברה מסבירים זאת בהתנהלות של משרד האוצר בנושא. "הרגולציה בשוק המקומי תומכה בייצור של כ-300 מגה וואט בשנים הקרובה וגם את זה מחלקים במשורה. השוק הזה קטן ולכן גם ההתפתחות שלו קטנה".

"השאיפה שלנו היא להגיע ל-10-15 מגה וואט בישראל. יש טעות קשה של משרד האוצר שלא מעודד את התעשייה הזאת וזה דומה לצורת ההתנהלות שלהם בתחום ההתפלה. בניגוד לאירופה, הסבסוד הממשלתי צריך להיות הרבה יותר נמוך מאחר ובישראל יש הרבה יותר שמש ביחס לאיטליה ותפוקת החשמל תהיה גבוהה יותר משם".

על התנהלות משרד האוצר אומר בירם כי "בהתחלה רצו לסבסד את הענף אבל אז האוצר החליט לחכות שמחירי הפאנלים יירדו לשפל כדי לבנות מתקנים סולאריים וזאת טעות. אם היו בונים מודל של סבסוד כמו במדינות מערביות אז היה טוב. בממשלה נתנו מיכסות להקמת פארקים סולאריים ולאחר מכן לא אישרו את התעריפים וברמת חוסר וודאות שכזאת לא ניתן לעבוד".

אנרגיה סולארית היא כמו אג"ח

אחת השאלות היותר מסקרנות הוא מה גרם לבירם ודויטש, שני אנשי שוק הון קלאסיים לבצע מעבר חד ולהשקיע בתחום האנרגיה המתחדשת. לאחר שמכרו את החזקותיהם באקסלנס לחברת הפניקס של תשובה הם נכנסו לתחום האנרגיה המתחדשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי