התקדמות באירופה: קרן החילוץ תוגדל ל-1 טריליון א', הבנקים יקבלו הזרמת הון
אופטמיות קלה ריחפה מעל שוקי ההון בעולם בסיום יום רביעי וזאת לאחר שמנהיגי האיחוד האירופי הגיעו להסכמות חלקיות בנוגע לפתרון משבר החוב ביבשת.
האופטימיות נעוצה ב-4 דיווחים המרכזיים נוגעים להסכמה של המנהיגים על הרחבת קרן החילוץ להיקף של טריליון דולר לפחות, הזרמת הון למערכת הבנקאית ובאירופה, וכן על "תספורת" של 50% שיספגו בעלי האג"ח של יוון - ככל הנראה כתלות בהגדלת תוכנית החילוץ שלה להיקף של 100 מיליארד אירו וכן הדיווחים כי סין תזרים כספים לאירופה על מנת לפתור את בעיות החוב.
ההפחתה החדה בחוב של יוון, עליה הודיעה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, תאלץ את בעלי האג"ח לספוג תספורת של 50% מתקבולי האג"ח, כך טוענים אנליסטים. המלווים הבינלאומיים מעריכים כי יוון עומדת להגיע ליחס חוב תוצר של 186% עד לסוף 2013, זאת בהשוואה ליחס חוב תוצר של 83% בגרמניה.
למרות החלטת מנהיגי גוש האירו, המשא ומתן עם מחזיקי האג"ח הפרטיים של יוון תקוע. ההערכות הן שהדיונים עימם יימשכו אף לאחר סיום פסגת מנהיגי גוש היורו.
צעד גדול קדימה לכיוון עתיד טוב יותר לאזרחי אירופה
מוקדם יותר, לפי דיווח בגארדיאן, ראש ממשלת יוון אמר בכניסה לבניין בו מתקיימת הפסגה, כי "אזרחי יוון עושים מאמצים על אנושיים על מנת להשיב את הסדר במדינה והם מצפים מהמנהיגים של אירופה להכיר בכך. עכשיו זה הזמן לשים קץ לחוסר הוודאות, להפוך דף ולהבטיח שאנחנו עושים צעד גדול קדימה לכיוון עתיד טוב יותר לאזרחי אירופה".
אנגלה מרקל הסתפקה באמירה קצרה - "אנחנו עושים היום צעד אחד נוסף קדימה". עם זאת, לפי דיווחים שיצאו מוקדם יותר היום, המו"מ מול הבנקים בעניין התספורת ליוון לא עולה על מסלול של הסכמות ולמעשה נכנס למבוי סתום. התוצאה, אין אפשרות להגיע להסכמות בפסגה בעניין היקף קרן הייצוב (ה-EFSF) או היקף המשך הסיוע ליוון.
בתוך כך, בצהרים עברה בהצלחה הרחבת חבילת החילוץ הפיננסית את המבחן בפרלמנט הגרמני. לאחר מסע שכנועים של מפלגת הסוציאל-דמוקרטים והירוקים הקרן קיבלה את התמיכה הגרמנית. נציין כי בסוף השבוע מסרו בכירים גרמניים כי אם משבר החוב ידרוש זאת, היקף החבילה עלול להגיע גם לטריליון אירו.
משבר החובות באירופה מאלץ את מנהיגי אירופה לקיים היום את פגישת הפסגה ה-14 במספר ב-21 החודשים האחרונים. הפוליטיקאים ידונו בחילוצה של יוון ועל הזרמת הון בהיקף של 440 מיליארד אירו למערכת הבנקאית האירופית במטרה לשמור על יציבותה בתרחיש שבו יוון לא תצליח לפרוע את מלוא חובותיה.
- 14.קרקס 27/10/2011 12:35הגב לתגובה זוהדפסת ניר באירופה ובארה" ב יכל לגרום לאסון. במקום להתיעל מדפיסים ניר.
- 13.Aaa 26/10/2011 22:25הגב לתגובה זויום שישי. קונים בלבד.
