"בחצי השנה הקרובה יירדו מחירי הקרקעות בפריפריה ב-50%; יזמים לא בונים"
"בתוך כ- 6 חודשים ירדו מחירי הקרקעות בפריפריה בכ- 50% מרמתם בתחילת השנה". כך אומר אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות'. "ההסבר העיקרי לכך הוא העובדה כי בשנה האחרונה עלו מחירי הקרקעות בפריפריה בשיעור גבוה, לעיתים עד פי שתיים ויותר, בשל הצפי לרמת ביקושים גבוהה בתחילת השנה." לדברי המאירי, "היום, כשברור שההיסטריה נרגעה, היזמים חוששים שלא יימצאו רוכשים לפרויקטים שלהם, וכתוצאה מכך, כבר בחודש הקודם ראינו מספר מכרזי מנהל שיצאו בדרום הארץ ולא נענו כלל. המצב יגיע לכדי כך שהמחירים ירדו את כל העלייה שעלו במהלך השנה האחרונה, דהיינו בכ- 50%. יחד עם זאת, בשל המשקל הנמוך של מרכיב הקרקע המגולם במחיר הדירה הסופי, ההשפעה על מחירי הדירות בפריפריה תהיה בגובה של כ- 10% בלבד, כך שהרוכשים לא ייהנו ממצב זה." "שינוי בערך הקרקע באזורי הביקוש יחול גם הוא בתקופה הקרובה", מוסיף המאירי, "אולם יש להבחין בין קרקעות מנהל לקרקעות פרטיות. קבלנים נוקטים היום במשנה זהירות וצפויים להציע במכרזי המינהל הבאים שיצאו באזורי הביקוש, מחירים הנמוכים בכ- 15% 20% ממחירי 2010, זאת לאור חוסר הוודאות בשוק והשפעת המשק העולמי על ישראל. צריך להדגיש שמאחר ולמנהל אין מלאי גדול באזורי הביקוש, תמיד תהיה היענות למכרזים אלו, אולם ללא ספק במחירים נמוכים משהיו." המאירי מסביר כי מחירן של קרקעות בבעלות פרטית צפוי לרדת גם הוא בשיעור של 10% -15% מהתקופה המקבילה אשתקד. "בעלי הקרקעות הפרטיות לא חייבים למכור אותן ולכן הם לא יורידו מחירים, אולם מצד שני, יזמים שעכשיו רואים את הקיפאון במכירות, יציעו מראש מחירים נמוכים יותר על קרקעות אלו בשל הסיכונים שהם לוקחים על עצמם. התוצאה היא שמספר העסקאות בקרקעות פרטיות יהיה מינימאלי." "בשל הירידה בביקושים לדירות, היזמים ממעטים בהתחלות בניה של פרויקטים חדשים והשוק נכנס למצב של קיפאון", מסכם המאירי. "הבנקים הקשיחו את תנאי האשראי ליזמים ולקבלנים לצורך רכישת קרקעות ולצורך הקמת פרויקטים חדשים על קרקעות שנרכשו בעבר. במסגרת זו הגדילו הבנקים את דרישותיהם לכמות יחידות הדיור שנמכרות בפרויקט, כתנאי לקבלת המימון לבנייתו. לאור זאת, פרויקטים רבים נדרשים למימון גבוה יותר בהון עצמי."
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
