אחרי נפילה של 30%, האם הסחורה החמה של 2010 שווה קניה?

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את סחורת הפלדיום. מי בעלי ההון עם היד על השאלטר?
אריה גורן | (3)

הפלדיום, כוכב השנה שעברה, בה עלה מחירו ב-94%, הוא הסחורה שמחירה ירד בשיעור הגבוה ביותר בשבוע האחרון - 8.7%. ממחיר הפסגה של861 דולר לאונקיה ב-18 בפברואר, ירד מחירה ב-30% ל-605 דולר לאונקיה ביום שישי האחרון. מחיר הפלדיום הגבוה ביותר אי פעם נרשם בינואר 2001 - 1,100 דולר לאונקיה.

הפלדיום היא מתכת נדירה בצבע לבן כסוף ממשפחת הפלטינה. אף על פי שנמצאו עדויות לשימוש בפלדיום בכלים במצרים העתיקה ובתכשיטים שייצרו האינדיאנים עוד לפני הכיבוש הספרדי במה שנקרא היום אקוודור, בודד פלדיום טהור לראשונה רק בשנת 1803 על ידי המדען האנגלי וויליאם הייד וולאסטון.

למתכות האצילות מקבוצת הפלטינה תכונות כימיות דומות, אבל לפלדיום יש את נקודת ההיתוך הנמוכה ביותר, משקלו הסגולי הוא הנמוך ביותר מבין המתכות בקבוצה. תכונותיהן המיוחדות של המתכות מקבוצת הפלטינה הן הסיבה לשימוש הגדול שנעשה בהן בתעשייה. אחד מכל ארבעה מוצרים המיוצרים כיום מכיל מתכת ממשפחת הפלטינה או שנעשה שימוש במתכת מקבוצה זו בתהליך ייצורו.

השימוש העיקרי בפלדיום וכן בפלטינה הוא לממירים קטליטיים לתעשיית הרכב (כ-70% מהשימוש בפלדיום השנה). ממיר קטליטי הוא חלק במערכת הפליטה של כלי הרכב, בו שאריות פחמימניות מתהליך הבעירה נשרפות עד תום כדי להקטין את זיהום האוויר. בממיר הקטליטי הופכים עד 90% מהגזים המזיקים הנפלטים ממנועי המכוניות כמו חנקן חמצני, פחמן חד-חמצני ופחמימנים, לגזים מזיקים פחות, כמו פחמן דו-חמצני, חנקן ואדי מים. רכב ובו ממיר קטליטי מזהם עד פי 10 פחות מרכב ללא ממיר קטליטי. ממירים קטליטיים מותקנים כיום ב-95% ממכוניות הנוסעים החדשות.

ייצור הממירים הקטליטיים לרכבים המונעים בדיזל דורש פלטינה, שמחירה גבוה כמעט פי שלושה ממחיר הפלדיום. אבל ברכבים המונעים בנזין אפשר להשתמש בפלדיום או בתערובת של פלדיום ופלטינה. רכבים המונעים בדיזל נפוצים בעיקר באירופה, אבל בארצות הברית ובסין, שכבר עברה את ארצות הברית במספר כלי הרכב שהיא מייצרת, נפוצים בעיקר כלי רכב המונעים בבנזין.

שימושים אחרים בפלדיום הם בתעשיית האלקטרוניקה, לייצור תכשיטים (מה שמוכר כזהב לבן הוא למעשה סגסוגת של זהב ופלדיום), ברפואת שיניים ובתעשייה הכימית.

כ-75% מעתודות הפלדיום בעולם נמצאות בדרום אפריקה. אבל דווקא רוסיה הייתה המפיקה הגדולה של פלדיום בשנת 2010. חברת הניקל הרוסית, Norilsk Nickel, הפיקה כ-44% מהתפוקה העולמית של פלדיום כמוצר לוואי להפקת הניקל שלה. דרום אפריקה לעומת זאת, הפיקה 37% מהכמות העולמית באותה שנה. בגלל נדירות הפלדיום, סך כל הכמות שהופקה ממכרות ב-2010 הייתה 197 טון (כמות שיכולה הייתה להיכנס לקובייה שאורך צלעה 2.5 מטר) בהשוואה להפקה של כ-2,500 טון זהב וכ-23,000 טון כסף ממכרות באותה שנה.

