"בחצי השנה הקרובה יירדו מחירי הקרקעות בפריפריה ב-50%; יזמים לא בונים"
"בתוך כ- 6 חודשים ירדו מחירי הקרקעות בפריפריה בכ- 50% מרמתם בתחילת השנה". כך אומר אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות'. "ההסבר העיקרי לכך הוא העובדה כי בשנה האחרונה עלו מחירי הקרקעות בפריפריה בשיעור גבוה, לעיתים עד פי שתיים ויותר, בשל הצפי לרמת ביקושים גבוהה בתחילת השנה."
לדברי המאירי, "היום, כשברור שההיסטריה נרגעה, היזמים חוששים שלא יימצאו רוכשים לפרויקטים שלהם, וכתוצאה מכך, כבר בחודש הקודם ראינו מספר מכרזי מנהל שיצאו בדרום הארץ ולא נענו כלל. המצב יגיע לכדי כך שהמחירים ירדו את כל העלייה שעלו במהלך השנה האחרונה, דהיינו בכ- 50%. יחד עם זאת, בשל המשקל הנמוך של מרכיב הקרקע המגולם במחיר הדירה הסופי, ההשפעה על מחירי הדירות בפריפריה תהיה בגובה של כ- 10% בלבד, כך שהרוכשים לא ייהנו ממצב זה."
"שינוי בערך הקרקע באזורי הביקוש יחול גם הוא בתקופה הקרובה", מוסיף המאירי, "אולם יש להבחין בין קרקעות מנהל לקרקעות פרטיות. קבלנים נוקטים היום במשנה זהירות וצפויים להציע במכרזי המינהל הבאים שיצאו באזורי הביקוש, מחירים הנמוכים בכ- 15% 20% ממחירי 2010, זאת לאור חוסר הוודאות בשוק והשפעת המשק העולמי על ישראל. צריך להדגיש שמאחר ולמנהל אין מלאי גדול באזורי הביקוש, תמיד תהיה היענות למכרזים אלו, אולם ללא ספק במחירים נמוכים משהיו."
המאירי מסביר כי מחירן של קרקעות בבעלות פרטית צפוי לרדת גם הוא בשיעור של 10% -15% מהתקופה המקבילה אשתקד. "בעלי הקרקעות הפרטיות לא חייבים למכור אותן ולכן הם לא יורידו מחירים, אולם מצד שני, יזמים שעכשיו רואים את הקיפאון במכירות, יציעו מראש מחירים נמוכים יותר על קרקעות אלו בשל הסיכונים שהם לוקחים על עצמם. התוצאה היא שמספר העסקאות בקרקעות פרטיות יהיה מינימאלי."
"בשל הירידה בביקושים לדירות, היזמים ממעטים בהתחלות בניה של פרויקטים חדשים והשוק נכנס למצב של קיפאון", מסכם המאירי. "הבנקים הקשיחו את תנאי האשראי ליזמים ולקבלנים לצורך רכישת קרקעות ולצורך הקמת פרויקטים חדשים על קרקעות שנרכשו בעבר. במסגרת זו הגדילו הבנקים את דרישותיהם לכמות יחידות הדיור שנמכרות בפרויקט, כתנאי לקבלת המימון לבנייתו. לאור זאת, פרויקטים רבים נדרשים למימון גבוה יותר בהון עצמי."
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
