רוני סופר: "הפתרון בארה"ב נראה באופק, זו הזדמנות נדירה להשביח את הנכסים"
קבוצת גזית גלוב מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות מהשכרת מבנים בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-1.14 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-15%. ה-NOI הסתכם הרבעון ב-885 מיליון שקל, זאת לעומת 775 מיליון שקל אשתקד, גידול של 14%.
ה- F.F.O (רווח מפעילות ישירה) וה- F.F.O למניה ברבעון גדלו בכ- 28% ו- 14.5% בהתאמה, ה-F.F.O הסתכם בכ- 110 מיליון שקל (0.71 שקל למניה) לעומת כ- 86 מיליון שקל (0.62 שקל למניה) ברבעון המקביל אשתקד. ה- N.O.I (שכ"ד נטו) ברבעון גדל בכ- 14% והסתכם בכ- 885 מיליון שקל לעומת כ- 775 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי הסתכם ברבעון בכ- 169 מיליון שקל (1.09 שקל למניה בדילול) לעומת רווח של כ- 197 מיליון שקל (1.41 שקל למניה בדילול) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר משערוך נכסים גבוה יותר ברבעון המקביל אשתקד.
במהלך הרבעון נרשמה עליית ערך של נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח אשר הסתכמה בכ- 233 מיליון שקל ברבעון לעומת עליית ערך של כ- 516 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק החברה בעליית הערך של נכסים להשקעה ונכסים להשקעה בפיתוח הסתכם בכ- 149 מיליון שקל ברבעון לעומת כ- 247 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 0.39 שקל למניה הצפוי להיות משולם ב-28 בדצמבר 2011 (לבעלי מניות רשומים נכון ליום 12 בדצמבר 2011). דירקטוריון החברה הכריז על מדיניות הדיבידנד לשנת 2012. הדיבידנד המינימאלי שישולם עומד על 0.40 שקל למניה לרבעון (דיבידנד שנתי למניה של 1.60 שקל) ויחול החל מהרבעון הראשון של שנת 2012.
"טלטלה כלכלית שנמשכת כבר 4 שנים"
רוני סופר, מנכ"ל החברה, התייחס בראיון ל-Bizportal לפעילות החברה בתקופה הנוכחית של חוסר ודאות כלכלית: "ארצות הברית נכנסה מוקדם מאוד למשבר הכלכלי והפתרון נראה שם פחות או יותר באופק, לכן זו הזדמנות נדירה עבורנו להשביח בה את תיק הנכסים, במקומות דוגמת לוס אנג'לס וניו יורק. כולם רוצים לפעול בוודאות, אנחנו חיים בסרט של טלטלה כלכלית כבר 4 שנים ומצליחים להגדיל את הנזילות, אשר מסתכמת בכ-7.1 מיליארד שקל, אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק."
סופר מדגיש כי הפעילות הסולידית של הקבוצה שומרת עליה בימי משבר. "חלק גדול מנכסי החברה לא משועבדים ואנחנו תמיד בוחנים כל עסקה לפי תוך כמה זמן נצליח להשביח את שווי המזומנים. אופי הפעילות שלנו דורש משמעת מאחר והערך מהנכסים מגיע תוך כמה שנים, אנחנו לא זוכים למחיאות כפיים בטווח הקצר."
סופר טוען כי הקבוצה אינה מתכוונת להגדיל את היקף השקעות הקבוצה בישראל מעבר ל-5% הנוכחיים. "יש בארץ 2-3 שחקנים גדולים שנהנים מהמאסה הקריטית, בעיניינו ישראל היא אזור מסויים באופן יחסי, שוק מאוד קטן בהשוואה לארצות הברית שבה יש כ-50 אלף מרכזים מסחריים". לדבריו, העולם מסתכל על ישראל כמשק צומח ואטרקטיבי. "העולם בהחלט מתייחס באופן חיובי להעלאת הדירוג של ישראל, היא הראתה שיעורי צמיחה מאוד גבוהים ובמידה מסויימת כבר התרגלו למצב הגיאופוליטי שמגולם בדירוג. המצב הכלכלי הטוב בישראל בהחלט מקרין גם על הנכסים שלנו"
סופר מתייחס באופן ספציפי לתוצאות החברה ומציין כי "הצמיחה האורגאנית והאסטרטגית בקבוצה ממשיכה להיות המטרה העיקרית, לצד שמירה על מאזן חזק ונזילות גבוהה. החברה עדכנה את מדיניות הדיבידנד השנתית המינימאלית לשנת 2012 ל- 1.60 שקל למניה, זו היא השנה ה- 13 ברציפות שהחברה מעלה את הדיבידנד לבעלי מניותיה המחולק באופן עקבי זה למעלה מ- 50 רבעונים."
"אטריום נסחרת בדיסקאונט משמעותי"
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי התוצאות מרשימות בכלל ולאור אי הוודאות הכלכלית שאופפת את העולם לאחרונה, בפרט. "הנתונים התפעוליים של הקבוצה מצביעים כי הצליחה לשפר משמעותית את ההכנסות משכ"ד, ושמרה על תפוסות גבוהות יחסית שגם הן מציגות שיפור. הפעילות בארה"ב שחוותה את המשבר בעצימות גבוהה מתייצבת ואף מציגה שיפור קל בתפוסות (אקוויטי1 , FCR ואטריום מנצלות את המצב לפעילות מואצת של ייזום ו- M&A)."
ליפמן חוזר וממליץ על מניית גזית גלוב בקנייה, ומעדכן את מחיר היעד ל- 52 שקל למנייה. "אנו מתרשמים בעיקר מהמשך ניצול הזדמנויות והגדלת פעילות הקבוצה, גיוסי הון וחוב ופעילות ייזום נרחבת. אנו מזהים את החברה הבת אטריום אף היא כנסחרת בדיסקאונט משמעותי וממליצים להיחשף ישירות גם אליה."
- 1.ארגמן 21/11/2011 10:47הגב לתגובה זולא ברבורה הכתבה של סופר רונן אשר הועלתה כאן,ךצורך מה נתכבה ומדוע היה צורך להעלותה לאתר???
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
