קיפאון הנדל"ן מכה בשוק הסיטונאי: נדחה מכרז החלק השני למכירת 1200 יח"ד
הקיפאון בשוק הנדל"ן משפיע גם על הפרויקט המדובר ביותר בתל אביב שמוקם במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב והוכרז כפרויקט של פעם במאה שנה. בעלי הנכס עיריית תל אביב (25%) וחברת השוק הסיטונאי (75%) שנמצאת בבעלות תנובה וסוחרי השוק, דיווחו היום (ב') על דחיית מועד הגשת ההצעות בהליך מכירת החלק השני במתחם זאת בעקבות החוסר ודאות בו מצוי המשק ובקיפאון הקיים בשוק הנדל"ן ובמימון פרויקטים לבניה.
בעלי הנכס מסרו: "לאור המצב בשוק הנדל"ן בישראל בכלל ובתל-אביב בפרט, אנו רואים לנכון להאריך את המועד לקבלת הצעות ומתמקדים כעת בהשלמת תכנון המגדלים והוצאת היתרי בנייה, כך שבסמיכות מיידית למכירה הזוכים יוכלו גם למכור דירות וגם להתחיל בבניה בפועל."
עו"ד דייויד אמיד, ממשרד ש. בירן ושות', שמרכז את תהליך המכירה מסר: "שוק הנדל"ן בישראל בכלל ובתל-אביב בפרט נמצא בתקופת המתנה הנובעת, בין היתר, ממצבם הכללי של המשק הישראלי וכלכלת העולם ומהעדר כמעט כליל של מימון בנקאי לרכישת נדל"ן מהותי במזומן."
בד בבד עם דחיית המועד לקבלת הצעות החליטו העירייה וחברת השוק לנצל את הדחייה, ולגשת בעצמן לתכנון להיתר של מרתפי המגדלים, כולל ביצוע תיאום התשתיות וכל יתר הפעולות הכרוכות בהוצאת היתרי בניה למרתפים. מהלך תכנון המרתפים להיתר הוא הצעד הראשון במימוש שלב ב' של הפרויקט (מתחם המגדלים) ונועד לצמצם לחלוטין את פער הזמנים שבין הרכישה בידי הזוכה העתידי בהליך המכירה לבין תחילת השיווק והבניה בפועל על ידו. רכישת קרקע מתוכננת עם היתר בניה בעיר תל אביב מקנה לרוכש ודאות וכן מעניקה לו חסכון אדיר בזמן ובמימון. מהלך זה גם יאפשר תיאום מלא וסנכרון עם מרתפי המבנים שנבנים כחלק משלב א' וישיג יעילות וחסכון בעלויות, בראייה כלל פרויקטלית.
החלק השני של מתחם השוק הסיטונאי כולל ארבעה מגדלים, בני 45 קומות כל אחד, שיכללו יחד 1,200 דירות בשטח כולל של 176 אלף מ"ר. מדובר במגדלי יוקרה, שמרוב הדירות בהם נשקף נוף לים.
חלקו הראשון של המתחם, הנקרא גינדי תל אביב, נמכר בשנה שעברה לגינדי השקעות ולריבוע נדל"ן תמורת כ- 950 מיליון שקל בתוספת לאחוז מסוים מהיקף המכירות שיבוצעו. העבודות בגינדי תל אביב בעיצומן. החברות מקימות במקום 10 בניינים שבהם כ- 800 דירות, קניון ומבני ציבור, אולם, נכון לנתונים שפורסמו בדוחות הכספיים ב-30 ביוני 2011 נחתמו 466 חוזי מכר בפרויקט השוק הסיטונאי, כלומר נמכרו 11 דירות בלבד בחודשיים וחצי, זאת למרות מסע הפרסום חסר התקדים של גינדי במסגרתו הפך היכל התרבות בתל אביב למשרד מכירות ענק.
