עיריית ירושלים עתרה נגד ערוץ 10

הגישה עתירה לבג"צ נגד הרשות השנייה, שר התקשורת וערוץ 10 לאחר חתימת החוזה להעברת אולפני 'חדשות 10' לנווה אילן, מחוץ לירושלים
אלכסנדר כץ |

עיריית ירושלים עתרה היום (יום ה') לבג"צ בדרישה להורות לערוץ 10 להעתיק את אולפניו ומשרדיו לתחומיה המוניציפאליים של ירושלים, כפי שמורה סעיף 3א' לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. העתירה הוגשה כנגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שר התקשורת וערוץ 10. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, הורה על הגשת העתירה לאחר הודעת הערוץ כי יעבור ליישוב נווה אילן ולא לתחומיה המוניציפאליים של ירושלים. יש לציין כי מנווה אילן משדרת מאז 1993 גם חברת החדשות של ערוץ 2. בעתירה דורשת העירייה מבג"צ להורות לרשות השנייה לנמק מדוע היא אינה מורה לערוץ 10 ול'חדשות 10' להעביר את משכנן הקבוע לירושלים. כמו כן מבקשת העירייה מבית המשפט להוציא צו המורה לערוץ 10 ולחברת החדשות שלו לחדש את פעולות ההיערכות למעבר לירושלים עד סוף שנת 2011, וכן לעצור את כל היערכות המעבר לנווה אילן. העירייה טוענת כי התופעה לפיה גופים עסקיים מקבלים זיכיונות מהמדינה להשתמש במשאבי הציבור ואחר כך אינם ממלאים את התחייבויותיהם - ובעצם נהנים על חשבון הציבור והמדינה - הינה תופעה שבית המשפט חייב להתערב על מנת להפסיקה. העירייה טוענת בעתירה כי החלטת בית המשפט המחוזי ב-1998 שקבע ביחס ל'חדשות 2' כי החוק מתייחס לירושלים רבתי ולכן ניתן לעבור לנווה אילן, היא החלטה שגויה שהתבססה רק על השיקול הכלכלי של טובת הזכיין ולא מעבר לכך. בעירייה טוענים כי בית המשפט המחוזי נימק בזמנו את ההחלטה בנימוק כלכלי כי העלות בנווה אילן נמוכה יותר ולכן התיר לערוץ 2 להתמקם שם. בעתירה טוענים בעירייה כי ערוץ 10 הוליך את המדינה שולל, שכן לפני כשנתיים במהלך הדיונים על הארכת תקופת הזיכיון של הערוץ, הציגה הנהלת הערוץ לרשות השנייה ולוועדת הכלכלה של הכנסת תכנית מפורטת למעבר לירושלים. כעת, כך טוענים בעירייה, לאחר שהמדינה האריכה את הזיכיון, "שכח" הזכיין מהתחייבויותיו ומפר אותן ברגל גסה, והדבר מהווה למעשה הפרה של התחייבות הערוץ למדינה. בעיריית ירושלים מציינים עוד כי העירייה בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, הכינה לערוץ 10 חבילת תמריצים והטבות אטרקטיביות ומשמעותיות למעבר הערוץ לתחומי העיר, שהן אף כלכליות יותר לערוץ מאשר במקומו הנוכחי בגבעתיים. בגיבוש התמריצים נעשתה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים עבודה מקיפה מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להחלת ההטבות של מענקי ירושלים לארנונה, דבר המאפשר לערוץ הטבה של מענק הסתגלות בשווי של כ-90% מעלות הארנונה ב-3 שנים הראשונות, וכן מתן הטבות לעובדים שמתגוררים מחוץ לעיר ויעברו לירושלים בסיוע בשכר דירה בשנתיים הראשונות עד לגובה של 30 אלף שקל לעובד. ראש העירייה ניר ברקת אמר היום כי "מעבר ערוץ 10 לירושלים הוא צעד חשוב בחיזוק כלכלתה ומעמדה של בירת ישראל. אנחנו נפעל לסייע לערוץ באמצעות חבילת הטבות ונילחם למען חיזוקה של העיר ולמימוש החוק כלשונו. התחמקות מהמעבר לירושלים היא מדרון חלקלק שעלול לפגוע בחוסנה של העיר. עלינו להמשיך את התנופה כלכלית החלה בבירת ישראל במטרה ליצור בה מקומות תעסוקה נוספים ולמשוך אליה אוכלוסייה איכותית וצעירה". מערוץ 10 נמסר: "טרם קיבלנו לידינו את כתב העתירה. כשנקבלו נלמד אותו ונגיב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון. 

ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.  

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |



הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?

ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.

המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.


מבחינת חקיקה, נבחנות מספר יוזמות שיגבילו את האפשרות להגיע להסדרי כופר בעבירות שיש בהן פגיעה מובהקת בציבור או במשקיעים, כך שיותר תיקים יגיעו להליך פלילי מלא עם הרשעה פומבית. מהצד של הממשל התאגידי, דירקטוריונים אמורים להיות קו ההגנה הראשון נגד תשלומים פיקטיביים. הכללים המקובלים כוללים הקפדה על קיומה של ועדת ביקורת בלתי תלויה, חובת אישור הוצאות חריגות או תשלומים לבעלי עניין בידי האסיפה הכללית, ובחינה שוטפת של נתוני השכר מול ביצועי העובדים בפועל. בשוק ההון העולמי כבר היו מקרים שבהם חשיפת תשלומי שכר פיקטיביים הובילה להתערבות של משקיעים אקטיביסטיים, שהצליחו להביא להחלפת הנהלה ולשינויי מבנה בדירקטוריון.

ברחבי העולם, הטיפול בתופעה שונה במידה ניכרת: בארצות הברית למשל, עבירות מס פדרליות הכוללות רישום שכר פיקטיבי נחשבות חמורות ביותר, והן גוררות חקירות מעמיקות של רשויות ולעיתים עונשי מאסר ממושכים, לצד קנסות כבדים והשבת כספים. בבריטניה קיימת חובת תיעוד מדוקדקת של שעות העבודה, הסכמי ההעסקה ותהליכי האישור הפנימיים, וביקורות פתע הן עניין שבשגרה. מדינות נוספות, כמו אוסטרליה וקנדה, מפעילות מערכות ניטור בזמן אמת שמתריעות על חריגות בשכר בהשוואה לדפוסים הקיימים בענף.

telegram