דלק נדל"ן הולכת להסדר: תשובה יזרים כסף, פרופ' אמיר ברנע יגבש מתווה

מתווה ההסדר יכלול פריסת חוב, המרה למניות דלק נדל"ן, והזרמת הון פרטית של בעל השליטה יצחק תשובה
שרות Bizportal | (18)

חברת דלק נדל"ן, בשליטתו של יצחק תשובה, תגיש בשבוע הבא הצעה להסדר החוב בחברה, כאשר את המתווה של ההסדר יתכנן פרופסור אמיר ברנע.

ההסדר צפוי לכלול: המרת חוב למניות, יצירת סדרת אג"ח חדשה והזרמה של מאות מיליוני שקלים במזומן מצידו של יצחק תשובה, בעוד שבעלי האג"ח יתבקשו לתספורת של מיליוני שקלים.

קצת הסטוריה

עם פרוץ המשבר בשווקים, בשלהי 2008, נקלעה החברה לקשיים עקב ירידה חדה בשווי נכסיה מחד, והלוואות הענק שבאמצעותן מימנה את הרכישות מאידך. במהלך 2009 פרש רוז'נסקי מתפקידו, ומאז מבצעת החברה מימוש מסיבי של נכסים תחת ניהולו של ערן מיטל.

החברה אמנם מכרה בשנים האחרונות נכסים ברחבי העולם תמורת מיליארדי שקלים, כדי לעמוד בהתחייבויותיה בזמן, אך לאחרונה התרוקנה קופת החברה ואין ביכולתה לעמוד בהתחייבויות הענק. לפני מספר חודשים היא פנתה למחזיקי האג"ח בבקשה לדחות את תשלומי הקרן בסך כ-300 מיליון שקל בחמישה חודשים, עד לחודש ינואר 2012.

