הנה מניה שלא נלכדה בסערה האחרונה - דיסקאונט של 37%

שי לוי, אנליסט ומנהל השקעות ביובנק ניהול נכסים, סוקר את מניית חברת המ-לט. כיצד הצליחה לצאת מעין הסערה החברתית?
שי לוי | (9)

המחאה החברתית הביאה לחשיפת המניות המקומיות לאי וודאות הנובעת מהצעדים שהצרכנים או הרגולטור נוקטים ומביאים לקיטון ברווחיותן. בין המגזרים החשופים ניתן לשייך את סקטור הקמעונאות, רשתות השיווק, הגז, יצרניות המזון, התקשורת, ולאחרונה גם את מניות הנדל"ן היזמי, הבנקים, יבואניות הרכב וחברות ההחזקה. אי וודאות זו מגדילה את הסיכון בחברות הללו, כלומר מגדילה את שיעורי ההיוון שעל פיהם מתמחרים את שווי מניותיהן.

אחת מהחברות אשר נמצאת מחוץ לעין הסערה החברתית, היא חברת המלט. החברה, שבשליטת דיסקונט השקעות, מייעדת את מרבית מכירותיה לייצוא לחו"ל. בשנים האחרונות כ-95% מתוצרתה נמכרה לשוקי חו"ל.

החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק רכיבים כגון מחברים, ברזים ושסתומים, המיועדים לפיקוח ובקרה למערכות תעשייתיות לשני תחומי פעילות עיקריים: תעשיות התהליך (כדוגמת תחנות כוח, בתי זיקוק, מפעלים כימיים ופטרוכימיים, תעשיית המזון, מספנות, ועוד) ותעשיות מיקרו אלקטרוניקה (בעיקר בתחום המוליכים למחצה, אך גם בתעשיית הסיבים האופטיים, הגרעין, התרופות והביוטכנולוגיה).

הדרישות הגבוהות מהמוצרים (עקב הצורך לעמוד בתנאי קורוזיה קיצוניים, בטמפרטורות גבוהות, וברמת טוהר גבוהה), וחשיבותם של הרכיבים לפעילות שנעשה בהם שימוש, מביאות לכך שסף הכניסה להגדרה של ספק, הוא גבוה ומספר הספקים מועט יחסית.

גודל השוק נאמד בכ-5 מיליארד דולר מכירות שנתיות. בתחום זה פועלות 3 חברות ענק (Swagelok, ו-Parker האמריקאיות ו-Fujikin היפנית). חב' המ-לט התפתחה מחברת נישה לחברה השייכת למעגל השני, ועל סף כניסה למעגל הגדולות. היא מוכרת בקצב שנתי של כ-50-100 מליון דולר.

היתרונות התחרותיים של החברה מתבטאים במגוון מוצרים גדול של מעל 6,000 מוצרים קטלוגיים, מערכי ייצור מתוחכמים, פריסה של 8 חברות בנות בשוקי חו"ל וגמישות במלאי לפי צרכי הלקוחות. יתרונות אלה מאפשרים לחברה לצמוח ולנגוס בנתחי השוק של המתחרים הגדולים.

בעוד תחום תעשיות התהליך יציב וצומח בקצבים קבועים של כ-5% בשנה. הסיכון העיקרי הוא בתחום הפעילות השני בתעשיית המוליכים למחצה שמאופיין במחזוריות ובתנודתיות גבוהה, וכן בקיטון בביקושים ובהיקפי ההשקעה בתקופות האטה.

הערכת שווי שמרנית שביצענו למניית החברה לפי שיטת DCF (היוון זרמי המזומנים העתידי), עלתה כי סכום המכירות השנה עומד על כ-67 מיליון דולר בתחום מוצרי התהליך וכ-34 מליון דולר בתחום מוצרי המיקרו אלקטרוניקה, ורווחיות תפעולית של כ-12.5%. היוונו את זרמי המזומנים בשיעור היוון של 9.5% ובצמיחה לטווח ארוך של 2.7%, וקיבלנו שווי חברה של כ-490 מיליון ש'. סכום גבוה בכ-37% משווי השוק הנוכחי של מניות החברה.

בשורה התחתונה, ניתן להיחשף כיום לחברה יצואנית בעלת יתרונות תחרותיים, שצפויה להמשיך ולתפוס נתחי שוק. כל זאת במחיר מניה אשר, לטעמנו, מהווה דיסקאונט של כ-37% לעומת השווי הכלכלי של החברה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    טליק 30/10/2011 22:13
    הגב לתגובה זו
    ביומדיקס-קולפלנט-תבור -רק חלק מהרשימה שבהן גפן השקעות מחזיקה-מחזורי מסחר גדלים ועתיד מזהיר-לא ממליץ רק פוקח לכם את העיינים
  • 7.
    בירי בראשי בקרוב 800 (ל"ת)
    טולו 30/10/2011 20:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    f15 30/10/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    זה לא מכובד לסקר חברה שנסחרת בבורסה עם מחזורי מסחר של כמה אלפי שקלים! זה לא מתאים
  • 5.
    חברה מעולה צפו לדוחות הכספיים (ל"ת)
    שוקו 30/10/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה הקשר לכותרת? מה לחברה הזו למחאה החברתית? (ל"ת)
    העורך בביזפורטל ישן? 30/10/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
  • כי היא יצואנית ולא תלויה בשוק המקומי (ל"ת)
    4 30/10/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טל 30/10/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    החברה,זה לא דיסקאונט של 37% אלא 27%.
  • 2.
    להמלט ממנה הנהלה של שקרנים מנסיון (ל"ת)
    המלט 30/10/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ארגון נפגעי נוחי 30/10/2011 10:47
    הגב לתגובה זו
    אם יש שם ערך פנימי נוחי כבר יידאג להעלים אותו או להעביר אותו לבעלי השליטה ובדרך לעשוק קצת יותר את המיעוט. בדקתם אם מניות החברה משמשות כערבון על הלוואת ענק זו או אחרת?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.