אף על פי שהביקוש לפלדיום לממירים קטליטיים לתעשיית הרכב השנה הוא הגדול ביותר אי פעם ועתיד להגיע ל-184 טון (בהשוואה ל-174 טון ב-2010 ו-125 טון ב-2009), צפוי השנה להיווצר עודף היצע על הביקוש בשיעור של כ-22.5 טון לעומת גירעון בשיעור של 16.5 טון בשנת 2010. צריכת הפלדיום העולמית צפויה להגיע השנה לכ-300 טון, ההפקה ממכרות השנה מסתכמת בכ-200 טון. שאר האספקה מגיעה ממחזור פלדיום, ממכירות של פלדיום שמחזיקות קרנות סל לפלדיום ממשי ובעיקר מהמלאי האסטרטגי של ממשלת רוסיה.

קרנות סל לפלדיום רכשו בשנה שעברה 34 טון פלדיום ממשי. אבל השנה בעקבות מימוש רווחים של משקיעים, שנהנו מכמעט הכפלה של כספם בשנה שעברה, נמכרו כ-6.7 טון פלדיום מהקרנות.

רוסיה, מפיקת הפלדיום הגדולה בעולם, צברה כמויות אסטרטגיות גדולות של פלדיום עוד בעידן הסובייטי. מאז סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, מכרה כמויות גדולות של פלדיום בשוק העולמי. לאחר הפסקה זמנית בייצוא הפלדיום מרוסיה, נפוצה שמועה בתחילת שנת 2000 שהרוסים עומדים להפסיק לחלוטין במכירת פלדיום מהמאגר הממשלתי. השמועה גרמה לפאניקה בשוק העולמי, והביאה לעלייה במחיר הפלדיום מכ-300 דולר לאונקיה ועד למחיר של 1,100 דולר לאונקיה, כמעט פי ארבעה ממחיר הזהב, וכמעט פי שניים ממחיר הפלטינה באותה עת. בבהלה שהתרחשה רכשו ענקיות הרכב האמריקניות, פורד וג'נרל מוטורס, כמויות גדולות של פלדיום בדיוק במחיר השיא. לאחר שרוסיה שבה לייצא פלדיום, הוצף השוק העולמי בכמויות גדולות של פלדיום, ומחירו צנח עד ל-142 דולר לאונקיה בשנת 2003. בעקבות זאת נרשם לחברת פורד הפסד של מיליארד דולר על מלאי הפלדיום שברשותה.

כמות מלאי הפלדיום של ממשלת רוסיה הוא סוד מדינה, אבל מומחים מעריכים כי רובו כבר נמכר, כך שרוסיה תיאלץ להקטין את כמויות הפלדיום שהיא מספקת לשוק. לנוכח הגידול בביקוש לפלדיום, בעיקר אם ההתאוששות בתעשיית הרכב העולמית תימשך, והירידה הצפויה במכירות מהמלאי של רוסיה, צפוי בעתיד מחסור בפלדיום ומחירו אמור לעלות בהתאם.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במהלך השבוע שעבר נרשמו ירידות חדות במסחר בסחורות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-2.5%. מדד CCI נמוך כיום ב-15.5% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בפלדיום?

קרן הסל ETFS Physical Palladium Shares, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PALL החל מ-8 בינואר 2010, רוכשת ומוכרת פלדיום ממשי, כך שביצועיה דומים לביצועי הסחורה, דמי הניהול 0.60% בשנה.

חברת Stillwater Mining הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SWC עוסקת בהפקה, בעיבוד ובשיווק של פלטינה ופלדיום במדינת מונטנה שבארצות הברית. החברה מפעילה מכרות ומפעל זיקוק במקומות שונים במונטנה. לחברה יש רזרבות מוכחות של 42.4 מיליון טון עפרות עם נצולת ממוצעת של 0.54 אונקיות פלטינה ופלדיום לטון עפרה, כלומר רזרבה של כ-23 מיליון אונקיות פלטינה ופלדיום יחד.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פלדיום או כל סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריה מה עם התירס? שווה קניה ב 40 דולר? (ל"ת)
    tuki 21/11/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנדי 21/11/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
    בעקבות כתבותיך בעבר, ההשקעה ב PALL השתלמה מאוד מאוד. הסקירות שלך נהדרות שוב תודה גדולה
  • 1.
    Ron 21/11/2011 11:35
    הגב לתגובה זו
    Platinum might be even better invesment
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"