4 טייקונים עם תשואות אג"ח גבוהות - אבל מצב שונה

רביב רזניק, מטאלנט בית השקעות, סוקר את ה"אימפריות" הכלכליות במשק הישראלי. האם הן באמת גדולות ומורווחות כפי שמצטייר מן התקשורת?
רביב רזניק | (9)

בחודשים האחרונים עלו לכותרות כמה מאנשי העסקים הבולטים במשק בשעה שהחברות בהן הם שולטים נקלעו לקשיים. אלה הראשונים, בנו לעצמם אימפריות כלכליות מרשימות בעזרת כסף רב אותו לוו מהציבור, וכיום מרחפת עננה כבדה סביב מצבן העסקי והיכולת לעמוד בתשלומי החוב הגדולים.

אמנם קיים הרבה מן המשותף בין אותם אנשי עסקים המכונים לעיתים "טייקונים". אך בין החברות שבשליטתם קיימים הבדלים גדולים. להלן פירוט של אותן חברות:

1. דלק נדל"ן

חברת דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה, היתה שייכת עד לפני כשנתיים לקבוצת דלק, ולמעשה ריכזה את פעילות הנדל"ן של הקבוצה. החברה שסבלה ממינוף גבוה (וחריג גם יחסית לחברות העוסקות בנדל"ן), נקלעה למשבר חמור בשל סדרת השקעות כושלות שגררואחריהן הפסדים כבדים, גרעון בהון העצמי ולכך שהחברה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.

בעקבות כך, השכיל תשובה להוציא את דלק נדל"ן מקבוצת דלק על מנת שלא תגרור איתה מטה את כל יתר עסקיו. החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של נסיון להגיע להבנות עם המשקיעים לגבי הסדר חוב. הנכס העיקרי העומד לזכות המשקיעים באג"ח החברה, הוא רצונו של בעל השליטה לשמר את המוניטין שלו על מנת שיוכל לשוב וללוות כסף בעתיד (והוא יזדקק להרבה לשם פיתוח מאגרי הגז שבשליטתו).

2. טאו תשואות

גם כאן ישנו מצב של חברה כושלת אשר בעל השליטה היה מוכן לשלם לא מעט על מנת "להפטר מהצרה שנפלה עליו". אילן בן דב, בעל השליטה בחברה, גייס כסף מהציבור בימי הגאות של טרום משבר 2008, הרבה לפני שחלם לרכוש את השליטה בפרטנר. טאו, שייעדה את כספי ההנפקה להשקעות פיננסיות שונות, גייסה כספים בזול מאוד יחסית להשקעות הספקולטיביות אותן ביצעה. המשקיעים באג"ח "זכו" לריבית עלובה בתמורה לסיכון שהם לקחו על עצמם (וזאת בניגוד לבעלי המניות שהיו זוכים לתמורה נאה במידה והשקעות החברה היו נושאות פרי).

טאו נמצאת כיום במצב שהגרעון שלה גדול ביותר מפי 2 מסך נכסיה. היא אינה יכולה לשרת את חובה. גם כאן, עיני המשקיעים באג"ח נשואות לעבר בעל השליטה אשר ניתן להניח כי לולא החזקתו בפרטנר היה מביא את טאו למצב של הקפאת הליכים.

3. אידיבי

הקונצרן בשליטתו של נוחי דנקנר הינו לווה עצום במונחים של המשק הישראלי. בעוד החוב לבעלי האג"ח של דלק נדל"ן וטאו יחדיו מסתכם בכ-2 מיליארד ש', אידיבי והחברות שבשליטה חייבות עשרות מיליארדים לבעלי האג"ח (כמו גם למערכת הבנקאית). אידיבי מחזיקה נכסים איכותיים, אך לאחרונה עלתה רמת הסיכון באגרות החוב של החברה ממספר סיבות:

- ירידה בשווי המניות המוחזקות גרמה לעלייה ברמת המינוף של החברה.

- ההשקעה בקרדיט סוויס (באמצעות כור) הסבה הפסדים גדולים.

- המחאה החברתית והוועדות שקמו בעקבותיה עלולות להגביל ולהחליש את החברות בקבוצה.