- 12.מה נסגר עם תנובה????? (ל"ת)רוני 31/10/2011 17:47הגב לתגובה זו
- 11.אביאל 31/10/2011 16:07הגב לתגובה זוממשיכים לעשוק אותנו. ואנחנו שותקים
- יוני 31/10/2011 17:47הגב לתגובה זוחחחחח
- 10.א 31/10/2011 15:11הגב לתגובה זוכשאין קונים אין בשביל מי לבנות לא בונים. לא בונים דירות חדשות אז ההיצע לא גדל, ההיצע לא גדל אז הביקוש לא יורד , הביקוש לא יורד -> המחירים...תמשיכו לבד...מגיעים לפרדוקס שאומר שאם אין קונים המחירים לא יורדים. מה ההסבר לפרדוקס הזה? ההסבר היחיש שפותר את זה הוא שאין פה בועת נדל" ן (סליחה יש אתר כזה אבל הוא בעולם הווירטואלי של האינטרנט) יש מחירים גבוהים שנובעים מסיבות אחרות.עד שלא יפתרו בטיפול שורש (תוספת בניה משמעותית ותחבורה ציבורית ראויה) לא יהיה שינוי משמעותי. משבר פינאנסי? אם חלילה יתרחש לא יפתור בעיה לאף אחד.
- 9.מיכה 31/10/2011 13:11הגב לתגובה זואתם צריכים לעודד זוגות צעירים ולא רק עשירים. מי אתם שתקפיאו פרויקט כדי להרוויח עוד כמה שקלים? תפקידכם לדאוג לכלל התושבים, לא רק ליושבי המגדלים. פשוט חוצפה
- 8.גבי בן פאר 31/10/2011 12:42הגב לתגובה זוב-25 באוקטובר 2010 גינדי פרסמו שמכרו 485 יח" ד מתוך 718 הדירות המתוכננות בפרויקט גינדי ת" א. עד היום, עשרה חודשים לאחר הפרסום, הגינדים לא הצליחו למכור את הכמות. היום הם דיווחו לבורסה שמכרו 465 יח" ד בלבד. קצב המכירות ירד מ-126 דירות ל-3 דירות לחודש. בניגוד לדיווחים הקודמים לבורסה אין ברשותם בקשות רכישה בשלבים שונים של מו" מ ע" י מתעניינים חדשים. http://buat-nadlan.blogspot.com/2011/08/108-3.html
- עדה 31/10/2011 13:52הגב לתגובה זולמכור 70% מסך כל הדירות בשנה הראשונה נחשב להצלחה... וכרגע יש פרויקטים שגם לא מוכרים ולו דירה אחת!
- רמי 31/10/2011 13:23הגב לתגובה זולא ידענו שיש האטה בנדלן.... תודה על המידע!
- 7.רועי 31/10/2011 12:35הגב לתגובה זואם השתנה השוק- תתמודדו! המחירים המנופחים לא יחזרו ואחרי שתקעתם את היזמים הקודמים, עכשיו אף אחד לא פראייר. תשחררו בבקשה את הפרויקט. אסור לכם להקפיא ולמנוע שיווק דירות לציבור! חוצפה
- אנשים הזויים 31/10/2011 14:46הגב לתגובה זואם השוק חלש אין להם את הזכות להשהות את הפרוייקט ? אתה רציני ? בן כמה אתה ?
- 6.גינדי עמדו בהתחייבות... (ל"ת)הבנת הנקרא 31/10/2011 11:08הגב לתגובה זו
- 5.צפוי 31/10/2011 09:27הגב לתגובה זוההצגה נגמרה
- 4.אופטימיסט 31/10/2011 09:26הגב לתגובה זודיירי הקוטג' ים נמאס להם לגור במעברות, ימצאו פראיירים ויעברו לגור בתל אביב. אחזקת שתי מכוניות, הפקקים והוצאות הדלק הם מניע חזק לעבור לדירת 4 -5 חדרים בלב העיר. אתם גרים בבית מלון, בתי קפה ועסקים ליד הבית במרחק הליכה.
- 3.לוקו22 31/10/2011 09:21הגב לתגובה זומאושרות לבנייה שלא החלה בהן בנייה. מה אכפת לתנובה ועיריית תל אביב לחכות, הן קיבלו מילארד שקל בשיא הבועה על החצי הראשון אז למה מה קרה שיקבלו פחות עכשיו. אבל אם היה מס רכוש גבווה של 10% שנתי מערך הקרקע על קרקעות מאושרות לבנייה הן היו דואגות להפטר מהקרקע גם בחצי מילארד, או שהן היו הפכות ליזמיות בעצמן.
- 2.הסוף קרב 31/10/2011 09:19הגב לתגובה זוגם הילדים ייפלו, לא למדו דבר, העיקר העטיפה, אבל מה עם התוכן?
- מה עניין שמיטה להר סיני? (ל"ת)משה 31/10/2011 13:12הגב לתגובה זו
- 1.חטא ההיבריס 31/10/2011 09:18הגב לתגובה זואח" כ חוזרים עם הזנב בין הרגליים
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
