"בחצי השנה הקרובה יירדו מחירי הקרקעות בפריפריה ב-50%; יזמים לא בונים"
"בתוך כ- 6 חודשים ירדו מחירי הקרקעות בפריפריה בכ- 50% מרמתם בתחילת השנה". כך אומר אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות'. "ההסבר העיקרי לכך הוא העובדה כי בשנה האחרונה עלו מחירי הקרקעות בפריפריה בשיעור גבוה, לעיתים עד פי שתיים ויותר, בשל הצפי לרמת ביקושים גבוהה בתחילת השנה."
לדברי המאירי, "היום, כשברור שההיסטריה נרגעה, היזמים חוששים שלא יימצאו רוכשים לפרויקטים שלהם, וכתוצאה מכך, כבר בחודש הקודם ראינו מספר מכרזי מנהל שיצאו בדרום הארץ ולא נענו כלל. המצב יגיע לכדי כך שהמחירים ירדו את כל העלייה שעלו במהלך השנה האחרונה, דהיינו בכ- 50%. יחד עם זאת, בשל המשקל הנמוך של מרכיב הקרקע המגולם במחיר הדירה הסופי, ההשפעה על מחירי הדירות בפריפריה תהיה בגובה של כ- 10% בלבד, כך שהרוכשים לא ייהנו ממצב זה."
"שינוי בערך הקרקע באזורי הביקוש יחול גם הוא בתקופה הקרובה", מוסיף המאירי, "אולם יש להבחין בין קרקעות מנהל לקרקעות פרטיות. קבלנים נוקטים היום במשנה זהירות וצפויים להציע במכרזי המינהל הבאים שיצאו באזורי הביקוש, מחירים הנמוכים בכ- 15% 20% ממחירי 2010, זאת לאור חוסר הוודאות בשוק והשפעת המשק העולמי על ישראל. צריך להדגיש שמאחר ולמנהל אין מלאי גדול באזורי הביקוש, תמיד תהיה היענות למכרזים אלו, אולם ללא ספק במחירים נמוכים משהיו."
המאירי מסביר כי מחירן של קרקעות בבעלות פרטית צפוי לרדת גם הוא בשיעור של 10% -15% מהתקופה המקבילה אשתקד. "בעלי הקרקעות הפרטיות לא חייבים למכור אותן ולכן הם לא יורידו מחירים, אולם מצד שני, יזמים שעכשיו רואים את הקיפאון במכירות, יציעו מראש מחירים נמוכים יותר על קרקעות אלו בשל הסיכונים שהם לוקחים על עצמם. התוצאה היא שמספר העסקאות בקרקעות פרטיות יהיה מינימאלי."
"בשל הירידה בביקושים לדירות, היזמים ממעטים בהתחלות בניה של פרויקטים חדשים והשוק נכנס למצב של קיפאון", מסכם המאירי. "הבנקים הקשיחו את תנאי האשראי ליזמים ולקבלנים לצורך רכישת קרקעות ולצורך הקמת פרויקטים חדשים על קרקעות שנרכשו בעבר. במסגרת זו הגדילו הבנקים את דרישותיהם לכמות יחידות הדיור שנמכרות בפרויקט, כתנאי לקבלת המימון לבנייתו. לאור זאת, פרויקטים רבים נדרשים למימון גבוה יותר בהון עצמי."
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