- 12.מקצוען 26/10/2011 22:19הגב לתגובה זוהאופציה נסחרת בפרמיה של40% פוטנציאל של מאות אחוזים
- 11.מנוסה בנסיון 26/10/2011 22:18הגב לתגובה זועכשיו תראו גלגל לפנים,קיבלו סיוע ותראו התחלת ההתרסקות!!!
- 10.יאלה שימו חגורות טיסת מעוף....יוצאת !!! (ל"ת)ברווז 26/10/2011 21:33הגב לתגובה זו
- חזי 27/10/2011 01:54הגב לתגובה זועליות של יום אחד והתהום פתוחה לשפל חדש ועמוק שנקרא ע" י " המומחים" תחתית כפולה או " דבל דיפ" . המעוף יגע ב-700 בערך ויממש את התחזית של גורביץ לפני שיתחיל להתרומם בעוד 3-5 שנים. לילה טוב לכולם, תרתי משמע נתראה ב-2017
- 1168 פקיעה לילה טוב וירוק (ל"ת)שחקן מעוף 26/10/2011 22:09הגב לתגובה זו
- 9.למערכת האתר 26/10/2011 20:42הגב לתגובה זותמונה של מנהיג יון צוחק או לפחות מחייך הרי היום מצילים את מדינתו שלא תלך לטמיון ולתוהו
- אחרי הודעה 26/10/2011 21:27הגב לתגובה זובקושי זזה זה מלמד שאירופה לא כ" כ מרגשת, אותה הרי היא בעצם הבוס הגדול
- 8.יאללה נפילות לממש את השורטים.... (ל"ת)אבי 26/10/2011 19:22הגב לתגובה זו
- 7.ma26 26/10/2011 19:10הגב לתגובה זועוד מעט יתנו הודעה מצוינת לפתרון המשבר והראשונה שתאכל את הפרות תהיה ארה" ב ותטוס 5 אחוז למעלה, ומחר יהיה באירופה ובת" א קונים בלבד, והחגיגה תתמשך מספר ימים עד שהשוק ירגע. שמו לב הנה זה קרב ובא.
- 6.חזי 26/10/2011 19:08הגב לתגובה זורק לקחו עוד ועוד על חשבון העובד הגרמני היצרני. ככה זה גם יגמר אצלנו אם החגיגות שלהם לא יפסקו היום! עובדי חברת חשמל,מקורות, נמלים, בנקים, ועוד פונקציונרים שחיים על חשבוננו -עושים טוב רק לעצמם, מי שישלם את המחיר יהיה מחזיק אגח של ממשלת ישראל שרק נותנת להם לשדוד אותנו ובסופו של דבר התספורת תהיה בפנסיה שלנו.
- 5.co007 26/10/2011 16:52הגב לתגובה זוחשבתי לתומי שאירופה נצבע ירוק ופתאום לקראת 17:00 היא החליפה צבע כמו זיקית ונצבע אדום אדום יחד עם ארה" ב. מה הם לא שומעים ליועצי ההשעות של הבורסה בת" א? חחחחחחחחחחחח
- 4.חייב להיות הסכם חיובי , זו הפקודה של אובמה !! (ל"ת)הבורסה היום 3% 26/10/2011 11:08הגב לתגובה זו
- 3.co007 26/10/2011 10:57הגב לתגובה זואנשים חיים בסרט. חושבים לאחר אישור התוכנית הכלכלית ,כמטה קסם המצב הכלכלי ישתנה מן הקצה לקצה. זה לא יקרה במיידי. יקח זמן עד שהמצב יאוזן לטובה.
- 2.יעלה כמו טיל-נפילה חופשית כמו אבן (ל"ת)טיל=אבן 26/10/2011 10:48הגב לתגובה זו
- 1.אירלנד במצב גרוע לא פחות מיוון ..מי ישלם ???? (ל"ת)מה הלאה ? 26/10/2011 10:26הגב לתגובה זו
- קורא באופציות 26/10/2011 11:04הגב לתגובה זותעקוב אחרי מניות הבנקים של אירלנד ותראה מגמה חיובית מובהקת לאורך התקופה האחרונה

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