היום הודיעה החברה על כוונתה לפרוע תשלומי ריבית בגובה של 60 מיליון שקל (שהבטיחה לשלם ב-15.11) עד ליום רביעי הבא. הכוונה הייתה להשיג חלק מהתשלום מעסקה למכירת חלקה בקניון ביתן אהרון לכרמית אלרואי (בתו של תשובה), תמורת 38 מיליון שקל, אלא שהתוכנית לא יצאה לפועל עד כה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יעקב 18/11/2011 13:25
    הגב לתגובה זו
    תשובה צריך להבין שחובות צריך להחזיר . זורקים משפחה לרחוב בגלל חוב של 50 אלף ש" ח וכאן תשובה לא פורע 2.0 מיליארד והוא וחבר יועציו מוזמנים לתת הרצאות איך לעשות עסקים במקום לשבת בבית סוהר.
  • 13.
    אגח כה=אגח ט אפריקה 18/11/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    רכיב התשלום כעת והמחמ צריך להיות לטובת מחזיקי אגח כה, שכבר יש איחור של חודשים בפרעון מחצית החוב אליהם (בדומה לתנאים המועדפים של אגח ט של אפריקה בשעתו). מצפה מתשובה להזרמת כספים לפחות כמו של לבייב. בושה וחרפה שהוא מבקש תספורת, לבייב בסוף שילם הכל.
  • 12.
    יצק 18/11/2011 10:41
    הגב לתגובה זו
    שימו לב שדלק נדלן זה לא אפריקה מבחינה עסקית, הסיכוי של דלק נדלן להתרומם הוא קלוש באפריקה עשו גם שטויות בכמויות, אבל פוטנציאל הצמיחה הוא אדיר למי שמסתכל לטווח הארוך
  • אסף א. 18/11/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
    חה. הם לא וותרו והמשיכו בבנית האפימול לדוגמא. דלק נדלן יהפוך לשלד בורסאי בסופו של יום.
  • 11.
    יצחק אם חסר לך יין לשבת אתה מוזמן אליי לקידוש (ל"ת)
    משה 18/11/2011 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    susnk 18/11/2011 08:35
    הגב לתגובה זו
    רבותי לא לוותר רק תשלום מלא או כינוס נכסים [ פשיטת רגל ] תשובה לחוץ והוא ישלם. הבעייה היא כרגיל המוסדיים [ שפועלים משיקולים זרים ] חייבים להפנות את כל האש לכיוונם,ולא להניח להם להגיע לשום הסדר ,ר ק ת ש ל ו ם מ ל א.
  • 9.
    חי במינוס 18/11/2011 07:49
    הגב לתגובה זו
    ועוד שיגידו לך תודה על כך
  • 8.
    מרים 18/11/2011 06:50
    הגב לתגובה זו
    האג" ח נסחרות ב 30-45% מערך הפדיון. סיפור דומה לאג" ח אפריקה ערב הסדר החוב בחברה. האג" ח זינקו בעשרות אחוזים בעקבות ההסדר. נראה שזה יהיה התרחיש גם כאן וגם בהנחה הסבירה שתהיה תספורת.
  • 7.
    יוסי 17/11/2011 22:23
    הגב לתגובה זו
    אם רק יציע תספורת יותר לא יוכל לגייס כסף בכל החברות שלו, והוא צריך עכשוי הרבה כסף בשביל לפתח את שדות הגז
  • 6.
    מה זה אומר לגבי המניה האם היא תפרוץ קדימה ? (ל"ת)
    רוני 17/11/2011 21:21
    הגב לתגובה זו
  • אסף א. 18/11/2011 08:52
    הגב לתגובה זו
    הסדר החוב כנראה יהיה באותו מתווה של אפריקה ישראל (פרופ׳ אמיר רקם אותו בזמנו), דהיינו, איחוד האגחים לסדרה אחת ארוכה (כלומר דחיית תשלומים בריבית יותר גבוהה), תשלום מסויים לבעלי האגח הקצר ע״י הזרמת כסף של בעל הבית (תשובה) והמרת חלק מהאגח במניות. באפריקה ישראל , מיד לאחר הסדר החוב, המניה ירדה מכיוון שרב בעלי החוב לא חשבו שיש למניה ערך ומיד מחרו אותה אחרי שהומר האגח למניה. זה יצר לחץ חזק מאוד על נמיה. הכרישים שהבינו את זה במאוד מועד, עשו שורט על המניה וגרפו הון. אני ממליץ לך לגגל קצת על הסדר החוב של אפריקה ולהצליב עם גרף המניה. מקווה שעזרתי. שבת שלום.
  • 5.
    זו הבשורה שחיכינו לה- הדרך למעלה סלולה!!! (ל"ת)
    משקיע 17/11/2011 21:12
    הגב לתגובה זו
  • משקיע לשעבר שהתעשת 18/11/2011 08:21
    הגב לתגובה זו
    הייתי מושקע בעבר בדלק נדלן ויצאתי אחרי הפסדים מאוד כבדים, ואם הייתי נשאר עד היום לא היה נשאר לי כלום. תשובה הוא רב נוכל שמממן את הפנטזיות שלו מכיסו של ציבור משקיעים תם לב . אם יש למישהו טיפת שכל שיברח מהר ככל האפשר ומי שיש לו כסף היום עדיף שישב בצד כי המצב מאוד מסוכן והמשקיעים הקטנים הפכו לכלי משחק בידי המוסדיים
  • 4.
    ד" ר חכמון 17/11/2011 20:59
    הגב לתגובה זו
    ועוד יש לו חוצפה לדבר על תספורת.
  • 3.
    דודי 17/11/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    בואו נראה את תשובה קודם כל משלם את ריבית על אג" ח ה' שהיה צריך לשלם ב-27/8/2011 ואח" כ התחייהב לשלם עד 15/11/2011, ועכשיו מבטיח לשלם עד יום רביעי הבא ה-23/11/2011. אח" כ נראה מהן תוכניותיו לגבי הסדר החוב הכולל.
  • 2.
    יוסי 17/11/2011 20:40
    הגב לתגובה זו
    אסור להסכים לתספורת
  • 1.
    מניות הגז כבטוחה נלך לכל הסדר תמורת ריבית. (ל"ת)
    לתשובה אסור לגנוב. 17/11/2011 20:35
    הגב לתגובה זו
  • טל 18/11/2011 03:05
    הגב לתגובה זו
    עסקה שכזו תרים גבוה את המניה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.