גפני: "יש להכיר בריבית על משכנתא כהוצאה; הבחירות יוקדמו ללא מענה למצוקה החברתית"
ועדת הכספים החלה היום (ה') לדון בשינויי מדיניות המס בישראל בעקבות אישור מתווה המס החדש שהומלץ על ידי ועדת טרכטנברג בממשלה ביום א' האחרון.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר הוועדה, דרש להכניס למתווה המס החדש מס הכנסה שלילי והכרה בריבית על משכנתא כהוצאה לצורך חישובי מס ליחידים. "בטרכטנברג אין מענה לנושא הדיור. שראש הממשלה לא יתרשם מהסקרים המחמיאים. אנחנו במזה"ת והכל יכול להשתנות ברגע אחד". מהדיון בוועדה עלה שההכרה בריבית על משכנתא תעלה למדינה כ- 400 מיליון שקל בשנה.
גפני הביע את עמדת הוועדה, לפיה "יש להפחית חד-משמעית, את המסים על מעמד הביניים". גפני: "אנחנו מוכנים למשא ומתן באשר לשיעור הפחתת המיסים אך לא ייצא מוועדת הכספים חוק, שלא יכלול פתרון מקיף וברור למעמד הביניים".
בדיון ביקשו חברי הוועדה לבחון אלמנטים נוספים למתווה המס החדש. ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) קראה להחיל נקודות זיכוי על ילדים בגיל הרך באופן משפחתי, כך שגם הגבר וגם האישה יוכלו לקבל נקודות זיכוי על ילדים מתחת לגיל 3 ולהעבירן ביניהם וזאת על-מנת לעודד כמה שיותר את יציאת שני בני הזוג לשוק העבודה.
בעניין הפחתת מכסים, הוועדה ביקשה לקבל לידיה רשימה מלאה של ענפים לגביהם יופחתו או יבוטלו מכסים, על-מנת ש"העין הציבורית תוכל לבדוק אם התעשייה המקומית תיפגע ואם כן באיזו מידה" כך אמר גפני והוסיף "לא ניתן שיפחיתו מכסים במורה גורפת, בוודאי כשיש תעשייה מקומית. אך גם אם אין, יש לבחון כל דבר לגופו ולוודא שהדבר באמת יוביל להורדת מחירים ולעיתים, הדבר עשוי לחסל ענפים שלמים."
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר ש"שאנו נאלצים לשלם עתה מחיר כבד עבור מתווה שניתן היה להסכים עליו מראש. אלא שעקב העודף התקציבי והצמיחה במשק, ניתנה בשנים האחרונות עדיפות להחזר חוב, שניתן היה להחזיר על-פני יותר זמן. העדיפו להקדים את החזר החוב ולהטיל את זה על הציבור."
בסיכום דרש גפני להחריג ממיסוי רווחי ההון אנשים שאין להם פנסיה אך יש להם חסכונות וחזר על דרישת חברי הכנסת מהאוצר, לבחון מתן נקודות זיכוי לתא המשפחתי והאם ניתן להעביר את נקודות הזכות בין בני זוג. גפני קרא לשקול היטב את בקשות הוועדה לשינויים והכנסת תוספות למתווה החדש, "שכן אם לא יינתן מענה אמיתי למצוקות של החברה ובעיקר של מעמד הביניים, המחאה תפרוץ מחדש במלוא עוצמתה ואף תביא להקדמת הבחירות."
- 11.חסר דיור בן 40 07/11/2011 08:49הגב לתגובה זותקווה בליבי שהרעיונות שהעלו חברי ועדת הכספים (בראשות ח" כ גפני) לא יפלו על אוזניים ערלות באוצר. להכיר בהוצאות המשכנתא והוצאות מעונות היום לצורך חישוב מס הכנסה שלילי. אולי זה יביא לקצת אור בקצה המנהרה ויקל על הנטל הרובץ על צווראנו. לצערי, אני לא מאמין שגזלני האוצר יקבלו זאת.
- 10.תוצאת המחאה 06/11/2011 09:20הגב לתגובה זומסים עקיפים כמו מס רווחי הון אינם מבחינים בין עני לעשיר. אך העשירים מוצאים פיתרונות יצירתיים כמו חברות הארנק, כדי להתמודד עם החמדנות של הממשל.
- 9.דני 05/11/2011 16:23הגב לתגובה זוזה כמות הכסף שהמדינה משקיעה בחרדים לעומת החילונים ובהשוואה לתרומה שלהם למדינה. זה הפחד הכי גדול של החרדים.
- 8.דדי 04/11/2011 09:14הגב לתגובה זודברים של טעם,! ועוד מהמגזר הדתי, שבדרך כלל דואג רק לאינטרסים שלו עצמו?כל הכבוד
- 7.חולה עליהם. 03/11/2011 23:38הגב לתגובה זומאיפה הגיע הקשקשן הזה, הרי מה לו לציבור שלו ולמדינה הזו? הרי הם מצהירים שהם לא חלק ממנה ופתאום הוא מספר לי כמה הוא דואג לחברה ולצעירים בפרט? חוץ מלצפות את הישיבות שלהם בשיש איכותי ולקחת כספים מקופת המדינה הם לא חלק מאיתנו,אז בחייאת דינק תתעורר,כל החברים שלך לסיעה מסתכלים עליך במסכי הטלוויזיה מכלא הדרים בשרון,איך פתאום הוא החליט לדאוג לכלל העם ולא רק להם שלו? עזוב אותנו גפני,שב בכיסא שלך בשקט לפני שיתחילו לחפש גם אצלך ותמצא את עצמך עם חברים שלך רואה טלוויזיה.
- 6.מי זה טראח? 03/11/2011 18:41הגב לתגובה זוכי ביבי שילם לו! הוא לא מקובל על אף אחד. רק על הטיפשים.
- דרומי 04/11/2011 17:24הגב לתגובה זומזרחי.הוא בעל הבית של כל הכספים של האוצר,בסוף השנה מעביר את העודפים רק לחרדים ולא לכלל האוכלוסיה.משה גפני לקח סמכויות מכוח ההפקרות של הממשלה.ביבי לא אכפתלו מה הגורל הכספים העיקר שהוא ראש ממשלה.היגיע הזמן למנות ועדת חקירה חיצונית שמטרתה להוציא לאור איפו מבוזבזים הכספים עודפים באוצר שח.כ.גפני מחלק בסוף השנה תקציבית.
- זה כלום כסף. זה ראוי ומקובל העולם. (ל"ת)400 מליון 04/11/2011 00:33הגב לתגובה זו
- 5.להחריג ממס את אלה שאין להם פנסיה! (ל"ת)בדיוק 03/11/2011 18:40הגב לתגובה זו
- 4.פאנקי 03/11/2011 14:42הגב לתגובה זונדל" ן לשמיים!!!
- 3.שחר 03/11/2011 14:27הגב לתגובה זויש להכיר בהוצאות על מעון עד גיל 3 כהוצאת מס במידה ושני ההורים עובדים ואף להגדיל אם שני ההורים עובדים משרה מלאה
- 2.ירושלמי 03/11/2011 14:22הגב לתגובה זוהטבה לחילונים ????????????
- 1.שערוריה 03/11/2011 14:14הגב לתגובה זויש לבטל מע" מ או לכל הפחות להעמידו על שיעור מאוד נמוך. שליש ממחיר הדירה הולך למדינה...מע" מ, מס רכישה וכו' ... למה??? הרי שילמנו כבר מיסים על ההכנסות, על רווח מחסכון ועוד ועוד... וכל זה לפני הריבית על המשכנתא
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
