'נגה' נגד ערוץ 10: תמונות חבלתה של הקורבן משד' חן - "פגיעה בפרטיות"
כתבה ששודרה לפני כשבוע בערוץ 10 על קורבן התקיפה בשדרות חן בתל אביב, הצליחה לעורר זעם אצל אנשי 'נגה - המרכז הישראלי לזכויות נפגעי עבירה'. לאייס הגיע מכתב פניה בו דרישה של אנשי 'נגה' מערוץ 10 להתנצלות בפני אותה קורבן, ס., ששמה נאסר לפרסום.
'נגה' מייסודה של הקריה האקדמית אונו, מייצג את ס. בהליכים המשפטיים המתנהלים בעניינה. ב-6 בפברואר השנה הותקפה ס. בשדרות חן בתל אביב, על ידי אדם ששיסף את גרונה, והתיק שלה נגנב. הפרשה זכתה להדים בכלי תקשורת.
בשבוע שעבר פרסם כתב הפלילים של ערוץ 10 דורון הרמן במהדורה המרכזית, את תמונותיה של ס. במהלך אשפוזה בבית החולים, המתעדות את החבלות שנגרמו לה בעקבות התקיפה. התמונות עצמן צולמו על ידי המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, במסגרת הליך החקירה בתיק ובמטרה לתעד לצרכים משפטיים את הפגיעות שנגרמו בעקבות התקיפה. יש לציין כי התמונות טושטשו.
זהותה של א. לא נחשפה בשל צו איסור פרסום הקיים בתיק, אולם ב'נגה' טענו כי עצם הפרסום גרם ל"פגיעה אנושה בכבודה ובפרטיותה של המתלוננת. היבטים אישיים מחייהם של נפגעי עבירות חמורות הופכים לעיתים קרובות למושא לעניין בקרב הציבור הרחב", כתבה עו"ד ד"ר דנה פוגץ', יו"ר ומנכ"ל משותף של 'נגה', למנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי, "כנגד מציאות זו עוגנה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הזכות לפרטיות, הנובעת מתוך כבוד האדם... נפגע עבירה, שלא בחר להפוך לכזה אלא נקלע למצב בעל כורחו, עובר פגיעה נוספת, לעיתים חמורה לא פחות מהפגיעה הפלילית, כשעניינו נחשף לעיני כל בכלי התקשורת השונים".
לדברי ד"ר פוגץ', "פרסום תמונות כה אינטימיות של נפגע עבירה, בניגוד לפרסום המקרה עצמו שאכן מהווה עניין לציבור, הוא פוגעני ומציצני, חסר כל תכלית ומהווה פגיעה אנושה בזכותו לפרטיות של הנפגע וניצול ציני של סבלו לצרכי רייטינג בלבד, מבלי שתהיה בכך תועלת כלשהי לציבור... הדבר אף מהווה פגיעה חמורה באמון של נפגעי עבירה במערכת המשפט ובגופי החקירה השונים, פגיעה שעלולה להוביל לחוסר שיתוף פעולה מצידם במקרים עתידיים. לו היה עולה בדעתה של נפגעת, כי התיעוד הפולשני שהיא עוברת לצורך הטיפול בעניינה יוצג לעיני כל במהדורה המרכזית, ספק אם הייתה מוכנה לשתף פעולה".
ב'נגה' דרשו מערוץ 10 להסיר את התמונות שפורסמו באתר נענע10 ולפרסם התנצלות בפני הנפגעת "על הפגיעה החמורה בפרטיותה ועגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה בעקבות פרסום התמונות". ד"ר פוגץ' אף כתבה כי "מן הראוי שייעשה בדק בית יסודי בקרב הערוץ, הבוחן את דרך קבלת ההחלטות בענייני פרסום פרטים כה רגישים כמו אלה שבעניין הנדון".
פוגץ' אמרה לאייס, כי התמונות באתר נענע10 הוסרו, אולם נכון לעכשיו, טרם פנו אנשי ערוץ 10 לגבי ההתנצלות בפניה של אותה קורבן עבירה.
- 2.המשטרה מסרה את הסרט, אז שהמשטרה תתנצל (ל"ת)יצחק 22/11/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 1.שירלי 21/11/2011 11:29הגב לתגובה זולמה היה צריך לשדר את התמונות האלה?

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.