לצד סיכונים אלה, צריך לזכור שהחברה מחזיקה בנכסים איכותיים (סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, כלל ביטוח, נשר, מכתשים אגן, ניר חדרה, גולף ועוד). ערכם הכלכלי עולה לרוב על זה המתומחר בבורסה ולאחרונה אף קיבלנו אישור לכך. אידיבי הצליחה לממש במחירים גבוהים שתי החזקות מהותיות שבשליטתה (שופרסל ומכתשים אגן). בדרך זו שיפרה מאד את הנזילות שלה.

ניתן להניח כי במידה ותזדקק החברה למזומנים, תוכל לממש נכסים נוספים. יתרון נוסף העומד לזכותה של אידיבי הוא גודלה הרב. גודל המקנה לה עוצמה שאינה קיימת כמעט בשום חברה במשק.

4. אלביט הדמיה

החברה שבשליטת מוטי זיסר עלתה לכותרות בעקבות פרסומים על סכסוך בינו לבין בנק הפועלים. הסיכסוך המיוחס לאי עמידתו של זיסר בתנאי הלוואה שהעמיד לו הבנק לשם רכישת מניות השליטה באלביט הדמיה. המשקיעים באג"ח החברה תירגמו סכסוך זה לירידות חדות באג"ח שהביאו אותן להסחר בתשואות גבוהות מאוד.

בניגוד לטאו ולדלק נדל"ן, לאלביט הדמיה נכסים טובים העולים על סך התחייבויותיה. אלביט גם השכילה ליצור לעצמה כרית מזומנים נכבדת אשר יכולה לשמש אותה במשך השנה הקרובה ללא שתזדקק לגייס מזומנים. אין ספק שמצב החברה טוב מאשר המשתקף באגרות החוב (אני לא טוען שאין סיכון בהשקעה בחברה, אלא רק שאגרות החוב משקפות תסריט שלילי ביותר שכלל לא בטוח כי יתממש).

מטבע הדברים, חברה העוסקת בנדל"ן ובמיוחד בנדל"ן יזמי, חייבת נגישות למקורות מימון ולא יכולה לפעול לאורך זמן ללא יכולת מיחזור חוב. בפני אלביט עומד אתגר לא פשוט. מצד אחד תשואות האג"ח הגבוהות אינן מאפשרות כרגע גיוס חוב מהציבור. מצד שני הסכסוך עם הבנק ודאי שאינו מיטיב עם החברה ועם יכולתה לללוות מהבנקים. אלביט תדרש ככל הנראה לממש נכסים על מנת לשפר את נזילותה. זהו המבחן העיקרי שלה בשנה הקרובה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לדעתי יש הזדמנות בכל האגחים שהזכיר למעט טאו (ל"ת)
    עד 3-5 אחוז מהתיק גג 28/10/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלמה 27/10/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
    הרגת אותי רביב די עם ההמלצות הספקולטביות האלו נמאס מכל הג' אנק הזה שאתה מנסה להריץ
  • 5.
    תחליף תמונה, מה זה?! (ל"ת)
    מנדל 27/10/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ומו 27/10/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    עשרות מיליארדים בסכנת אי יכולת לפרעון.
  • קרנות הפנסייה שלך, ביטוחי המנהלים שלך, (ל"ת)
    קרנות ההשתלמות שלך. 27/10/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
  • תגובה טיפשית, יש הזדמנויות. צריך לדעת למיין. (ל"ת)
    ר 27/10/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לבייב מתביש הוא לא בתמונה....מה אין לו חובות (ל"ת)
    חומר למחשבה 27/10/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברק 27/10/2011 11:10
    הגב לתגובה זו
    בעלי השליטה בחברות אלו לא יכולים להרשות לעצמם לא להחזיר את החוב במלואו לבעלי האג" ח. תתכן פריסת תשלומים למשך זמן ארוך יותר אך עם פיצוי ע" י העלאת הריבית. המחירים הנוכחיים הם הזדמנות מצויינת לדעתי .
  • 1.
    מסכים רביב! (ל"ת)
    אלעד 27/10/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.