הנה מניה שלא נלכדה בסערה האחרונה - דיסקאונט של 37%
המחאה החברתית הביאה לחשיפת המניות המקומיות לאי וודאות הנובעת מהצעדים שהצרכנים או הרגולטור נוקטים ומביאים לקיטון ברווחיותן. בין המגזרים החשופים ניתן לשייך את סקטור הקמעונאות, רשתות השיווק, הגז, יצרניות המזון, התקשורת, ולאחרונה גם את מניות הנדל"ן היזמי, הבנקים, יבואניות הרכב וחברות ההחזקה. אי וודאות זו מגדילה את הסיכון בחברות הללו, כלומר מגדילה את שיעורי ההיוון שעל פיהם מתמחרים את שווי מניותיהן.
אחת מהחברות אשר נמצאת מחוץ לעין הסערה החברתית, היא חברת המלט. החברה, שבשליטת דיסקונט השקעות, מייעדת את מרבית מכירותיה לייצוא לחו"ל. בשנים האחרונות כ-95% מתוצרתה נמכרה לשוקי חו"ל.
החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק רכיבים כגון מחברים, ברזים ושסתומים, המיועדים לפיקוח ובקרה למערכות תעשייתיות לשני תחומי פעילות עיקריים: תעשיות התהליך (כדוגמת תחנות כוח, בתי זיקוק, מפעלים כימיים ופטרוכימיים, תעשיית המזון, מספנות, ועוד) ותעשיות מיקרו אלקטרוניקה (בעיקר בתחום המוליכים למחצה, אך גם בתעשיית הסיבים האופטיים, הגרעין, התרופות והביוטכנולוגיה).
הדרישות הגבוהות מהמוצרים (עקב הצורך לעמוד בתנאי קורוזיה קיצוניים, בטמפרטורות גבוהות, וברמת טוהר גבוהה), וחשיבותם של הרכיבים לפעילות שנעשה בהם שימוש, מביאות לכך שסף הכניסה להגדרה של ספק, הוא גבוה ומספר הספקים מועט יחסית.
גודל השוק נאמד בכ-5 מיליארד דולר מכירות שנתיות. בתחום זה פועלות 3 חברות ענק (Swagelok, ו-Parker האמריקאיות ו-Fujikin היפנית). חב' המ-לט התפתחה מחברת נישה לחברה השייכת למעגל השני, ועל סף כניסה למעגל הגדולות. היא מוכרת בקצב שנתי של כ-50-100 מליון דולר.
היתרונות התחרותיים של החברה מתבטאים במגוון מוצרים גדול של מעל 6,000 מוצרים קטלוגיים, מערכי ייצור מתוחכמים, פריסה של 8 חברות בנות בשוקי חו"ל וגמישות במלאי לפי צרכי הלקוחות. יתרונות אלה מאפשרים לחברה לצמוח ולנגוס בנתחי השוק של המתחרים הגדולים.
בעוד תחום תעשיות התהליך יציב וצומח בקצבים קבועים של כ-5% בשנה. הסיכון העיקרי הוא בתחום הפעילות השני בתעשיית המוליכים למחצה שמאופיין במחזוריות ובתנודתיות גבוהה, וכן בקיטון בביקושים ובהיקפי ההשקעה בתקופות האטה.
הערכת שווי שמרנית שביצענו למניית החברה לפי שיטת DCF (היוון זרמי המזומנים העתידי), עלתה כי סכום המכירות השנה עומד על כ-67 מיליון דולר בתחום מוצרי התהליך וכ-34 מליון דולר בתחום מוצרי המיקרו אלקטרוניקה, ורווחיות תפעולית של כ-12.5%. היוונו את זרמי המזומנים בשיעור היוון של 9.5% ובצמיחה לטווח ארוך של 2.7%, וקיבלנו שווי חברה של כ-490 מיליון ש'. סכום גבוה בכ-37% משווי השוק הנוכחי של מניות החברה.
בשורה התחתונה, ניתן להיחשף כיום לחברה יצואנית בעלת יתרונות תחרותיים, שצפויה להמשיך ולתפוס נתחי שוק. כל זאת במחיר מניה אשר, לטעמנו, מהווה דיסקאונט של כ-37% לעומת השווי הכלכלי של החברה.
- 8.טליק 30/10/2011 22:13הגב לתגובה זוביומדיקס-קולפלנט-תבור -רק חלק מהרשימה שבהן גפן השקעות מחזיקה-מחזורי מסחר גדלים ועתיד מזהיר-לא ממליץ רק פוקח לכם את העיינים
- 7.בירי בראשי בקרוב 800 (ל"ת)טולו 30/10/2011 20:48הגב לתגובה זו
- 6.f15 30/10/2011 13:47הגב לתגובה זוזה לא מכובד לסקר חברה שנסחרת בבורסה עם מחזורי מסחר של כמה אלפי שקלים! זה לא מתאים
- 5.חברה מעולה צפו לדוחות הכספיים (ל"ת)שוקו 30/10/2011 11:59הגב לתגובה זו
- 4.מה הקשר לכותרת? מה לחברה הזו למחאה החברתית? (ל"ת)העורך בביזפורטל ישן? 30/10/2011 11:47הגב לתגובה זו
- כי היא יצואנית ולא תלויה בשוק המקומי (ל"ת)4 30/10/2011 12:06הגב לתגובה זו
- 3.טל 30/10/2011 11:22הגב לתגובה זוהחברה,זה לא דיסקאונט של 37% אלא 27%.
- 2.להמלט ממנה הנהלה של שקרנים מנסיון (ל"ת)המלט 30/10/2011 10:53הגב לתגובה זו
- 1.ארגון נפגעי נוחי 30/10/2011 10:47הגב לתגובה זואם יש שם ערך פנימי נוחי כבר יידאג להעלים אותו או להעביר אותו לבעלי השליטה ובדרך לעשוק קצת יותר את המיעוט. בדקתם אם מניות החברה משמשות כערבון על הלוואת ענק זו או אחרת?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
