בחודשים האחרונים עלו לכותרות כמה מאנשי העסקים הבולטים במשק בשעה שהחברות בהן הם שולטים נקלעו לקשיים. אלה הראשונים, בנו לעצמם אימפריות כלכליות מרשימות בעזרת כסף רב אותו לוו מהציבור, וכיום מרחפת עננה כבדה סביב מצבן העסקי והיכולת לעמוד בתשלומי החוב הגדולים.

אמנם קיים הרבה מן המשותף בין אותם אנשי עסקים המכונים לעיתים "טייקונים". אך בין החברות שבשליטתם קיימים הבדלים גדולים. להלן פירוט של אותן חברות:

1. דלק נדל"ן

חברת דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה, היתה שייכת עד לפני כשנתיים לקבוצת דלק, ולמעשה ריכזה את פעילות הנדל"ן של הקבוצה. החברה שסבלה ממינוף גבוה (וחריג גם יחסית לחברות העוסקות בנדל"ן), נקלעה למשבר חמור בשל סדרת השקעות כושלות שגררואחריהן הפסדים כבדים, גרעון בהון העצמי ולכך שהחברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.

בעקבות כך, השכיל תשובה להוציא את דלק נדל"ן מקבוצת דלק על מנת שלא תגרור איתה מטה את כל יתר עסקיו. החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של נסיון להגיע להבנות עם המשקיעים לגבי הסדר חוב. הנכס העיקרי העומד לזכות המשקיעים באג"ח החברה, הוא רצונו של בעל השליטה לשמר את המוניטין שלו על מנת שיוכל לשוב וללוות כסף בעתיד (והוא יזדקק להרבה לשם פיתוח מאגרי הגז שבשליטתו).

2. טאו תשואות

גם כאן ישנו מצב של חברה כושלת אשר בעל השליטה היה מוכן לשלם לא מעט על מנת "להפטר מהצרה שנפלה עליו". אילן בן דב, בעל השליטה בחברה, גייס כסף מהציבור בימי הגאות של טרום משבר 2008, הרבה לפני שחלם לרכוש את השליטה בפרטנר. טאו, שייעדה את כספי ההנפקה להשקעות פיננסיות שונות, גייסה כספים בזול מאוד יחסית להשקעות הספקולטיביות אותן ביצעה. המשקיעים באג"ח "זכו" לריבית עלובה בתמורה לסיכון שהם לקחו על עצמם (וזאת בניגוד לבעלי המניות שהיו זוכים לתמורה נאה במידה והשקעות החברה היו נושאות פרי).

טאו נמצאת כיום במצב שהגרעון שלה גדול ביותר מפי 2 מסך נכסיה. היא אינה יכולה לשרת את חובה. גם כאן, עיני המשקיעים באג"ח נשואות לעבר בעל השליטה אשר ניתן להניח כי לולא החזקתו בפרטנר היה מביא את טאו למצב של הקפאת הליכים.

3. אידיבי

הקונצרן בשליטתו של נוחי דנקנר הינו לווה עצום במונחים של המשק הישראלי. בעוד החוב לבעלי האג"ח של דלק נדל"ן וטאו יחדיו מסתכם בכ-2 מיליארד ש', אידיבי והחברות שבשליטה חייבות עשרות מיליארדים לבעלי האג"ח (כמו גם למערכת הבנקאית). אידיבי מחזיקה נכסים איכותיים, אך לאחרונה עלתה רמת הסיכון באגרות החוב של החברה ממספר סיבות:

- ירידה בשווי המניות המוחזקות גרמה לעלייה ברמת המינוף של החברה.

- ההשקעה בקרדיט סוויס (באמצעות כור) הסבה הפסדים גדולים.

- המחאה החברתית והוועדות שקמו בעקבותיה עלולות להגביל ולהחליש את החברות בקבוצה.

לצד סיכונים אלה, צריך לזכור שהחברה מחזיקה בנכסים איכותיים (סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, כלל ביטוח, נשר, מכתשים אגן, ניר חדרה, גולף ועוד). ערכם הכלכלי עולה לרוב על זה המתומחר בבורסה ולאחרונה אף קיבלנו אישור לכך. אידיבי הצליחה לממש במחירים גבוהים שתי החזקות מהותיות שבשליטתה (שופרסל ומכתשים אגן). בדרך זו שיפרה מאד את הנזילות שלה.

ניתן להניח כי במידה ותזדקק החברה למזומנים, תוכל לממש נכסים נוספים. יתרון נוסף העומד לזכותה של אידיבי הוא גודלה הרב. גודל המקנה לה עוצמה שאינה קיימת כמעט בשום חברה במשק.

4. אלביט הדמיה

החברה שבשליטת מוטי זיסר עלתה לכותרות בעקבות פרסומים על סכסוך בינו לבין בנק הפועלים. הסיכסוך המיוחס לאי עמידתו של זיסר בתנאי הלוואה שהעמיד לו הבנק לשם רכישת מניות השליטה באלביט הדמיה. המשקיעים באג"ח החברה תירגמו סכסוך זה לירידות חדות באג"ח שהביאו אותן להסחר בתשואות גבוהות מאוד.

בניגוד לטאו ולדלק נדל"ן, לאלביט הדמיה נכסים טובים העולים על סך התחייבויותיה. אלביט גם השכילה ליצור לעצמה כרית מזומנים נכבדת אשר יכולה לשמש אותה במשך השנה הקרובה ללא שתזדקק לגייס מזומנים. אין ספק שמצב החברה טוב מאשר המשתקף באגרות החוב (אני לא טוען שאין סיכון בהשקעה בחברה, אלא רק שאגרות החוב משקפות תסריט שלילי ביותר שכלל לא בטוח כי יתממש).

מטבע הדברים, חברה העוסקת בנדל"ן ובמיוחד בנדל"ן יזמי, חייבת נגישות למקורות מימון ולא יכולה לפעול לאורך זמן ללא יכולת מיחזור חוב. בפני אלביט עומד אתגר לא פשוט. מצד אחד תשואות האג"ח הגבוהות אינן מאפשרות כרגע גיוס חוב מהציבור. מצד שני הסכסוך עם הבנק ודאי שאינו מיטיב עם החברה ועם יכולתה לללוות מהבנקים. אלביט תדרש ככל הנראה לממש נכסים על מנת לשפר את נזילותה. זהו המבחן העיקרי שלה בשנה הקרובה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות