הוואי 5-0 חוזרת לחופי ישראל

הגרסה העכשווית לסדרת האקשן מתחילת שנות ה-70 תעלה בקרוב ב-HOT, ותשודר פעמיים בשבוע. הסדרה היתה אחת הפופולאריות ביותר של CBS
דפנה פלס | (2)

הגרסה החדשה לדרמת המשטרה המיתולוגית של CBS , 'הוואי חמש-אפס', תעלה ב-HOT Zone ב-6.11 ותשודר פעמיים בשבוע, בימים ראשון ושני.

יוצרי הסדרה הם פיטר לנקוב ('24') והצמד אלכס קורצמן ורוברטו אורסי, שבין עבודותיהם נמצאים ה'רובוטריקים' ו'סטארטרק'.

העלילה עוקבת אחרי יחידת עילית משטרתית, ששמה לה למטרה לחסל את הפשע ולשמור על הסדר בחופים של הוואי. סטיב מק'גרט (אלכס או'לולין, 'תוכנית גיבוי'), יוצא בכיר מחיל הים, חוזר לאואהו, הוואי, במטרה לחקור את רצח אביו, ונשאר באזור לאחר שמושלת הוואי משכנעת אותו להוביל את הצוות החדש והמיוחד.

הסדרה כאמור היא חידוש ללהיט עבר והיא שודרה בארה"ב ובעולם החל מסוף שנות ה-60 והחזיקה מעמד במשך 12 עונות. במהלך השנים זכו היוצרים בשני פרסי אמי והסדרה עצמה קיבלה מעמד של קאלט.

בגרסה החדשה שמותיהן של הדמויות נשארו זהים לאלה שהיו בקודמת וכן נשמרו נעימת הפתיחה, כתוביות הפתיחה ואפילו מכוניתו של הגיבור, מק'גרט - ממשיכה לככב.

לצדו של או'לולין מככבים בסדרה סקוט קאן ('אושן 11'), דניאל דיי קים ('אבודים'), גרייס פארק ('בטלסטאר גלקטיקה') ומאסי אוקה ('גיבורים'). בתפקידי המשנה- ג'ין סמארט ('סמנתה מי?'), ג'יימס מרסטרס ('באפי קוטלת הערפדים') ולריסה אולייניק ('10 דברים שאני הכי שונאת אצלך').

בהמשך העונה מגיע אל הרינגטון, שגילם את הדמות בן קוקואה בסדרה המקורית, לתפקיד אורח מיוחד. תפקידי אורח נוספים כוללים את הידוענים ניק לאשיי, ריק ספרינגפילד ואפילו שון 'פי דידי' קומבס.

כמו פעם, גם היום מדובר בסדרה שהיא הצלחה אדירה. בפרק הבכורה ששודר בארה"ב צפו לא פחות מ-14.2 מיליון איש, כש-12 מיליון איש צפו בממוצע בעונה. בנוסף, נתוני הצפייה הגבוהים מיצבו אותה כאחת מהסדרות הנצפות ביותר ב-CBS וכאחת מעשר הדרמות המצליחות בארצות-הברית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פיראט 26/10/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    לפחות יס מביאה סדרות די מהר. אבל הוט על הפנים
  • 1.
    צ'ארלי 26/10/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    כשכבר עונה שנייה משודרת שם. סחתיין על הוט. חברות הכבלים חייבות להתעורר ומהר. היום אפשר להשיג פרקים כמה שעות בלבד לאחר שידורן בארה"ב
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.